הדף היומי – יבמות קט

השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמעון בן ישועה עמרם וזהרה ז"ל
שהיום, כד' בסיון הוא יום פטירתו. שמעון היה איש ציבור בולט בקהילה היהודית שבעירו במרוקו ופעל רבות למען חברי הקהילה. כמו כן, היה פעיל עליה ויחד עם אחיו, סייע בעלייתם של אלפי יהודים לארץ ישראל

ולעילוי נשמת
לאומה בת שרה ז"ל
שפקודת שנתה י"ז בסיון ת.נ.צ.ב.ה

להבדיל, השיעור מוקדש לזכות
יאיר בן יעקב וקרין למשפחת שלום נ"י
נאחל לו שתמיד יאיר מזלו ושימשיך להאיר את העולם בתורה ומצוות

ולהבדיל,
לרפואת ענבל אסתר בת עפרה הי"ו
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי דף קט

(קח: במשנה למטה – קט: שליש תחתון)

חלק א – המגרש את אשתו והחזירה (בהיתר), ואז מת – האם מותרת ליבם?

(בין אם מדובר בגדולה ונישואין דאורייתא, ובין אם קטנה בנישואין דרבנן) –

הקדמה – הסברות להתיר ולאסור מן הדין: מה מפיל את האישה במפני היבם –

אפשרות א – "נישואים הראשונים מפילים" –

ברגע שבעל ואישה מתחתנים, כבר אז היא יוצרת קשר מסוים גם עם אחיו, כך שאם בעלה ימות ללא בנים היא תיפול לפניו.

אם הבעל גרש אותה, הגירושין קטעו ואסרו את הקשר אם אחיו, ולכן אפילו שאח"כ הבעל החזיר אותה – היא נשארת אסורה.

אפשרות ב – "מיתה מפלת"

מה שמפיל לייבום זה מות האח, ומה שהיה לפני כן לא מעניין אותנו. כרגע היא נשואה לו והוא מת – אז היא נופלת לייבום.

א. הדעות –

רבנן מתירים להתייבם – כי מיתה מפלת,

ר' אלעזר אוסר. למה?

1. עיפה: כי סובר שנישואין ראשונים מפילים.

אם כן – אז שגם תהיה פטורה מייבום?
אביי – ר"א מסתפק מה מפיל, ולכן מפסק לא תתיבם אבל כן תחלוץ.

2. באמת גם לר"א מיתה מפלת, ומן הדין מותרת להתייבם,
   אלא שלר"א גזרו שלא תתייבם. למה גזרו?
   1. רבא – כי אנשים אולי שמעו שהתגרשה ולא שמעו שחזרה,
      ואם יראו שמייבם אותה יחשבו שניתן לייבם גרושה!
   2. רב אשי – גזירה אטו קטנה שאביה קידשה (הסיפא של המשנה) –

כלומר, בסיפא יש מקרה שבו אסורה להתייבם לפי כולם –
אם נישאה פעם ראשונה מדאורייתא (ע"י אביה) והתגרשה, ואז פעם שנייה מדרבנן (כי ברגע שהתגרשה היא כיתומה ברשות עצמה, אפילו שאביה חי) – ואז מת, אסורה ליבם (כי מדאורייתא היא גרושה (מהפעם ה1) ואסורה, ורק מדרבנן צריכה ייבום).

לכן ר"א גוזר שכל גרושה שחזרה תיאסר בייבום.

ראיות לרב אשי:

1. הכי נמי מסתברא – שמשנתנו הביאה את הסיפא (שהשיאה אביה), שלכאורה אין בה חידוש, אלא היא כתובה כדי לתת טעם לר"א שאוסר.
2. תניא נמי הכי – ברייתא שפותחת בסיפא (כשהשיאה אביה), ורק אז מביאה את המחלוקת. משמע שקידשה אביה הוא הטעם למחלוקת.

ב. בעא רבא מרב נחמן – האם כיון שאסרו אותה בייבום, היא נחשבת ערווה על היבם, וגם צרתה אסורה?

ר"נ – מותרת (היא גופה גזירה ואנחנו נעשה גזירה לגזירה?)

והא תניא – לר"א היא וצרתה חולצות (כלומר שגם הצרה יכולה דווקא לחלוץ ולא להתייבם).

תשובה – הברייתא משובשת (שהרי רק אחת מהן חולצת, לא צריך ששתיהן יחלצו), אז כיוון שצריך לתקן את הברייתא נתקן כך – היא חולצת, או צרתה חולצת או מתייבמת.

