השיעור מוקדש לעילוי נשמת מנחם בן יוכבד ז"ל
ולעילוי נשמת דורה דריינה בת פייגא וירמיהו ז"ל
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף מט
(מט. במשנה – נ. סיום פרק החולץ ליבמתו)
חלק א – איזה איסור יוצר ממזר?
(ראינו את הדעות כמה פעמים (כמו לאחרונה בדף מה), עכשיו נראה את המשנה שמביאה את הדעות)
א. הדעות במשנה ובמגרא (מהקל לכבד) –
ר' יהושע – רק מיתת בי"ד (כמו אשת איש, אמו)
שמעון התימני – גם כרת (כמו אשת אחיו, אחות אשתו)
ר"ע –
משנתנו – גם לאו (אך דווקא של קירבה, למשל בא על חלוצתו, או מחזיר גרושתו),
ר' סימאי – כל לאו, גם לא של קירבה (למשל שבא על נתינה)
ר' ישבב – אפילו איסור עשה (למשל גר אדומי ומצרי – "דור שלישי יבוא להם בקהל ה'")
(הערה: בהמשך נראה שהבסיס זה: איסור שאין קידושין תופסים בו – יוצר ממזר,
והמחלוקת היא באיזה איסור אין קידושין תופסים).
ב. המקור –
דברים כג –
"לֹא־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו.
לֹא־יָבֹא פְצוּעַ־דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה'.
לֹא־יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'…" (דברים כג, א-ג).
כולם לומדים מהסמיכות שמה שיש בפסוק א יוצר ממזר.
בפסוק א יש שני איסורים –
אשת אביו (מיתת בי"ד)
וכנף אביו (איסור קל יותר).
ר' יהושע – רק באיסור החמור יש ממזר (אשת אביו, מיתת בי"ד)
כי אם היה גם באיסור הקל – הפסוק יכל לכתוב רק אותו.
שאר הדעות – לומדות מהאיסור הקל יותר (כנף אביו) ונחלקו במה מדובר –
שמעון התימני – כנף אביו זה שומרת יבם של אביו (אשת אחי אביו (דודתו)) – כרת.
ר"ע – כנף אביו זה אנוסת אביו – לאו,
שאר הדעות בר"ע –
מרבות איסור עוד יותר קל (לאו שאין בו קירבה, או איסור עשה) מהאות ו"ו (וְלֹא יְגַלֶּה).
(מט. 1-)
ג. אביי – איסורים שלא יוצרים ממזר לפי כולם, כי קידושין תופסים בהן:
- נידה (כרת) –
"ותהי נידתה עליו" – יש לו בה הויה.
- אשתו שזינתה (לאו) –
שכיוון שצריכה גט והקידושין לא מופקעים – זה מראה שגם קידושין תופסים בה (אם יגרשה ויחזור ויקדשה).
- לגבי הבא על שומרת יבם של אדם אחר (לאו) – מחלוקת בדף צב –
רב – הכוונה שלא תהיה לה הוויה לאיש זר – קידושין לא תופסים – ממזר.
שמואל – אולי הכוונה: אסור, אבל יש לו בה הויה – לא ממזר.
יש ברייתא בפשטות כשמואל, ולכן מזכירה גם מקרה זה,
אבל אביי לא הזכיר כי מתלבט בין רב לשמואל.
(מט: 8+)
ד. ראיה במשנה לר' יהושע –
במשנה – ר' שמעון בן עזאי – מצאתי מגילת יוחסין בירושלים שכתוב בה שאיש פלוני ממזר כי בא על אשת איש – משמע דווקא איסור כאשת איש (מיתת בי"ד).
וכן בברייתא.
חלק ב – מנשה וישעיהו
הברייתא הנ"ל מוסיפה עוד שני דברים שהיו כתובים בה:
1. משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי (כפי שראינו בדף לז – שהלכה כראב"י).
2. מנשה בן חזקיה הרג את ישעיהו הנביא (אבי אמו!).
הרחבה (אגדתא):
מנשה דן את ישעיהו על כך שנבואתיו סותרות דברי תורה:
1. בתורה – כי לא יראני האדם וחי,
בישעיהו – ואראה את ה' יושב על כיסא רם ונישא
תשובה – משה שראה באספקלריא מאירה ראה שלא ניתן לראות הכל,
ישעיהו שראה במראה וחידות חשב לפי דרגתו שממש רואה.
- בתורה – בכל קראנו אליו
ובישעיהו – דירשו ה' בהימצאו (ולא תמיד)
תשובה – בציבור – תמיד, ביחיד – רק בהימצאו (עשרת ימי תשובה).
- בתורה – את מספר ימיך אמלא (יש מספר שנים שנקבעו מראש),
ובישעיהו – מוסיפים לחזקיהו עוד 15 שנה (לכאורה מעבר למה שאמור להיות).
תשובה – זו מחלוקת תנאים, וכל צד מסתדר עם שני הפסוקים:
ר"ע – יש מספר שנים שנקבע מראש
ולגבי ה15 שנים – הם מראש היו אמורים להיות, אלא שירדו ואז חזרו.
וכן מוכח מזה שהיתה נבואה קדומה שיאשיהו ייולד, והרי הוא נכד מנשה, שנולד באותם 15 שנים, כלומר ה15 שנים היו אמורים להיות מראש.
רבנן – אפשר להוסיף
וכוונת "את מספר ימיך אמלא" – הוספה.
ולגבי הנבואה על יאשיהו – ה15 שנים לא היו אמורים להיות מראש, והנבואה לא אמרה ממי אמור לצאת, ויכל לצאת ממישהו אחר מבית דוד.
אך ישעיהו לא ענה כי ידע שמנשה לא יקבל, לכן ברח ונכנס לגזע עץ, וניסרו העץ וכשהגיעו לפיו מת – מידה כנגד מידה על שאמר "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב".
חלק ג – אחות אשתו
אסורה רק כל עוד אשתו חיה,
ומעיר רב יוסף שחלק זה של המשנה אינו נצרך – כי זה פסוק מפורש ("ואישה אל אחותה לא תיקח… עליה בחייה").
תגובה אחת
אתם אומרים שמחזיר גרושתו זה נקרא לאו של קירבה.
לע"ד משמע מהרש"י הראשון בדף מט ע"ב (ד"ה והבא על הסוטה) שלאו של מחזיר גרושתו לא נחשב לאו של קירבה.