להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף לד
(לג: במשנה – לד: במשנה השנייה)
חלק א – סוג הערבה
זה המין היחיד שכתוב במפורש במה מדובר – "ערבי נחל". השאלה היא עד כמה זה בדווקא "ערבי נחל.
א. ערבה בהרים ובשדות
- ברייתא 1 – "ערבי נחל" שעלה שלה משוך כנחל,
וזה לא בא למעט ערבה של ההרים והשדות.
(אבל כן למעט צפצפה).
- בברייתא 2 – נחל זה דווקא נחל, אלא שיש לימוד לרבות את השאר – "ערבי".
[לימודים אחרים מהריבוי:
- אבא שאול – לומד מלשון הרבים שיש 2 מצוות בערבה – עם הלולב וסביב המזבח,
- רי"ש בעמוד ב – שצריך 2 ערבות].
ב. צפצפה – פסול,
- ברייתא – ערבי נחל – שעלה שלה משוך כנחל.
- בברייתא – כי אינה ערבי נחל (זה סוג שגדל בעיקר בהרים).
- יחזקאל – "קח על מים רבים, צפצפה שמו" – ה' רצה שיהיו כערבה, אך נהיו צפצפה. מכאן שהם כשני מינים שונים.
[איך מבדילים ביניהם? סימני זיהוי –
- קנה אדום (או עתיד להאדים) מול לבן.
- עלה משוך מול עגול.
- פה חלק מול משונן כמגל (וכש"כ כמסור פסול).
חשוב – זה רק סימני זיהוי, ולא סיבות לפסול, ולכן, חילפא גילא כשרה, כדלקמן.
ג. חילפא גילא – כשר, למרות שקצת משונן (כמגל, לא כמסור), כיון שזה ברור שזה סוג של ערבה.
והחידוש – אפילו שיש לו שם לוואי,
מקור – "ערבי נחל" (ערוך לנר – זה לא מהריבוי, אלא מהמשמעות שיש כמה סוגי ערבות).
[שינויי שמות לפני ואחרי החורבן:
- ערבא – חילפא (צפצפה).
- שופר – חצוצרא.
- פתורתא – פתורא.
- בי כסי – הובלילא.
- העיר בבל – בורסיף.
חלק ב – כמות ארבעת המינים
א. כמה מכל מין –
אתרוג – 1 (פרי עץ הדר)
לולב – 1 (1. נלמד מלולב. 2. כתוב כפת ללא ו').
הדס וערבה –
ר"ט ורשב"א בהתחלה | רשב"א אחרי שחזר בו | ר"ע | |
דעות | הדס – 3 ערבה – 2 | הדס – 1 | הדס ועריבה – 1 |
מקור | הדס – ענף עץ אבות ערבה – ערבי נחל (רבים) | ? | נלמד מלולב |
ב. הדס קטום
במשנה (לב:) – פסול.
רשב"א אצלנו – פסול, אך יש לו משמעות (שכן מספיק אחד, אך יש עניין להוסיף עוד שניים, ואפילו קטומים).
ר"ט אצלנו – כשרים (בראשונים – או כי לא צריך הדר, או כי צריך הדר ובהדס אינו ניכר כשקטום וזה נחשב הדר).
ושמואל פוסק כר"ט.
ומסופר שאיים על הסוחרים שיפרסם את ההיתר אם לא יורידו מחירים.
תוס' – הגמרא רוצה להוכיח שבאמת סובר כך ושהאיום אינו איום סרק, כי אם זה היה איום סרק יכל לאיים יותר – שיפסוק כר"ע שמספיק 1.
דחיית ההוכחה – גם אם זה היה איום סרק, מובן למה איים בקטום ולא באחד, כי היה יותר קשה להשיג הדס לא קטום מאשר שלושה הדסים קטומים.
ג. את האתרוג לא צריך לאגוד עם השאר
מקור – שאין ו"ו החיבור בין האתרוג לשאר.
ד. כל הארבעה מעקבים זה את זה – ולקתם – לקח תם.