הדף היומי – תענית דף ד

הלימוד מוקדש לעילוי נשמת
הצדקת פלורי בת זוהרה ע"ה,
אשר הרבתה לשאול ולבקש על בניה ועל בני האומה, חסד היה חקוק על כפיה,
וליבה תמיד לה' אלוקיה. מתוך אהבת הארץ ושמחה בהתגשמות חזון הגאולה. ת.נ.צ.ב.ה
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

השיעור הארוך (משולב בקריאת הגמרא עצמה) בהמשך העמוד

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

שיעור הדף היומי הארוך

(הסיכום המסודר + קריאה בגמרא עצמה)

קריאה בגמרא עצמה ברצף ללא התרשים

דף יומי מסכת תענית דף ד – הסיכום הכתוב

(ד. 2+ עד ה. במשנה)

חלק א – אגדתא

א. על תלמידי חכמים

צורבא מרבנן דומה לפרדיצא דתותי קלא (נבט שתחת האדמה) –
לוקח זמן לפרוץ, אבל כשפורץ ממשיך וגודל (מובא אגב גשם העורפילא שמועיל לפרדיצא דתותי קלא).

אגב זה – על ת"ח כעסניים:

מצד אחד – 

1. כשת"ח כועס – זו התורה כועסת ("הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (ירמיהו כג).

יש מפרשים כלימוד זכות,
יש מפרשים שהכוונה כשכועס על עוברי עבירה.

1. ת"ח צריך להיות קשה כברזל 

רב אשי – מהפסוק הנ"ל – וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע,
ר' אבא – "ארץ אשר אבניה ברזל" – אבניה – בוניה.

מצד שני – רבינא – בכ"ז ת"ח צריכים ללמד עצמם נחת.

"והסר כעס מליבך…" (קהלת יא)).

(ד. שליש)

ב. שלושה שאלו שלא כהוגן

(בסוף הסוגיה מתקשר לגשם וטל (שלא מפסיק אף פעם))

1. אליעזר עבד אברהם – והיה הנערה וכו'.

וה' ענה לו כהוגן – ונזדמנה רבקה.

1. שאול בן קיש – והיה האיש אשר יכנו…

וה' ענה לו כהוגן – ונזדמן דוד.

1. יפתח הגלעדי – והיה היוצא אשר יצא מדלתי

וה' ענה לו שלא כהוגן – ויצאה ביתו.

[שני מדרשים על כך שההקרבה של בתו היתה אסורה:

"הצרי אין בגלעד…" – האם אין מי שיתיר את הנדר
"אשר לא ציוויתי…ולא דיברתי" – זה יפתח.

אמר ר' ברכיה – אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן

1. "ויבוא כגשם לנו" – שלפעמים יש ולפעמים אין.

וה' ענה כהוגן – "אהיה כטל לישראל" – שטל תמיד יש.

1. "שימני כחותם על ליבך" – שלפעמים נגלה לפעמים לא.

וה' ענה כהוגן – "הן על כפים חקותיך" – על הידיים שתמיד גלויות.

(ד. 3-)

חלק ב – זמני מוריד הגשם ושאלת גשמים

א. במשנה – אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים

הבנה 1 – גם כאן הכוונה להזכרת גשמים (שהרי זה נושא המשנה)

והמשפט סובר כר' יהושע שמזכירים רק בסוף סוכות, שזה הזמן שבו רוצים גשמים.

הבנה 2 – הכוונה לשאלת גשמים – ואז זה לא קשור למחלוקת ר' יהושע ור"א

(על הזמן של הזכרה נדבר במשנה הבאה (ה.) ובמשנה בדף י.)

(ד: 3+)

ב. סיום מוריד הגשם

ר"י במשנה 1 – לגבי הזכרת גשמים: במוסף של יו"ט ראשון של פסח.

