הדף היומי – יבמות כא

הלימוד לעילוי נשמת
יוסף בר שמחה ז"ל,
ביום שישי היה יום פקודתו
ולעילוי נשמת מרת
פרחה בת זוהרה ז"ל,
שבשבת היה יום פקודתה
ת.נ.צ.ב.ה

להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור עם קריאה בגמרא עצמה

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

תזכורת: ראינו במשנה (כ.) שאם היבמה אסורה עליו ב"איסור מצווה" (איסור דרבנן – שניות לעריות) – חולץ ולא מייבם. היום נדב רעל שניות לעריות.

חלק א – רמז לאיסור שניות לעריות (עריות מדרבנן)

גישה א – רבא – עריות אבל פחות חמורות

"כִּי אֶת־כׇּל־הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי־הָאָרֶץ…" (ויקרא יח, כז)

האל זה תועבות קשות ("ואת אילי הארץ לקח" (יחזקאל יז)), מכאן שיש גם תועבות רכות.

[והרי ר' לוי אמר ש"האל" זה רך יחסית לחטא מידות ומשקולות שכתוב שם "אלה" (כִּי תוֹעֲבַת ה'  אֱלֹקיךָ כׇּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה")? (כי על מידות קשה לעשות תשובה, כי לך תמצא את כל הלקוחות שגזל).
תשובה – זה רך יחסית למידות, אבל עדיין לשון של קושי.

והרי גם בעריות כתוב "אלה"?
תשובה – זה למעט את המידות מכרת.

גישה ב – גזירה להרחיק את האדם מעריות דאורייתא

1. רב יהודה – "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב) – ששלמה עשה אוזניים לתורה (כמו ידיות לכלי, שניתן יהיה להחזיק בה בלי להיכשל).
2. ר' אושעיא – "פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּוֹ" – תרחיב את האיסור כדי שלא תעבור בו

[משל לאדם השומר פרדס, שאם שומר מבפנים שומר רק את שלפניו, אך אם שומר מבחוץ שומר על הכל (ואילו כאן – אם שומר מבפנים – יכול להיכשל ולא לשמור כלום!)].

3. ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״ (ויקרא יח) – עשו משמרת למשמרתי (מדרבנן, וקרא אסמכתא).

(כא. שליש תחתון)

חלק ב – פירוט השניות לעריות

ת"ר –

(הגמרא כא: באמצע תפרט שיש שני שלבים בגזירות (גזירה 1 משום האיסור בתורה, גזירה 2 משום גזירה 1,
וזה לא נחשב גזירה לגזירה כי כולם באותה קטגוריה (סבתא, אשת סבו, דודה, כלות).

1. סבתא –

מהתורה – אימו.
גזירה 1 – אם אימו (סבתא מצד אימא), משום אמו.
גזירה 2 – אם אביו (סבתא מצד אבא) משום אם אמו.

2. אשת סבו –
   מהתורה – אשת אביו.
   גזירה 1 – אשת אבי אביו (אשת סבו) משום אשת אביו,
   גזירה 2 – אשת אבי אמו משום אשת אבי אביו.
3. נשות הדודים

מהתורה – דודה מצד אבא (אשת אחי האב מהאב).
גזירה 1 – אשת אחי האב, מן האם
גזירה 2 – אשת אחי האם מן האב.
(בהמשך נראה אם יש גם גזירה 3 – אשת אחי האם, מן האם)

4. כלות
   מהתורה – כלתו (אשת בנו)
   (מבואר ב- כא: 5+)
   גזירה 1 – כלת בנו,
   גזירה 2 – כלת בתו

(ומשמע באמוראים שגזרו רק כשבפועל יש לו גם וגם, והביאו דוגמאות מאנשים בימיהם שכך היה להם,
אולם להלכה אסור גם אם אין לו את שתיהן.

(חזרה לברייתא כא. שליש תחתון)

א. היתרים בברייתא
1. אשת חמיו מותרת
2. אשת בנה החורג מותרת

והיא אומרת: "אני מותרת לך, למרות שבתי אסורה לך (כי היא נכדת אשתו),
וזה חידוש שלמרות שבתה אסורה מהתורה, עליה לא גזרו.

למה הברייתא לא הזכירה דבר דומה לגבי אשת חמיו:
אדם כאמור מותר באשת חמיו,
אבל אסור בבת שלה עם חמיו (כי היא אחות אשתו),
אז האישה יכולה לומר: "אני מותרת לך, למרות שבתי אסורה לך!"

תשובה – זה נכון, אבל לא הוזכר כי זה לא איסור קבוע (אם אשתו תמות, אחותה מותרת).

(כא. 5- עד כא: שליש)

ב. דורות למעלה ולמטה (ארבע או שלוש נשים יש הפסק) –

אם יש בדורות למעלה או למטה דאורייתא – גזרו עד סוף כל הדורות:

אין הפסק –

1. אשת אביו אביו – כי יש תחתיה את אשת אביו.
2. אם אמו – כי יש תחתיה את אמו
3. אם אביו – גזירה אטו אם אמו
4. כלת בנו – כי יש מעליה את כלתו

יש הפסק –

1. כל נשות האחים – כי אין תחתיהם או מעליהם איסור דומה מדאורייתא.
2. כלת בתו

מחלוקת – אשת אבי אמו –

זעירי – יש הפסק

(ולא גזרו משום הצד של אביו, כי אנשים יודעים שמשפחת האב קרובה יותר וממילא אסורה יותר).

רב – גם כאן גזרו בלי הפסק –

גזירה משום אשת אבי אמו

(כא: שליש)
ג. אשת אחי האם מצד אמו        

תזכורת:

מהתורה – אשת הדוד מצד אבא (אשת אחי האב מהאב).
גזירה 1 – אשת אחי האב, מן האם
גזירה 2 – אשת אחי האם מן האב.
השאלה – האם מוסיפים גזירה 3 – אשת אחי האם, מן האם?

1. A. רב ספרא – מותר, כי זה גזירה לגזירה.

דוחה רבא – בכל המקרים יש גזירות לגזירות! (כמו שתיארנו בתיאור הברייתא עצמה)

(כא: שליש תחתון)

1. B. ת"ש – אסורה,
   כי יש כלל במערבא – "כל שבנקבה ערווה, גזרו על אשתו משום שנייה" –
   לכן: כיון אם האח היה אחות – אז היא היתה אסורה מהתורה, לכן אשת האח – אסורה מדרבנן.

[באיזה מקרים אין את הכלל? במשפחה של אשתו:

1. חמותו (אם אשתו) – אסורה מהתורה.
   אך בכ"ז אשת חמיו מותרת (לא גזרו).
2. בת חמותו/חמיה ערווה (אחות אשתו, בין אם הן אחיות מהאב או מהאם),
   אך אשת בן חמותו/חמיה מותרת (גיסתו – אשתו של אחיה מהאם/מהאב).
3. בתו/נכדתו החורגת – ערווה (הבת/נכדה של אשתו),
   אך אשת בנו/נכדו החורג מותרת (לאשתו יש בן/נכד, לבן/נכד היה אישה – מותרת),

ולמה שם אין?
כי שם האישבה רחוקה יותר – יש שני קשרי קידושין בינו לבינה (הוא קידש את אשתו, וחמיה, למשל, קידש עוד אישה).