להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף כג
(כב: במשנה – כד: 1+)
חלק א – סוכה על עגלה, ספינה אילן וגמל – כשרה
א. סוכה על ספינה –
משנתנו (ר"ע) – כשרה
ר"ג – פוסל
אביי: המחלוקת – באיזו רוח הסוכה צריכה לעמוד:
אינה עומדת ברוח מצויה ביבשה | עומדת ברוח מצויה, | אינה עומדת ברוח שאינה מצויה בים |
פסולה | ר"ע – כשרה | כשרה |
ב. סוכה על ראש גמל ואילן כשרה
ר"י – פסולה (כיון שאסור לעלות לסוכה ביו"ט מדרבנן, אינה ראויה לכל שבעת ימים)
משנתנו (ר"מ) – כשרה (מספיק שרואיה לכל שבעה מדאורייתא).
חלק ב – שימוש בבהמה בתור דופן
(כג. 3-)
א. דיון מציאותי – האם בכלל יש בבהמה שיעור דופן
מלמטה – הרי יש רווח? מדובר ששם גדר (הוצא ודפנה).
מלמעלה – הרי אולי תשב? קשר אותה מלמעלה שלא תשב.
ב. דיון הלכתי – האם דופן מבהמה היא כשרה?
ר"י – כשר,
ר"מ – פוסל.
למה?
- A.גישה טכנית – רבנן גזרו שמא הבהמה תעלם
אביי – שמא תמות
ר' זירא – שמא תברח
- B.גישה מהותית – פשוט לא נחשב דופן (כד. שליש תחתון)
- מחיצתה על ידי רוח אינה מחיצה (מחיצת בלונים – לא).
- מחיצה שאינה בידי אדם אינה מחיצה (מחיצת בלונים – כן).
- אביי, לגבי האם אשת כהן צריכה לחשוש שבעלה מת ואסורה בתרומה?
ר"י – חוששת, ר"מ – לא חוששת.
דחיית הגישה הטכנית – הרי הם נחלקו גם לגבי גולל, ושם ר"מ מקל כי לא נחשב גולל.
אלא זה לא נחשב מחיצה כי:
(כג. שליש תחתון)
ג. דיון בחשש של שמא תברח/תמות
A. אם אפשר למנוע את הבעיה (פיל קשור) – כשרה, כי אין את החששות.
B. מה הבעיה שתמות, הרי קשורה מלמעלה? תצטמק.
C. לשמא תברח ודאי שכולם מסכימים. המחלוקת היא רק האם חוששים גם לשמא תמות.
D. (כג. למעלה עד כד. שליש תחתון) כאמור לאביי – המחלוקת: האם חוששים לשמא תמות?
ר"מ – חוששים, ר"י – לא חוששים.
קושיות:
תשובה – להפוך שם את השיטות: ר"מ – חושש, ר"י – לא חושש.
- האם ניתן להפריש תרו"מ על ידי ברירה?
ר"מ – כן , ר"י – לא, ולכאורה כי חושש לשמע יבקע הנאד.
תשובה –
ר"מ מתיר – חשש מוות > חשש בקיעת הנאד.
ר"י אוסר, לא כי חושש לשבירה, אלא כי אין "ברירה".
(ומה שאמר לר"מ – למה אינך חושש לשייבקע, אמר את זה רק לר"מ לשיטת ר"מ).
- ר"י – היו מביאים לכה"ג אשה נוספת, שמא אשתו הראשונה תמות.
תשובה – שם זאת מעלה מיוחדת בכפרה.
5 Responses
לא חייבים להסביר שרוח מצויה של ים שווה לרוח מצויה של יבשה . זה תלוי לכאורה בגירסא במסורת הש"ס
מצחיק הוא כתב שעה לא נכונה לתגובה הקודמת שלי.
ואת התגובה הזו תמחק בבקשה!!
היתה לי כאן שאלה, אם יש לך תשובה ב'שלוף'.
במסקנת הגמ' שהטעם שר"מ פוסל בהמה למחיצה משום שהיא עומדת על ידי הרוח.
למה בהמה היא מחיצה שעומדת על ידי רוח, הרי אפשר לקשור אותה, והיא תעמוד גם בלי רוח?
הכוונה לרוח חיים, לא להזזה ע"י רוח…
שבוע טוב, חודש טוב, חנוכה שמח! יישר כוחכם!
"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת" (ברא' לג, יז)
כאשר חזר יעקב אבינו מגלות לבן, והיה צריך להתמודד עם עשו ושרו של עשו, וכשהוכיח כי הוא ראוי להיות ישראל, נפרד מעשו באמרו "ואנכי אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני" ואז מופיע שלב הביניים שבין היציאה מן הגלות לבין החזרה לארץ: הנסיעה לסוכות. מפסוק זה, המשמש "סימן לבנים" ככל מעשיהם של אבותינו, נלמדים גם דיני הסוכה, וממנו מסתעפת גם המחלוקת בין ר' עקיבא לר' גמליאל, בין "ויבן לו בית" (הדעה כי הסוכה היא קבע) לבין "ולמקנהו עשה סוכות" (הדעה שהסוכה היא עראי). האם מגורי בני ישראל הנמצאים בנכר, כאשר החלה הגאולה וכולם צריכים לחזור, ובשלב הביניים (יהודי ארה"ב כיום) האם הם גרים בחוצה לארץ, או שמא חלילה הם דרים שם?