הדף היומי – תענית דף כט

לעילוי נשמת
הכהן, דב בן החבר שמואל כהן (קאהן) ז"ל

ולהבדיל
לרפואתה של דבורה בת אסתר הי"ו
והצלחת כל משפחת רזון

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת תענית דף כט – הסיכום הכתוב

(כט. 2+ עד ל. 8+)

חלק א – חמישה דברים שארעו ב9 באב – המקור ודיונים

1. נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ
   מנלן?
   לוח הזמנים של השנה השנייה ליציאת מצרים –
   A. ברייתא – ששילוח המרגלים היה בשנה השנייה ליציאת מצרים.
   B. חישוב מדויק מתי זה היה (בהנחה שכל ארוע קרה מיד אחרי הארוע שלפניו):

• 1 בניסן – משה הקים את המשכן (פסוק מפורש – שמות מ, יז)
• 20  באייר – נעלה הענן מעל המשכן – גם פסוק מפורש – במדבר י, יא
  אח"כ מתואר סדר המסעות, הפרידה מיתרו, ובסוף כתוב שהלכו 3 ימים (20, 21, 22 באייר) – "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (פסוק לג), ואז נחו – "ויהי בנסוע הארון… ובנוחו יאמר…" (סוף פרק י), ור' חמא מבין שחטא המתאוננים (שכתוב מיד אח"כ במדבר יא, א) היה באותם 3 ימים.
• העונש על חטא המתאוננים היה מיד אחרי 3 ימי המסע הראשונים, ירד להם בשר "חודש ימים" – 29 יום, כלומר 23 באייר עד 22 בסיוון (אייר היה חודש חסר – 29).
• אחרי חודש העונש נוסעים מקברות התאווה לחצרות (סוף פרק יא), ובפסוק הבא (יב, א) מרים מדברת לשון הרע על משה ונצטרעת – "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים" – 23 בסיוון עד 29 בסיוון.
  ואז נוסעים מחצרות לפארן (סוף פרק יב).
• ותחילת פרק יג – "שלח לך אנשים" – והגמרא מבינה שזה היה ביום ה7 של מרים – 29 בסיוון, והיה ל40 יום, כלומר – 29 בסיוון עד 8 באב

(זה בהנחה שסיוון מלא (כהרגלו), וגם תמוז מלא (שלא כהרגלו), וכך יש יומיים מסיוון, 30 של תמוז, ועוד 8 של אב).

• המרגלים כאמור חזרו ב8 באב, ואז בלילה, 9 באב, בכו, ונגזר עליהם לא להיכנס לארץ.

לסיכום

1. חרב הבית הראשון
   והרי בפסוקים יש תאריכים אחרים –

מל"ב כה – ב7 באב – "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַיִּשְׂרֹף. אֶת בֵּית ה׳…".
ירמיה נב – ב10 באב – "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם".

עונה הברייתא –
ב7 באב נכנסו להיכל ואכלו וקלקלו (זנות),
לקראת סוף 9 באב הציתו אותו (ולכן קבעו את 9 באב, כי הולכים לפי ההתחלה).
והיה הולך ונשרף כל 10 באב (רי"ח – אילו הייתי שם הייתי קובע את 10 באב).

1. חרב בית שני
   מנלן? ברייתא – מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, ואומרת בפירוש שגם חורבן בית שני היה ב9 באב.
2. נלכדה ביתר
   מקור – גמרא (מסורת).
3. נחרשה העיר.
   הרחבה – כשחרש טורנוסרופוס את ההיכל, נגזרה גזירה גם להרוג את רבן גמליאל,
   ובא אחד הרומאים שהיה אחראי לגזירה והזהיר את ר"ג והלך והתחבא.
   והרומאי התאבד בקפיצה, כדי להציל את ר"ג (כי לא יהרגו אותו אם אחד מהגוזרים מת), וכך יקבל עוה"ב.

[אגב זה –
ת"ר – כשחרב ביהמ"ק הראשון, עלו לגג ההיכל וזרקו לה' את המפתח, ואז קפצו לאש].

(כט. 2-)

חלק ב – משנכנס אב ממעטים בשמחה

רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת – רב:
משנכנס אב ממעטים בשמחה,
משנכנס אדר מרבין בשמחה (ואם יש לאדם דין עם גוי, עדיף שלא יהיה באב אלא באדר).

[ואגב זה, עוד שתי דרשות שלו:

1. ירמיה כט – "לתת להם אחרית ותקווה" – שה' דאג שבבל יהיו תנאים סבירים (תמרים ובגדי פשתן).
2. בראשית כז – "ראה ריח בני כריח השדה" – שדה תפוחים (יש מפרשים – אתרוגים).

