להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף נה
(נה: במשנה – נו. במשנה)
חלק א – חלוקת הקרבנות בין משמרות הכהונה
(נה: משנה שנייה)
א. החלוקה ברגלים שווה
יש 24 משמרות, כל משמר עובד שבוע.
קרבנות שלא קשורים לחג המשמר הקבוע עושה – תמידים, נדרים ונדבות ועוד,
מה שבא בעקבות החג כל המשמרות עושים, ומקבלים אימורים (חזה ושוק של שלמי חגיגה שישראלים מביאים, עורות של העולות, בשר שעירי החטאת), וכן חולקים בשווה את לחם הפנים של השבת שברגל (למרות שאת העבודה שלו עושה המשמר הרגיל).
- הערה לשונית –
בדרך כלל "אימורים" זה החלק המוקרב, כאן הכוונה היא "מה שאמור (כתוב) ברגלים".
- מקור לעבודה ולחלוקה השווה –
דברים יח –
(ו) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי (=כהן) מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק.
(ז) וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְקֹוָק.
הפשט – שכהן יכול להקריב את קרבנותיו הפרטיים מתי שרוצה.
(ח) חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת: ס
דורשים –
- שיש זמנים (רגלים) שבהם כל הכהנים יכולים לבוא.
מתי? "מאחד שעריך" – ברגל, שאז כל ישראל נכנסים בשער (עיר) אחד.
וכיון שמקריב הוא גם אוכל – "לכהן המקריב אותה לו תהיה" (ויקרא ז).
- חלוקת לחם הפנים – "חלק כחלק יאכלו" – והרי לאכילת הקרבנות של החג כבר למדנו, אלא זה ללחם הפנים (רש"י – מרבים דווקא אותו, כי מלבד הקטרת הבזיכים – אין בו שום עבודה בלחם עצמו).
- מניין שקרבנות שלא מחמת הרגל שהם רק למשמר הקבוע?
"לבד ממכריו על האבות" – חוץ ממה שהאבות הקדמונים מכרו (התנו ביניהם) שכל אחד בשבוע שלו.
(דילוג נו. 7+ עד 3- מסוף הגמרא)
- תוספות בסוף המשנה לגבי הקרבנות הרגילים שהולכים למשמר הרגיל –
- גם "שאר קרבנות ציבור" הולכים למשמר הקבוע – לרבות חטאות של הציבור (פר העלם דבר של ציבור, שעירי חטאת).
- "והוא מקריב את הכל" – לרבות "קיץ המזבח".
- (נו. במשנה השנייה) בלחם הפנים חלקו בשווה גם בשבת שלפני או אחרי הרגל – מדרבנן,
כי ממילא צריכים להיות שם באותה שבת.
ואם התעכבו יותר מיום – מקבלים 2 חלות, והמשמרות שאמורים לקבל חולקים את השאר.
(נה: משנה ראשונה)
ב. החלוקה בסוכות ושמיני עצרת –
- A. בסוכות
2 אילים
1 שעיר
פרים 13 => 7
14 כבשים
חלוקת הפרים – הפרים זה הכי חשוב, ולכן מתחילים בזה (בסבב, מי שעשה אתמול לא עושה היום). כיון שיש 70 פרים ו24 משמרות, 70/24 = 2 ושארית 22, יוצא שכל המשמרות עשו 3 מלבד 2.
ובאילים ושעיר – לפי הסדר בסבב (מאירי)
ומה שנשאר – לכבשים – לפי הסדר בסבב, כשחלק מקריבים 2 וחלק 1,המשנה:
| יום | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז |
| פרים | 13 | 12 | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 |
| 2 אילים + 1 שעיר לחטאת | 3 | 3 | 3 | 3 | 3 | 3 | 3 |
| 14 כבשים: | |||||||
| המשמרות שנשארו לכבשים | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 |
| חלוקת 14 הכבשים ביניהם: קו תחתון – מספר המשמרות, | 6 * 2 2 * 1
| 5 * 2 4 * 1 | 4 * 2 6 * 1 | 3 * 2 8 * 1 | 2 * 2 10 * 1 | 1 * 2 12 * 1 | 14 * 1 |
- B. בשמיני עצרת יש פר 1 –
על שאר הקרבנות עושים פיס. לגבי הפר:
רבנן – פיס בין שני המשמרות שלא הקריבו 3 פרים.
רבי – פיס בין כולם (כמו בפסח ושבועות)
חיזוקים לרבי: –
- משנתנו – "בשמיני חזרו לפייס כברגלים".
דחייה – הכוונה לפייס בין שתי המשמרות.
- ברייתא – "כל המשמרות משלשות חוץ משניים שלא" (והרי לרבנן רק אחת לא).
דחייה – הכוונה רק בסוכות, ללא שמיני עצרת.
(ואם כן מה החידוש של הברייתא? (אנחנו יודעים לספור…) –
החידוש שעושים סבב מסודר בין המשמרות.
- C. שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, והפר של שמ"ע כנגד ישראל.
