הדף היומי – יבמות לא

השיעור מוקדש לרפואת ענבל אסתר בת עפרה הי"ו,
ולרפואת יצחק בן שמחה הי"ו

ולהבדיל
לעילוי נשמת גיטל בת אלימלך ז"ל
ולעילוי נשמת אמנון יהודה בן יוסף ז"ל

להקדשות ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב – התרשים יחד עם קריאה בגמרא

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי

(ל: במשנה – לא: במשנה)

א. הקדמה:

אם אחות מהצרות (דף ב) שנפלו לייבום היא ערווה על היבם – היא וצרותיה פטורות.

אך אם הערווה כבר לא היתה נשואה לאח שנפטר כשנפטר – היא כבר לא קשורה, ולא פוטרת צרותיה.

ב. המשנה: אם היה מצב של ספק או דרבנן, חולצת ולא מתייבמת.
המשנה עוסקת בקידושין וגיטין, אך מחלקת:

המקרה בקידושין – ספק קרוב לה ספק קרוב לו.
המקרה בגיטין – גט שכשר מהתורה אך פסול מדרבנן (למשל בכתב ידו של הבעל, אך ללא עדים).

(עוד מעט נראה למה המשנה חילקה).

ג. למה חולצת ולא מתייבמת?

לגבי פסול דרבנן הסיבה ברורה –

בגט –

מדאורייתא הצרה מתייבמת, כי יש כאן גט והערווה היתה גרושה.
אך רבנן תיקנו שאינו גט, ולכן מדרבנן הערווה נשואה, ופוטרת צרותיה – ולכן לא תתייבם מדרבנן (אבל כן תחלוץ).

בקידושין (אמנם לא כתוב במשנה אבל אפשר לומר דבר דומה (וזה מחלוקת ראשונים) –

מדאורייתא פטורה, כי הערווה מקודשת,
אך חז"ל תיקנו שלא מקודשת, ולכן מדרבנן לא פוטרת צרותיה, וצריכה חליצה מדרבנן.

לגבי מקרה של ספק –

לכאורה ההסבר הפשוט זה שזה ספק,

ולכן לייבם א"א – שמא היתה הערווה נשואה,
ולפטור א"א, שמא לא היתה הערווה נשואה,

ולכן חולצת ולא מתייבמת.

אך הגמרא

באמת כשיש ספק – הולכים לפי החזקה של לפני הספק,
אלא שרבנן בכ"ז החמירו, כלומר:

בקידושין

מן הדין מתייבמת (כי הערווה בחזקת לא מקודשת),
מדרבנן – החמירו שלא תתייבם (שמא הערווה מקודשת, ואז הצרה אסורה), אלא רק חולצת.

קשה: למה כאן לא חוששים לתקלה?
הרי יחשבו שאם לא מתייבמת, זה אומרת שגם לא חולצת, כי הקידושין טובים (ואז אם מישהו אחר התחתן אח"כ עם הערווה – יפטור אותה בלי גט).

תשובה: כיוון שרואים שחולצת, מבינים שזה לא קידושין ודאי (כי אז היתה פטורה לגמרי).

בגירושין –

מן הדין פטורה (כי חזקה שהגט לא גט, ומקודשת ופוטרת צרותיה)
מדרבנן – (האם גם כאן רבנן החמירו? במשנה זה לא כתוב, באמוראים זה מח') –

אביי ורבא (לא: 1+) – גם כאן החמירו שצריכה חליצה (שמא הגט גט, ואז צריכה ייבום או חליצה).

רבה (ל: שליש תחתון) – כאן לא החמירו, ואכן פטורה מכלום.

           כי יכולה לצאת תקלה: שמא יחשבו שאם חולצת גם מתייבמת.

(לא. 6+)

קושיות על רבה

1. איתיביה אביי – ממקרה אחר –
   נפל הבית וספק מי מת קודש – היבם (ואז הצרות פטורות) או הערווה (ואז הצרות חייבות) –

גם שם מעיקר הדין חזקה שהצרה פטורה (כי חזקה שהערווה חיה),
ושם רבנן כן החמירו להצריך חליצה.