ורמינהו – ר"י במשנה 2 (ה.) – לגבי שאלת גשמים: ר"מ – עד שיעבור ניסן, ר"י – עד שיעבור הפסח

תשובות:

1. צריך להבדיל בין הזכרת גשמים לשאלת גשמים – 

1. רב חסדא – ההזכרה מסתיימת לפני השאלה.

דוחה עולא – לא הגיוני שיפסיק לשאול כשעדיין מזכיר.

(הרי מסוכות ועד ז חשוון מזכיר בלי לשאול, כי עוד לא רוצים גשם בפועל, אז כשכן שואלים ורוצים גשם – פתאום יפסיק להזכיר?!).

• רבה – ההזכרה ממשיכה אחרי השאלה – 

ר"י במשנה 2 "עד שיעבור הפסח" התכוון לזמן הפסח ביד ניסן (מח' במפרשים אם שחרית או מנחה).

דוחה אביי – בתחילת החורף זה הגיוני לרצות בהזכרה לפני שמתחילים לבקש, אבל בסוף החורף כשכבר לא רוצים גשם – אין טעם להמשיך להזכיר, אלא צריכים להפסיק את שניהם יחד.

1. ההזכרה והשאלה נפסקים באותו זמן

1. עולא – זה מחלוקת תנאים מה אמר ר"י (ובירושלמי – מח' בין ר"י משום ר' יהושע לבין ר"י עצמו) – ולשתי הדעות – מפסיקים את שניהם יחד.
2. רב יוסף – ר"י במשנה השנייה התכוון לאותו דבר כר"י במשנה ה1:
   "עד שיעבור הפסח" – עד שיעבור את שחרית ויגיע למוסף.

דוחה אביי (אמנם מסכים ששניהם נפסקים באותו זמן, אבל) לא יתכן שבמשנה השנייה ר"י התכוון ליו"ט – שהרי לא שואלים ביו"ט (אין "ברכת השנים"). 

רב יוסף – המתורגמן שואל.

אביי – לא ייתכן שישאל משהו שלא רוצים (מילא להזכיר בשחרית – מזכירים כי לא רוצים להפסיק בערב כי לא כל הציבור שם, אבל ליזום תוספת נוספת ע"י המתורגמן – לא סביר).

(אז בינתיים אנחנו מבינים שההזכרה מתחילה לפני השאלה, אבל הם נפסקים באותו זמן, אבל בשלב השני זה ישתנה – )

(ד: שליש תחתון)

ג. תחילת מוריד הגשם בארץ ובחו"ל

רי"ח – הלכה כר"י – גם בהתחלה (יו"ט אחרון) וגם בסוף (יו"ט ראשון).
מקשה ר' זירא – והרי ר' אלעזר פסק כר"ג ששואלים גשמים ב-ז חשוון?

1. זה מחלוקת אמוראים

(כלומר באמת צריכים להשוות בין הזכרה לשאלה גם בהתחלה, אלא שזו מחלוקת תנאים ואמוראים מתי).

• צריך לחלק בין הזכרה לשאלה (כמו שהבנו בשלב הראשון – שלגבי ההתחלה זה לא אותו זמן).

דחייה – רי"ח בפירוש משווה ביניהם!
תשובה (שפ"א) – הוא אמר זאת לחו"ל או לארץ ישראל כשיש מקדש,
אך בישראל כשאין מקדש – מודה שמזכירים מסוכות ושואלים מחשוון (שפ"א).

(לעומת זאת – בסוגיה הבאה משמע שגם בחו"ל מתחילים מוריד הגשם בשמיני עצרת, בניגוד לרי"ח (ואכן להלכה לא מובאת החלוקה הזו בין הארץ לחו"ל)

(ד: 4-)

ד. איך נוהגים בשמיני עצרת בחו"ל שיש שני ימים טובים

רב – מוסף חורף, מנחה ערבית שחרית קיץ, ושוב מוסף חורף.
שמואל – מוסף ומנחה חורף, ערבית שחרית קיץ, ושוב מוסף חורף.
רבא – מוסף חורף, וכיוון שהתחיל שוב אינו פוסק.