הלימוד מוקדש
לעילוי נשמת עמרם בן כוהנה ושמעון ז"ל
ולעילוי נשמת נחום בן אברהם פניגשטין ז"ל, שנהרג בתאריך יז כסליו תשלד
ולעילוי נשמת אברהם בן דב ז"ל, מחנך דגול בעמ"י, העמיד תלמידים הרבה במוסדות חינוך בצפון
להקדשות ליחצו כאן
שיעור הדף היומי הקצר
להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
שיעור הדף היומי הארוך המשולב
(הסיכום המסודר + קריאה בגמרא עצמה)
קריאה בגמרא עצמה ברצף ללא התרשים
דף יומי מסכת תענית דף ט – הסיכום הכתוב
(ח: 6- עד י. 1+)
א. 5 אמירות של רי"ח (על גשם) –
- גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות (לעיל ראינו מימרות דומות: קשה יום הגשמים כיום הדין, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת).
מקור – בשיר המעלות – שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב,
ואפיקים זה מטר – ויראו אפיקי ים. - גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו (מלחמות לא קורות בחורף)
מקור – "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ" (תהלים סה) - אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי (מבטיחי) צדקה ברבים שבסוף לא נותנים
מקור – "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי) - "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" – למה הכפלות? עשר בשביל שתתעשר.
סיפור:
רי"ח פגש את בנו של ר"ל (אחר פטירת ר"ל), שלמד פסוק זה ושאל על הכפלות,
וענה רי"ח – בשביל שתתעשר כנ"ל,
ושאל הבן – מניין לך?
רי"ח – תנסה ותראה,
הבן – והרי אסור לנסות את ה'?
רי"ח – ר' הושעיא אמר שכאן זה יוצא דופן שמותר –
"וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת… אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי"
(מלאכי ג, (עד שיבלו שפתותיכם מלומר די)).
הבן – אכן זה פשט הפסוק ולא צריך לזה את רב הושעיא.
אגב, סיפור דומה:
שוב רי"ח פגשו לומד פסוק אחר: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה׳ יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי)
ושאל רי"ח – איך אין לזה מקור גם בתורה?
הבן – יש! "וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ".
ורי"ח מתלהב ומרים עיניו להסתכל בו,
ואמו של ר"ל (אחות רי"ח) נבלהת ולוקחת אותו משם, שלא יעשה לו כמו שעשה לר"ל (שהקפיד עליו וגרם למותו).
(ט. באמצע)
- מטר – אפילו בשביל אדם יחיד, פרנסה (שפע למעלה מהטבע) – רק בשביל רבים.
(ה' מוריד גשם אפילו לטובת אדם אחד (רק על שלו, או על של כולם בזכותו,
א לא שולח פרנסה על טבעית לצורך אדם אחד).
- מקור:
מטר – "יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ" (דברים כח),
פרנסה – "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם" (שמות טז). - מיתיבי (על פרנסה בשביל רבים) –
הרי המן היה בזכות משה (יחיד).
תשובה – משה ביקש בשביל רבים, לכן נחשב רבים.
[זה במדרש של רי"ס בר"י –
שהבאר בזכות מרים, עמוד הענן בזכות אהרן והמן בזכות משה,
וכשכל אחד מהם נפטר זה נשאר בזכות האחרים,
עד שמשה נפטר ושלושתם נעלמו בבת אחד –
"וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד" (זכריה יא).
(ט. 3-)
[עוד אזכור של הפסוק –
שלושה תלמידים היו מראים זלזול ברב פפא,
וראה בחלומו "וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים" כי ימותו,
ואמר להם "לכו בשלום"].
[ועוד סיפור על תלמידים של רב פפא –
רב שימי בר רב אשי היה מציק לרב פפא בשאלות,
עד ששמע אותו אומר בנפילת אפיים –
"ה' יצילני מהבושה של שימי", אז גזר על עצמו שתיקה].
(ט: 7+)
- וכן אמר ר"ל, ומביא מקור אחר:
"שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה" (זכריה)
אפילו לאיש אחד,
אפילו לשדה אחת,
ואפילו לעשב אחד שלו.
וכסיפור של רב דניאל בר קטינא, שירד לו לערוגה אחת כן ולאחרות לא.
[מה זה חזיזים?
עננים פורחות – ענן קלוש מתחת לענן עבה, שזה סימן לגשם,
אגב זה:
1. עוד סימן אחר: רב יהודה –
נהילא (גשם דק) סימן לגשם (כמו קמח דק שלפני הקמח העבה).
2. סיפור עולא הגיע לבבל וראה חזיזים ואמר שיגיע גשם,
אך לא הגיע גשם, ואמר כשם שהבבליים שקרנים, כך הסימנים שלהם.
[אגב זה – עוד סיפור –
עולא הגיע לבבל והתלהב מהמחיר הזול של התמרים,
ואמר – כזה מחיר זול, איך הם לא לומדים יותר תורה?
אך אחרי שאכל וכאבה לו הבטן אמר להפך –
כאלה תמרים של סכינים והם בכ"ז מצליחים ללמוד?]
(ט: שליש תחתון)
חלק ב – מאיפה מגיעים מי הגשמים?
תניא:
ר' אליעזר – מהים (המים מתאדים ועולים למעלה) –
"וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כׇּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב)
(והמליחות נשארת בים).
ר' יהושע – מהמים העליונים,
"לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים יא),
ותפקיד העננים (וְאֵד יַעֲלֶה) זה להיות מסננת למים העליונים, שירדו כטיפות ולא בבת אחת.
[וגדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמיים וארץ –
שבשניהם כתוב "אין חקר" –
בגשם – "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר… הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ" (איוב ה),
בבריאת העולם – ""הֲלוֹא יָדַעְתָּ… אֱלֹהֵי עוֹלָם ה׳ אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ" (ישעיה)
(אולי זה קשור בכך שבגשם מגיעים מים מלמעלה, ורואים את השגחת ה' הישירה)].
קושיות:
- "מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו" (תהלים קד) – לכאורה כר' יהושע.
יענה ר"א – הענן עולה, ונחשב "מֵעֲלִיּוֹתָיו".
חיזוק- "אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם" (בקללות, דברים כח) – שזה גם באמת מלמטה, ועלה למעלה ושוב ירד.
- "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת" (תהלים לג) –
ופירש ר' חנינא – נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת – מי גרם לאוצרות שיתמלאו בר? המים שהגיעו מהתהומות (מהים) – כמו ר"א.
יענה ר' יהושע – אכן ר' חנינא כר"א, אך ר' יהושע מפרש אחרת – שכל הפסוק עוסק במים (ולא בגשם), ומתאר את הכנסת המים לתהומות בבריאת העולם.
