הדף היומי – יבמות לד

השיעור לעילוי נשמת
רייזי דורה שלומוביץ בת רחמיאל ופרימט ז"ל
שיום הזיכרון לפטירתה חל היום

ולעילוי נשמת
יצחק צבי ערמוני ז"ל
מאוהביה הגדולים של ארץ ישראל, חלוץ, לוחם, חולם ומגשים, 26 שנים למותו

להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי

(לג: במשנה – לד: 6-)

התחייבות על כמה איסורים

(לא קשור לייבום, מובא אגב הדיון בשתי אחיות ושני אחים שהתחתנו).

משנה – שניים שהחליפו את נשותיהם אחרי הקידושין, יכולים להתחייב על כמה חטאים:

1. חייבים על אשת איש.
2. אם הבעלים אחים – משום אשת אח.
3. אם הן אחיות – חייבים על אחות אשתו.
4. נידות – חייבים משום נידה.

חלק א – ראיות שמדובר בשוגג (ולכן גורסים "הוחלפו") –

1. וכי ברשיעי עסקינן?
2. ר' חיא מתאר מצב של 16 חטאות – ורק בשוגג יש חטאת
3. בסיפא כתוב שיכולות לחזור לבעליהן – והרי במזיד אסורות.

(לד. 1+)

חלק ב – איך איסור חל על איסור?

תזכורת:

ברירת המחדל – אין איסור חל על איסור.
אבל, בדף לב ראינו שלושה מצבים בהם לחלק מהדעות איסור חל על איסור:

הנושא בדוגמאות הוא האיסור של רחל לשמעון.

1. A. באיסורים שחלים זה אחר זה:

איסור מוסיף (האישה האסורה נאסרה גם על עוד אנשים)

שמעון התחתן עם לאה.
רחל אחותה אסורה על שמעון כאחות אשתו.
אח"כ ראובן התחתן עם רחל  – וכעת נוסף איסור אשת אחיו של שמעון.
כיון שרחל נאסרה כעת לא רק על שמעון אלא על כל האחים – זה נקרא איסור מוסיף.

איסור כולל (האישה האסורה לא נאסרה על עוד אנשים, אבל נאסרו עוד נשים איתה) –

מצב הפוך:
ראובן קידש את רחל, אז עכשיו היא אשת אחיו של שמעון.
אח"כ שמעון קידש את לאה, וכעת רחל היא גם אחות אשתו של שמעון.
רחל לא נאסרה על עוד אנשים כרגע, אלא רק על שמעון (שהתחתן עם אחותה).
אבל חוץ מרחל – גם האחיות שלה נאסרו כעת על שמעון (גם הן אחות אשתו) – לכן זה איסור כולל (שעוד אנשים נאסרו, ובכללם גם רחל).

1. B. איסור בבת אחת –

ששני האיסורים חלו בדיוק באותו רגע.
(למשל ע"י שליח שביצע את שני הקידושים בו זמנית).

א. איך איסור חל על איסור?

תשובות:

1. A. שיטת ר"מ – שאיסור חל על איסור כשהוא מוסיף, כולל, או בבת אחת:

נניח שבהתחלה ראובן קידש את רחל:

1. האיסור הראשון: שמעון נאסר ברחל – אשת אחיו.
2. אשת איש – גם חל כי זה איסור בבת אחת עם אשת אחיו.
3. אח"כ שמעון קידש את לאה – רחל כעת גם אחות אשתו,
   וזה חל כי זה איסור כולל (כמו בדוגמא).
4. כשפרסה נידה – זה איסור מוסיף (כי אסורה גם על בעלה).

איפה ר"מ אומר את זה: אדם שאכל חלב ועובר על כמה איסורים:

1. האיסור הראשון: חלב, כבר כשנוצרה הבהמה.
2. הוקדשה – נאסרה לזרים (וזה איסור מוסיף, כי כעת נאסרה גם בהנאה).
3. נעשתה נותר – גם איסור מוסיף, כי עכשיו נאסר גם למזבח.
4. נטמא האדם – כיוון שעכשיו אסור לא רק בחתיכת חלב זה, אלא גם בשאר בשר קודשים (ובכלל זה גם בחלב) – איסור כולל.
5. הגיע יו"כ – כיון שעכשיו אסור בכל אוכל (ובכלל זה גם בחלב) – איסור כולל.
6. איסור הוצאה בשבת – לר"מ חל, כי כניסת שבת וכניסת יו"כ הם בבת אחת.

