להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף כט
(כח: במשנה – כט: סוף פרק שני)
א. עושה סוכתו קבע
תשבו כעין תדורו,
ולכן מכניס את חפציו הנאים בסוכה ועושה פעילויות בסוכה (אוכל, שותה, מטייל ומשנן).
שני דיונים:
- 1.לגבי לימוד בסוכה
בברייתא – משנן בסוכה.
אך רבא – תורה ומשנה בסוכה, תנויי – מחוץ לסוכה.
תשובה – שינון מה שכבר למד – בסוכה, הבנת הסברות של מה שלמד – בחוץ.
- 2.לגבי הכלים –
כלים משומשים – כלי אוכל וכד המים בחוץ,
נר – שתי גרסאות: בסוכה קטנה בחוץ (מסוכן, מגעיל) בגדולה – בפנים.
(כט. 8+)
ב. ירדו גשמים – יוצא מהסוכה משתסרח המקפה
בפשטות זה חלק מפטור מצטער.
א. מתי יוצא – (מהמחמיר למקל)
במשנה – משתסרח המקפה (תבשיל לא רך ולא סמיך).
הברייתא מקלה – של גריסין (ממהרת להתקלקל).
רב יוסף – זה סובייקטיבי, ולכן יצא כבר שהיתה רוח שהפילו קיסמים מהסכך, כי היה איסטניס.
ב. יצא והפסיק הגשם
ברייתא – לא צריך לחזור עד שמסיים:
בסעודה – עד שמסיים סעודתו.
בשינה – עד ש –
יעור (לחומרא) או יאור?
ת"ש –
- עד שיאור ויעלה עמוד השחר. (דחייה – למה צריך לומר פעמיים?).
- עד שיעור + יעלה עמוד השחר.
- גשם בסוכות – משל לעבד שמזג כוס לרבו ושפכו על פניו.
- לקתה הלבנה –
- סימן למי?
סימן לעם ישראל (ברייתא א: כי הם אלו שבדרך כלל חוטפים (משל למורה שבא לתת מכה לאיזשהו תלמיד), ברייתא ב: כי הם מונים ללבנה). - מה החטאים שגורמים לזה? ברייתא ג: שטרות מזויפים, עדות שקר, מגדלי בהמה דקה בא"י, קוצצים אילנות פרי.
- 3.לקתה החמה
- סימן רע – משל למלך שעשה סעודה ושם להם מנורה ואז לקח המנורה.
- סימן למי?
ברייתא ב – בתחילת הברייתא – סימן לגויים (שמונים לחמה),
בסוף הברייתא – אם עמ"י עושין רצונו של מקום – לא צריכים לדאוג,
בברייתא ג: נובע מחטאיהם של עמ"י.
[מבאר הערוך לנר – המטרה של הסימן הוא לעמ"י, אך תחילה נענשים הגויים כדי שילמדו ישראל ויעשו תשובה לפני שהפורענות תגיע גם אליהם]. - מה החטאים שגורמים לזה? אב"ד נפטר ולא הוספד כהלכה, לא הצילו נערה מאורסה, משכב זכור, שני אחים שנשפך דמם כאחד.
- עוד פירוט:
מיקום מדויק – במזרח – המזרח ידאג ובמערב – המערב.
(כט. באמצע)
ג. סימנים שונים בטבע
אדום – חרב, שחור – רעב.
ברגע הזריחה – הפורענות תמהר, בשקיעה – הפורענות תתעכב.
[אגב זה, חטאים שבגללם עשירים מאבדים את נכסיהם:
ברייתא:
- משהים אצלם שטר חוב פרוע וגונבים איתו.
- מלווים בריבית.
- לא מוחים על חטאי הדור.
- מבטיחים צדקה ולא נותנים.
- כובשים שכר שכיר.
- עושקי שכר שכיר.
- מעבירים את העול מהם לאחרים.
- גסות רוח.
רב:
לעומת זאת: "וענוים ירשו ארץ, והתענגו על רוב שלום"].