שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

הדף היומי – סוכה לד

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת סוכה דף לד

(לג: במשנה – לד: במשנה השנייה)

חלק א – סוג הערבה

זה המין היחיד שכתוב במפורש במה מדובר – "ערבי נחל". השאלה היא עד כמה זה בדווקא "ערבי נחל.

         א.         ערבה בהרים ובשדות

  1. ברייתא 1 – "ערבי נחל" שעלה שלה משוך כנחל,

וזה לא בא למעט ערבה של ההרים והשדות.

(אבל כן למעט צפצפה).

  1. בברייתא 2 – נחל זה דווקא נחל, אלא שיש לימוד לרבות את השאר – "ערבי".

[לימודים אחרים מהריבוי:

  1. אבא שאול – לומד מלשון הרבים שיש 2 מצוות בערבה – עם הלולב וסביב המזבח,
  2. רי"ש בעמוד ב – שצריך 2 ערבות].

         ב.         צפצפהפסול,

  1. ברייתא – ערבי נחל – שעלה שלה משוך כנחל.
  2. בברייתא – כי אינה ערבי נחל (זה סוג שגדל בעיקר בהרים).
  3. יחזקאל – "קח על מים רבים, צפצפה שמו" – ה' רצה שיהיו כערבה, אך נהיו צפצפה. מכאן שהם כשני מינים שונים.

[איך מבדילים ביניהם? סימני זיהוי

  1. קנה אדום (או עתיד להאדים) מול לבן.
  2. עלה משוך מול עגול.
  3. פה חלק מול משונן כמגל (וכש"כ כמסור פסול).

חשוב – זה רק סימני זיהוי, ולא סיבות לפסול, ולכן, חילפא גילא כשרה, כדלקמן.

          ג.         חילפא גילא – כשר, למרות שקצת משונן (כמגל, לא כמסור), כיון שזה ברור שזה סוג של ערבה.
והחידוש – אפילו שיש לו שם לוואי,

מקור – "ערבי נחל" (ערוך לנר – זה לא מהריבוי, אלא מהמשמעות שיש כמה סוגי ערבות).

            [שינויי שמות לפני ואחרי החורבן:

  1. ערבא – חילפא (צפצפה).
  2. שופר – חצוצרא.
  3. פתורתא – פתורא.
  4. בי כסי – הובלילא.
  5. העיר בבל – בורסיף.

חלק ב – כמות ארבעת המינים

א. כמה מכל מין –

אתרוג – 1 (פרי עץ הדר)

לולב – 1 (1. נלמד מלולב. 2. כתוב כפת ללא ו').

הדס וערבה –

ר"ט ורשב"א בהתחלה

רשב"א אחרי שחזר בו

ר"ע

דעות

הדס – 3

ערבה – 2

הדס – 1

הדס ועריבה – 1

מקור

הדס – ענף עץ אבות

ערבה – ערבי נחל (רבים)

?

נלמד מלולב

ב. הדס קטום

במשנה (לב:) – פסול.

רשב"א אצלנו – פסול, אך יש לו משמעות (שכן מספיק אחד, אך יש עניין להוסיף עוד שניים, ואפילו קטומים).

ר"ט אצלנו – כשרים (בראשונים – או כי לא צריך הדר, או כי צריך הדר ובהדס אינו ניכר כשקטום וזה נחשב הדר).

            ושמואל פוסק כר"ט.

                        ומסופר שאיים על הסוחרים שיפרסם את ההיתר אם לא יורידו מחירים.

תוס' – הגמרא רוצה להוכיח שבאמת סובר כך ושהאיום אינו איום סרק, כי אם זה היה איום סרק יכל לאיים יותר – שיפסוק כר"ע שמספיק 1.

דחיית ההוכחה – גם אם זה היה איום סרק, מובן למה איים בקטום ולא באחד, כי היה יותר קשה להשיג הדס לא קטום מאשר שלושה הדסים קטומים.

ג. את האתרוג לא צריך לאגוד עם השאר

מקור – שאין ו"ו החיבור בין האתרוג לשאר.

ד. כל הארבעה מעקבים זה את זה – ולקתם – לקח תם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.