למה שם לא חוששים לתקלה (שיחשבו שאם חולצת – מתייבמת)!

תשובות:

1. a. בדבר לא מצוי (נפילת בית) לא גזרו להחמיר.
   b. בנפילת בית כולם יודעים שזה ספק אמיתי, ויבינו שזה שחלצה (שמא הערווה מתה ראשונה) לא אומר שיכולה גם להתייבם (כי אולי בכ"ז הבעל מת ראשון – והצרות פטורות)

(לא. באמצע)

2. והתנן – מהמקרה שלנו (ספק גירושין) –
   שבספק קרוב לו קרוב לה היא ספק מגורשת,
   וזה אומר שמספק צריכה חליצה! מפורש נגד רבה.

עונה רבה – שם אין חזקה,
כי יש שני כיתי עדים לכל צד של הספק,
ולכן זה נשאר ספק, ומספק חולצת ואל מתייבמת.

ואילו אצלנו יש רק עד 1 לכל צד (כת אחת), ולכן הולכים לפי החזקה.

קושיות על התירוץ:

1. a. מי אמר שאצלנו זה כת אחת?
   רבה – כיוון שבקידושין זה כת אחת, גם בגיטין,
   אבל אביי – אולי בקידושין זה שני כיתי עדים –

[את המקרה בקידושין (שחולצת) אפשר להסביר בשתי צורות:
או – כמו שרבה הסביר – כת אחת , וזה ספק, והולכים לפי החזקה שמתייבמת, והחמירו שרק תחלוץ,

או – שני כיתי עדים, וזה ספק דאורייתא ומתעלמים מהחזקה, וכיוון שזה ספק – חולצת ולא מתייבמת].

1. b. גם כשיש שני כיתי עדים – כן הולכים לפי החזקה! כמו במקרה של בר שטיא.

(לא: 1+)

חלק – ב – בין אביי לרבא –

א. שניהם אמרו שגם בגירושין יש מקרה של ספק. אך בכ"ז יש הבדל –

אביי – יגיד עליו רעו –

שני המקרים (ספק ודרבנן) שייכים בשני התחומים (קידושין וגיטין).
רבא – יש דבר מקרה אחד שלא שייך באחד התחומים

(שהרי כתוב במשנה "זהו ספק קידושין… זהו ספק גירושין"- בא למעט) –
וזה הזמן – שלא שייך בקידושין.

(לא: 9+)

ב. למה תיקנו זמן בגט ולא בקידושין?

לגבי גיטין, יש מח' מה הסיבה בגיטין יז. –

1. ר"ל – בגיטין – שידעו ממתי הבעל מפסיק לאכול מהפירות של נכסי המילוג של אשתו.

ואילו בקידושין לא צריך – כי אחרי הקידושין עוד לא אוכל פירות, אלא רק אחרי הנישואין.

2. רי"ח – כדי שאם תזנה תחתיו, לא ירחם עליה ויאמר שבעצם גירש אותה לפני שזינתה (למשל אם נשא את בת אחותו, אז מרחם עליה).

ובקידושין – לכאורה אותה סברא קיימת (שיאמר שזינתה לפני שקידש אותה).

אלא –
a. כיוון שבקידושי כסף אין זמן, גם לא בקידושי שטר.

והרי בקניית עבד כנעני יש זמן, אפילו שניתן לקנות גם בכסף ושם אין זמן?
בעבד הרוב קונים בשטר, בקידושין הרוב עושים בכסף.

1. b. כי זה לא יעזור למנוע את החיפוי על הזנות,
   כי היא תמחק את זה או תעלים את השטר.

(ואילו בגט – אם היא תמחק או תעלים זה ר קיסבך אותה יותר, כי ברירת המחדל שהיא אשת איש).