(לד. קצת מתחת לאמצע)

1. B. כר' ישמעאל – שחייב אם זה בבת אחת

איך זה קרה בדיוק בבת אחת?

1. הגברים והנשים שלחו שליח, והשליחים עשו זאת ביחד.

דחייה: אך איך זה יסביר את נידה?

2. קידשו קידושין שיחולו הכניסת היום הבא.

ואיך זה מסביר את נידה?
מדובר שהגברים נתנו כסף קידושים יום לפני שארבעתם נהיו בני מצוות,
והתנו שיחול רק כשיכנס הבר/בת מצווה,
וגם איסור הנידה מתחיל רק כשהם בני מצוות,
וכך הכל חל יחד.

(לד. 7+)

ב. איך חייב, הרי זה טועה בדבר מצווה?

[הקדמה – הדעות לגבי טועה בדבר מצווה –
צריך לחלק בין שני מצבים:

1. טעה בדבר מצווה ועשה מצווה (מל את התינוק של יום שישי בשבת (איחר))
   2. טעה בדבר מצווה ולא עשה מצווה (מל את התינוק של יום ראשון בשבת (הקדים))

הדעות:

ר"מ –
בקיים מצווה – לפי כולם פטור,
בלא קיים – מחלוקת (ר' יהושע פוטר, ר"א מחייב)
ר"ש (מחמיר) –

בקיים מצווה – המחלוקת הנ"ל
בלא קיים – חפםי כולם חייב]

תשובות:

לר"ש –

כיוון שלא קיים מצווה לפי כולם חייב (גם לר' יהושע)

לר"מ –

1. כר"א שחייב.
   2. כאן חייב גם לר' יהושע, כי זה לא "זמנו בהול".

[האם אכן דורש זמנו בהול? הרי האוכל תרומה וגילה שהוא כהן פסול – פטור?
תשובה: שם בהול כי זה ערב פסח].

(לד. 7-)

חלק ג – אין אישה מתעברת מביאה ראשונה

א. למה במשנתנו חוששים שהתעברה מהבעל השגוי?

כי אולי בא עליה פעמיים.

אז שיתחייבו ביותר מ16 חטאות? (לר"א שמחייב על כל ביאה גם בהעלם אחד).
תשובה – אכן חייבים יותר, והמשנה רק הזכירה את הראשון.

ב. יהודה ותמר

איך תמר התעברה ליהודה, הרי זו היתה ביאה ראשונה?
תשובה – היתה ממעכת ביד (כמו שעשו גם בנות רבי).

[דיונים:

למה אתה אומר שזו ביאה ראשונה, הרי היתה נשואה לער ואונן?
תשובה – הם היו באים עליה שלא כדרכה.

1. A. והרי רבנן מדמים את מי שדש מבפנים וזורה מבחוץ לער ואונן,
   כלומר לא באו עליה שלא כדרכה.
   תשובה – באו שלא כדרכה, ורבנן רק מדמים את זה לעניין זה שזה השחתת זרע.
2. B. מה המקור?
   לגבי אונן כתוב במפורש "ושיחת ארצה",
   לגבי ער – "וימת גם אותו" (את אונן).
3. C. למה עשו את זה?
   לגבי אונן כתוב במפורש – "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע"
   לגבי ער – כדי שלא תתעבר ויכחיש יופיה.

(לג: באמצע)

ג. טומאת ביאה

"ואישה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים…" (ויקרא טו)

חכמים – אותה – פרט להעראה, שכבת זרע – פרט לשלא כדרכה

ר"י – שכבת זרע – פרט להעראה ושלא כדרכה, אותה – פרט לכלה

                      סברא –
הון (בציניות) – האם התורה חסה על האיפור שלה (שלא תצטרך לטבול)?
ר"נ – כי זה ביאה ראשונה ולא מתעברת מביאה ראשונה.

(לד: רבע תחתון)

ד. עוד כלל דומה – רי"ח – אם שהתה אחרי בעלה הראשון 10 שנים – שוב לא מתעברת

ר"נ – בתנאי שלא התכוונה להתחתן שוב.

סיפורים:

1. בת רב חסדא התאלמנה מרמי בר חמא, וחיכתה יותר מ10 שנים ואז התחתנה עם רבא והתעברה, וריננו עליה.
   אך הסבירה שכל הזמן הזה רצתה להתחתן עם רבא (וכמו העיקרון של ר"נ).
2. אישה אמרה שהיא שהתה 10 שנים וכן הרתה,
   אך התברר שבינתיים נבעלה לגוי, ולכן לא באמת שהתה 10 שנים.