הדף היומי – סוכה יז

Download

(יז. במשנה עד יח. 11+)

כשיש פס רצוף של אוויר או סכך פסול שחוצה את הסוכה (אפילו שיש רוב סכך כשר), מתי פסול:

חלק א – דופן עקומה– רק פחות מ4 אמות לצד הסוכה

שלוש דוגמאות והחידוש בכל אחת –

1. בית שנפחת באמצע הגג.
2. חצר המוקפת אכסדרה – אפילו שהמחיצות נועדו בשביל הבתים (כלפי חוץ מהסוכה).
3. סוכה שהקיפוה בסכך פסול – אפילו שמדובר בסכך פסול ממש, ולא רק מדין "תעשה".
4. 1.רבה – מה המקור לארבעה טפחים?

(יז. 8+)

חלק ב – שיעור הפסול של אוויר, וסכך פסול באמצע

א. הדעות

אוויר – 3 טפחים, (בפחות מ3 זה כאילו שהסכך ממשיך (לבוד)).

סכך פסול –

בשונה מאוויר, בפחות מהשיעור זה לא שהסכך ממשיך, אלא זה סכך פסול, ובכל זאת הוא לא פוסל.
כדי שלא יפסול, קודם כל צריך שיהיה שיעור סוכה מינימלי– 7 טפחים של סכך (אפשר עם לבוד).
יש שתי לישנות מי אמר מה: 1 בשליש העליון של יז., 2 באמצע יז:.

            רב (1), שמואל (2) – ארבעה טפחים

            רבה (1), רב (2) – ארבע אמות

ב. שאלות על שיטת ארבעה טפחים –

a. שאלות רבה (מסברא)(עמוד א, עד יז: 10+)–

הרי את 3 טפחים של אוויר לומדים ממשנתנו, אז תלמד גם ארבע אמות ממשנתנו?

תשובה – 4 אמות זה דווקא בדופן עקומה,

אבל באמצע הסכך זה ארבעה טפחים, והמקור הוא סברא – שזה מקום חשוב ומחלק הסוכה לשניים.

1. 2.רבה – למה האוויר לא מצטרף לסכך הפסול?

מילא לשיטת 4 אמות זה מובן, זה שני שיעורים שונים ולא מצטרפים,

(ואפילו החמור (אויר) לא מצטרף לשיעור של הקל (סכך פסול).

אך לשיטת 4 טפחים, הרי הסברא היא שזה מחלק, אז גם שילוב של אוויר וסכך פסול מחלק! (או לפחות שהחמור יצטרף לקל).

וקשה לרבה – הרי יש מקרה ששיעורם שווה! (בסוכה קטנה. ושם אכן שניהם מצטרפים לפסול!)

הסבר– זה שסכך פסול לא פוסל עד 4 אמות, זה רק כשיש לנו שיעור סוכה (7 טפחים), אך אם אין אפילו סוכה, הסכך הפסול לא יוכל לעזור. לכן בסוכה של 7, אם יש פסול או אוויר של 3 – פסול, פחות מ-3 זה לבוד ונחשב כהמשך הסכך.

תשובה – שם זה לא ששיעורו 3, אלא פשוט שאין שיעור סוכה מינימלית.

(יז: שליש תחתון)

b. קושיות (מהמקורות שראינו בדף יד) –

1. משנה יד. – שם נסר של ארבעה טפחים כשרה.

לרב מובן – לא פוסל עד 4 אמות.
לשמואל קשה – למה כשר?

תשובה– מדובר בצד(דופן עקומה), וזה דווקא ארבעה טפחים כי אז יש גזירת תקרה על נסר.

[בדף יד הנחנו מראש שזה מהצד, והבאנו את זה כראיה לשמואל לזה שיש גזירת תקרה, ודחינו שלרב זה לר"מ].

1. ברייתא – שני נסרים – ר"י – אין מצטרפים, ר"מ – מצטרפים.

לרב מובן – נסרים של 4 טפחים מצטרפים ל4 אמות לפסול.

לשמואל קשה – הרי מדובר בנסרים של 4 טפחים (אחרת לר"י אינם פסולים), ואז פוסלים גם בלי להצטרף!

תשובה – הכוונה לה4 אמות מן הצד.

בדף יד הנחנו שאלו נסרים של פחות מ4 טפחים, ולר"מ מצטרפים ל4 טפחים, ואילו לרב שם היה קשה, שאם זה פחות מד"ט אינו פסול, ואם יותר – פסול לר"מ גם בלי צירוף, (בהנחה שפוסל כבר בד"ט)].

1. ברייתא כשיטת שמואל בדף יד: – אם יש ארבעה טפחים יש גזירת נסרים, פחות מכאן – מחלוקת ר"מ ור"י. ומודה ר"מ שאם שם את הנסרים לסירוגין – כשרה.

לשיטת 4 אמות[1]מובן – כי צריך 4 אמות כדי לפסול.

לשמואל קשה – הרי כל נסר כזה פוסל בפני עצמו!

תשובה– כשר רק באמצע, והשאר דופן עקומה.

(יז: 5+ עד האמצע)

ג. השלמה – שני שיעורים שונים לא מצטרפים

קושיות (בסדר הפוך):

1. הרי בטומאת מדרס מצטרפים,
   למשל שטפח צמר מצטרף לשלושה טפחים שערות עיזים לשיעור של שערות עיזים (4).

תשובה – שם מצטרפים כי יש מצב שבו יש להם את אותו שיעור (טפח למרדעת).

1. הרי גם לאויר וסכך פסול יש מצב עם אותו שיעור (שניהם פסולים ב3 בסוכה קטנה).

תשובה – זה לא נחשב אותו שיעור, אלא פשוט אין סוכה מינימלית.

[1]כאן לא כתוב שזה מובן לשיטת רב, כי הרי ברייתא זו כשיטת שמואל לגבי מחלוקת ר"מ ורבנן על גזירת תקרה (ראה לעיל דף יד סעיף ג).