הדף היומי – סוכה מד

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת סוכה דף מד

(מד. 7+ עד מד: 2-)

חלק א – מקור ערבה בזמן המקדש

א. המקור –

            אבא שאול – "ערבי נחל",

            רבנן (וכן רי"ח) – הלכה למשה מסיני.

ב. אגב זה, מובא דיון שבו המקור של רי"ח הוזכר –

ר"ל – כהנים בעלי מומים נכנסים לצורך ההקפה בין האולם למזבח (תוס' – כי האיסור רק מעלה מדרבנן).

                רי"ח – "מי אמרה"?

1. בהו"א הבינו שהתכוון – מה המקור לערבה, ולכן מקשים – הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס.
2. אלא הכוונה היא שהוא תוהה על ההיתר של ר"ל – 1. אולי כלל לא מקיפים בערבה.[1] 2. למה שיהיה שונה משאר העבודות שהם בכהנים תמימים?
3. A.הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס?
4. אכן זה הלמ"ס גם אחרי החורבן,

חלק ב – ערבה אחרי החורבן

(מד. 11-)

א. המקור לערבה בגבולין ואחרי החורבן

לפי כולם המנהג התחדש על ידי הנביאים האחרונים (חגי זכריה ומלאכי, בתחילת תקופת בית שני).

ריב"ל – מנהג נביאים

רי"ח – יסוד נביאים

הערות:

אלא שגולי בבל שכחו את המצווה, והנביאים חזרו שיסדוה.

קשה – הרי רי"ח אמר שלא שכחום.

1. במקדש – הלמ"ס, בגבולין – יסוד נביאים.
2. B.היחס בין תקנת הנביאים לבין ימינו ("זכר למקדש") –

(מד: שליש עליון)

1. C.נפק"מ בין מנהג ליסוד –

יסוד – מברכים

מנהג – לא מברכים

והגמרא מביאה דעות שזהו מנהג נביאים – אייבו אביו של רב על ר"א בר' צדוק, ואייבו נכדו של רב על רב שחבטו ערבה ללא ברכה.

ב. למה בערבה תקנו זכר למקדש רק יום אחד?

1. רבא – אכן גם הערבה כל שבעה – כי יש את הערבה שבלולב.

דחייה – אי אפשר לצאת בזה לשניהם (נפרט להלן חלק ג, א).

1. רב זביד-רבא – כיון ערבה רק מדרבנן.

דחייה – זה לא נכון (ראה להלן).

1. רב זביד-רבא – בלולב כבר יש שייכות לגבולין מדאורייתא (היום הראשון). בערבה אין.
2. ר' אמי – צריך בפני עצמה.
3. גמרא בשליש עמוד א (+רב חסדא במד: 8+) – לא צריך בפני עצמה, אך צריך שיגביה פעמיים – ללולב ולערבה.
4. לא יאכיל פועליו בפירות שביעית (שהרי צריך להפקירם),

(מד: 1+)

חלק ג – דיני הערבה

א. האם צריכה להיות בפני עצמה?

מהמחמיר לקל –

ב. צריכה שיעור

            ר"נ – 3 ענפים עם עלים לחים.

            רב ששת – ענף אחד עם עלה לח אחד.

חלק ד – נספח – שני דינים של אייבו בשם ר"א בר"צ –

(ואגב – מותר לקשקש את עצי השביעית לאוקמיי אך לא לאברויי).

1. לא להגיע מהמסע אחרי 4 שעות ביום שישי, כדי שיספיק להכין אוכל לשבת.

רב כהנא – איפה הדין שייך:

בבית – הדין שייך (אפילו שיש סיכוי מסוים שיש אוכל),

באכסניה –

            גירסה 1 – כשיש בידו אוכל, לא צריך.

גירסה 2 – כשאין בידו אוכל – כל שכן שצריך, כי בניגוד לבית, אין סיכוי שיחכה לו באכסניה אוכל.

[1] קצת קשה, הרי אם לא הקיפו בערבה הקיפו בלולב, אז ממילא עדיין מקיפים…