להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף מג
(מב: תחילת פרק לולב וערבה – מד. 7+)
חלק א – לולב וערבה בשבת
א. לולבבשבת במקדש רק ביום הראשון –
A. למה לא בשאר הימים?
רבה – שמא יטלטל (ריטב"א).
ולמה לא גזרו גם על היום הראשון?
- בראשון המשנה מספרת שתיקנו שייטלו בבית ולא במקדש (בגלל הסכנה), וממילא כך גם יזכרו ששבת היום.[1]
דחייה – זה נכון רק אחרי שתקנו.
- כיון שהראשון חמור יותר (שהרי גם במדינה זה דאורייתא),
לא רצו לבטל אותו.
(מג. 7+)
B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום הראשון בשבת?
- אכן בארץ ישראל נוטלים ביום הראשון בשבת.
ובבבל לא – כי אולי אינו היום הראשון.
- 2.(מד. 1+) גם בארץ ישראל לא,
ולמה לא? כפי שהגמרא תאמר על ערבה – כיון שבחו"ל לא, אז גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).
ניסיון ראיה – יש שתי משניות דומות על יו"ט שחל בשבת, והביאו את הלולבים לפני שבת ל
משנתנו – למקדש,
המשנה במא: – לבית הכנסת.
במה מדובר במא:?
- בארץ ישראל אחרי החורבן – נוטלים.
- במדינה בזמן המקדש. אך אחרי החורבן לא.
- בהו"א כנראה שמבינים שגם כאן זה משום רבה – שמא יעבירו ברה"ר
(דילוג מג. שליש – מג: 3+)
ב. ערבה בשבת במקדש רק ביום השביעי –
A. למה לא בשאר הימים?
ולמה בכל זאת התירו ביום השביעי?
רי"ח – כדי לפרסמה שהיא מהתורה (כנגד הצדוקים והבייתוסים).
קשה – למה לא התירו גם לולב בשאר הימים כדי לפרסמו שגם שאר הימים מהתורה? (שהרי בפסוק כתוב – ויקרא כג, מ –"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים").
אלא מכאן שהחשש שיטלטל > פרסום המצווה.
אלא בערבה עושים בשבת מסיבה אחרת –
- בערבה פשוט אין חשש (כי זה שלוחי בי"ד וכהנים), ולכן גם בשבת + לפרסם.
אז למה לא כל יום?
שלא יחשבו שערבה > לולב.
[לכן הורידו והשאירו יום אחד (כדי לפרסם, ולכן זה לא אותו היום של לולב)].
B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום השביעי בשבת?
- בחו"ל – אולי זה לא באמת השביעי (לא יודעים מתי קידשו את החודש).
- בר הדיא – בארץ ישראל דאגו שזה לא יקרה (ואכן כך נקבע בלוח השנה הקבוע).
ומה עם ארץ ישראל?
דחייה – רבין – זה כן קורה!
- סוברים כרב יוסף שבמקדש כלל לא היתה נטילת ערבה.
דחייה – שיטת רב יוסף נדחתה.
- כיון שבחו"ל לא עושים בשבת, גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).
דחייה – והרי בלולב בחו"ל לא עושים בשבת ובא"י כן.
תשובה – גם בלולב בא"י לא עושים!
חלק ב – נספחים
(מג: שליש עליון עד מג: 3-)
א. במה הקיפו את המזבח –
במשנה במה. זקפו ערבה ליד המזבח + הקיפו את המזבח עם משהו כל יום אחד וביום השביעי שבע.
A. במה הקיפו?
שיטה א – בלולב
הדעות – רב יוסף, ר"א, רבה בב"ח
והעבודה בערבה היתה שזקפו אותה לצד המזבח. ולפי"ז בזמן הזה אין מצוות ערבה כלל.
דחייה – ברייתא מפורשת נגדם, שהקיפו בערבה, ראה להלן.
שיטה ב – בערבה
הדעות – ר' שמואל ב"נ – ר' חנינא, ר"נ – רבה ב"א, אביי, וברייתא מפורשת.
B. קושיות על הדעה של לולב:
- 1.(מג: מעל האמצע) אביי ממשנתנו – "לולב וערבה ששה ושבעה", לכאורה הערבה כמו הלולב שנוהג בסיבוב המזבח.
דחייה – לא, כל אחד עם מצוותו שלו.
- משנה הבאה – זקפו את הערבה, והקיפו את המזבח, לכאורה ההקפה עם ערבה.
דחייה – ההקפה עם לולב.
- 3.(מג: 12-)הברייתא – מביאה את הוויכוח בין הפרושים לבייתוסים לגבי ערבה בשבת, ושם מוזכר שהוויכוח היה לגבי "חביטת הערבה" (=נענוע) וזקיפה הערבה.
מכאן שהכהנים נענעו בערבה, הקיפו, ואז זקפו אותה.
ב.(מג. שליש עליון) מקור שיש לולב מהתורה בגבולין –
"ראשון" אפילו בגבולין (רש"י – מזה שלא כתוב שזה במקדש).
(מג. ברייתא בשליש העליון (של ר"א) ומיד אחרי זה ברייתא נוספת באמצע (מחלוקת רבנן ור"א))
ג. האם מכשירי לולב דוחים את השבת? (לקצוץ מהעץ)
ר"א – כן
ולקחתם לכם ביום הראשון – ואפילו בשבת, הראשון – דוחה שבת רק ביו"ט הראשון.
חכמים – לא,
"ביום הראשון" – ולא בלילה.
ור"א מ"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים".
ורבנן – אם משם, היינו לומדים גז"ש ימים-ימים מסוכה שכן בלילה!
(מג. רבע תחתון)
ד. המקור שסוכה גם בלילה –
הרי בפסוק כתוב – "בסוכות תשבו שבעת ימים".
גז"ש –
מצד אחד – מלולב ששם זה רק ביום "ושמחתם… שבעת ימים",
עדיף כי זה לדורות.
מצד שני – מימי המילואים – גם בלילה "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים"
עדיף כי מצוותו כל היום.
+ יש לו גזרה שווה נוספת "תשבו"-"תשבו"].
[1] ולא יכלו לתקן שגם בשבת שיוצאת בשאר הימים יטלו בבית ולא במקדש, שהרי בשאר הימים כלל אין מצווה ליטול שלא במקדש, ולא היו מקשיבים להם, לכן ביטלו לגמרי (תוס').
תגובה אחת
במהלך השיעור נזכר שאחר החורבן לא ברור למה לאסור ערבה ביום השביעי שחל בשבת, והתירוץ הוא מוקצה שחוזר בספק יום בחוץ לארץ )לא בטוח מצווה(. והסבר זה קצת קשה כפי שכבר נאמר.
ייתכן להציע שזה מאותו נימוק שהוזכר בגמרא שערבה לא תהיה יותר חמורה משולב. כיוון שלולב נאסר ביום א בשבת לא רתו להתיר ערבה בשביעי בשבת