(כט: 10+)

חלק ג – הלכות שבוע שחל בו תשעה באב 

במשנה – בשבוע שחל בו 9 באב – אסור לספר ולכבס.

א. הגדרת האיסור 

ר"נ  (ור' אלעזר בהמשך) – לבישת בגד מכובס (גם אם כובס לפני), אלא לכבס ולהניח – מותר.
    רב ששת – גם פעולת הכיבוס אסורה (כי מסיח דעתו מהצום), וגם לכבס ולהניח אסור.

ראיות לרב ששת שאסור:

1. רב ששת – אנחנו רואים שהכובסים (קצרי) של רב בטלים בשבוע זה.
2. מתיב רב המנונא – משנתנו – ביום חמישי מותר (כש9 באב יוצא ביום שישי), לכבוד השבת.
   והרי שבת אחרי 9 באב, מכאן שהנושא הוא "לכבס ולהניח" שעקרונית אסור, והותר רק לכבוד שבת.

תשובה – באמת לכבס ולהניח מותר,
אלא שכאן יש לו רק חלוק אחד, ורוצה לכבס ביום חמישי לכבוד שבת, וללבוש אותו כבר היום ביום חמישי, והחידוש שזה מותר (כפי שמצאנו בחוה"מ – שמותר למי שיש לו רק חלוק אחד).

1. מיתיבי – אסור לכבס ולהניח!
   (אבל בבבל מותר לכבס, כי הכיבוס שלהם לא רציני, ורק אסור לגהץ (כיבוס רציני יותר)).
   תיובתא.

יוצא שפוסקים כרב ששת – אסור גם לכבס/לגהץ ולהניח, וגם ללבוש בגד מכובס.

(כט: באמצע)

ב. בגדי פשתן –
בברייתא לעיל (א, 3) – בבגדי פשתן אין משום גיהוץ (או כיבוס).
אך רי"ח – אין איסור לגהצם ולכבס (גם לרב ששת שגם פעולת הכיבוס אסורה), אבל יש איסור ללובשם מגוהצים (בבבל, ומכובסים או מגוהצים בישראל).

ג. האם גם אחרי 9 באב אסור?

רב – מותר,
שמואל – אסור.

מיתיבי – ברייתא מפורשת בה שאסור רק עד 9 באב ואח"כ מותר,

[הערות בברייתא:
A. כיבוס לכבוד שבת –
לפי הדעות שאסור גם אחרי 9 באב – שייך לדבר על כיבוס לכבוד שבת גם כששבת באמצע השבוע.
אבל לפי הברייתא שאין איסור אחרי 9 באב, שייך לדבר על זה רק כש9 באב ביום שישי.

1. בברייתא יש גם דיון על קריאת התורה וההפטרה בשחרית 9 באב –
   בשני וחמישי – 3 עולים קוראים את הקריאה הרגילה (ראשון של שבת), והשלישי קורא הפטרה (אסוף אסיפם – ירמיהו ח).
   בשאר ימים – יש קריאה ל9 באב (כי תוליד – דברים ד'): ת"ק – 1 קורא, רי"ס – 3,
   ולשניהם האחרון קורא את ההפטרה].

תשובה – זו מחלוקת תנאים –
(רי"ח – המקור: ״וְהִשְׁבַּתִּי כׇּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חׇדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ״) –

ר"מ – אסור מראש חודש ועד 9 באב

(זה לא בדיוק כרב, כי אמנם זה רק עד 9 באב, אבל זה מר"ח,
ואילו במשנה זה רק בשבוע)
(המקור שזה מר"ח – חַגָּהּ).

ר"י ורשב"ג – גם אחרי
ר"י – כל החודש (מקור – חׇדְשָׁהּ)
רשב"ג – כל השבוע – שזה כשמואל (מקור – וְשַׁבַּתָּהּ).

[נסכם את הדעות מהקל לחמור –

1. משנתנו לפי רב, וברייתא א – מתחילת השבוע ועד 9 באב.
2. משנתנו לפי שמואל, ורשב"ג בברייתא ב – כל השבוע
3. רשב"ג בברייתא ב – מר"ח ועד 9 באב
4. ר"י בברייתא ב – כל החודש].

ולהלכה – רבא – כדעה המקלה (תחילת השבוע ועד ר"ח),
ורבא אומר זאת כך:
הלכה כקולא של רשב"ג (שמתחיל רק בשבוע שחל בו)
והלכה כקולא של ר"מ (שנגמר ב9 באב ולא כל השבוע).