(קט. משנה)

חלק ב – שתי אחיות שנישאו לשני אחים

משנה –

רישא –

(אם שתי אחיות גדולות נשואות לשני אחים, ומת אחד מהם –

אשתו יוצאת בלי כלום, כי היא אסורה על היבם באיסור של אחות אשתו.
לכן גם בדרבנן הדין דומה –)

שתי אחיות קטנות שנשואות לשני אחים ומת אחד מהם,

אשתו (מדרבנן) יוצאת בלי כלום (כי היא אסורה על היבם באיסור דרבנן של אחות אשתו).

סיפא – אחת גדולה ואחת קטנה –

מת בעלה של קטנה,

אשתו תצא בלי כלום (היבם אסור עליה באיסור תורה של אחות אשתו).

מת בעלה של הגדולה –

המצב כרגע:

הגדולה –

מהתורה צריכה ייבום או חליצה (כאילו אין עוד אחות נשואה),
אך מדרבנן יש לה אחות קטנה נשואה, לכן הגדולה אסורה עליו כרגע.

הקטנה –

אם יחלוץ או ייבם את הגדולה – הקטנה תאסר (אחות חלוצתו/אשתו).
אם לא יעשה לגדולה כלום – הקטנה אחות זקוקתו –

וזה תלוי במחלוקת:
אם יש זיקה – הקטנה אסורה,
אם אין סיקה – הקטנה מותרת.

אז מה עושים?

1. ר"א – יש דרך לייבם את הגדולה –

יש זיקה, לכן הקטנה בכל מקרה אסורה עכשיו ובהמשך, לכן אין צורך לשמור על הנישואין שלה, לכן:
(אם רוצה לחלוץ לגדולה – יכול לחלוץ וזהו (ולגרש את הקטנה))
אם רוצה לייבם את הגדולה – אומרים לקטנה למאן, וכך נישואיה בטלים למפרע, ויכול לייבם לגדולה.

           ובגמרא – הרי בר קפרא אמר שעדיף לא למאן?
תשובה – כאן זה לצורך מצווה ולכן מותר.

2. ר"ג – יש דרך להישאר עם הקטנה –

אין זיקה, לכן הקטנה כרגע מותרת, ולא רוצים לפגוע בנישואיה, לכן:
בינתיים לא חולץ לגדולה, כי זה יאסור את הקטנה (אחות חלוצתו).
אלא –
אם הקטנה רוצה למאן – מעולה, היא תמאן ויכול לחלוץ או לייבם לגדולה.
אם היא לא רוצה – אז הגדולה תמתין שהקטנה תגדל, ואז נישואי הקטנה יהפכו לדאורייתא, והגדולה תצא בלי כלום כי היא אחות אשתו מדאורייתא.

3. ר' יהושע – אין פתרון טוב לאף אחת מהן –

מצד אחד – יש זיקה, ולכן הקטנה בכל מקרה אסורה (כמו ר"א),
מצד שני – לא טוב לעודד את הקטנה למאן, אלא עדיף שיתן לה גט, ואז הגדולה אסורה כאחות גרשותו מדרבנן, ויחלוץ לגדולה.

(קט. 4-)

חלק ג – אגדתא – תני בר קפרא

לעולם ידבק בשלושה דברים –

1. חליצה־

כאבא שאול – שהכונס את יבימתו שלא לשם המצווה כאילו פגע בערווה והילד קרוב להיות ממזר.

2. הבאת שלום

בקש שלום ורדפהו.

ואגב – היקש בין זה לבין "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כא) – שכך גם לגבי מי שרודף שלום.

3. הפרת נדרים

דתניא ר' נתן אומר – מי שנודר כאילו בנה במה, ומי שמקיים נדרו כאילו הקריב עליה.

ויתרחק משלושה דברים –

1. מיאון – שמא תתחרט כשתגדל.
2. פקדונות – באותה עיר, שמא המפקיד בא להעליל עליו או סתם להתחמק מאחרית השמירה על חפציו.
3. ערבון – בערבות שלציון (שהתובע בא ישר לערב ולא ללווה).

ועל זה נאמר – רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ" (משלי יא)

           הפסוק גם נאמר על:

1. מקבלי גרים

ר' חלבו – קשים גרים לישראל כספחת בעור.

1. תוקע עצמו לדבר הלכה –

הסבר א – שלומד תורה אך ללא קיום מצווה

דתניא – אין לו שכר:

(פשיטא!)

1. לא רק על המצוות אין לו שכר, אלא גם על הלימוד.
2. גם אם יש לו תלמידים שכן מקיימים מצוות – גם על המצוות שלהם אין לו שכר.

הסבר ב – דיין שסומך על שיקול דעתו לדמות דבר לדבר ולא שואל את רבו.

ועל זה נאמר – "שישים גיבורים (תלמידי חכמים)… מפחד בלילות – שצריכים לפחד כשהם דנים.