הדף היומי – יבמות ח

השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמואל בן דינה ז"ל

להבדיל, השיעור מוקדש
לרפואת אברהם חיים בן פרומה הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל, שעובר ניתוח היום.

להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

2022לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(ח. מתחת לאמצע עד ח: שליש תחתון)

המשך הסוגיה – למה צריך לימוד מ"עליה" באחות אשתו, שאינו מייבם ערווה?

תשובת רבא – אכן לא צריך לימוד!

שהרי עשה לא דוחה כרת,

אל הלימוד נצרך רק בשביל לאסור את צרותיה וצרות צרותיה.

            קשה –

1. הרי הברייתא (ג:) הזכירה את הלימוד גם עליה ("אין לי אלא היא…")?

זה הוזכר רק בשביל הצרה.

1. הרי רבי (שהביא מקור אחר לזה שלא מייבם ערווה) הביא את המקור "לאסור צרות ועריות".

תשובה – הכוונה "לאסור צרות של עריות".

(וזה שרבי הביא שני חלקים ללימוד – "ולקחה" "ויבמה", אחד זה לאסור הצרה, והשני זה להתיר הצרה שלא במקום ייבום, ונפרט על זה בדף הבא).

            ראיות (ח. 9-)

1. רב אשי משנתנו – התייחסה רק לצרות ולא לערווה עצמה, כי זה ברור שאסור.
2. הרי כבר למדנו –

שאלה והסבר (ח. 6-)

"וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" (ויקרא יח, יח) –
"לצרור" מלמד על הצרות וצרות הצרות,

אז למה צריך את "עליה" לצרות?

תשובה – "עליה" מלמד שהפסוק מתייחס לייבום ורק לייבום,

ולכן שלא בייבום צרותיה מותרות.

קשה – אם הפסוק מדבר רק על ייבום, אז שנתיר אחות אשתו שלא בייבום?![1]

תשובות: (ח: 5+)

1. זה קל וחומר מהאיסור בייבום (אם אסורה במצווה, קל וחומר שאסורה שלא במצווה).

דחייה – אפשר לפרוך מצרותיה, שאסורות במצוות ייבום ומותרות שלא בייבום.

1. נלמד מ"בחייה" – כל שבחייה, גם שלא בייבום.

דחייה – זה נצרך בשביל פשוטו (שהאיסור רק כשהאחות הראשונה חיה).

תשובה – הפשט נלמד כבר מ"ואישה אל אחותה" – רק בחיי אחותה.

דחייה – "ואשה אל אחותה" לא מספיק, כי יכול ללמד להקל יותר מדי, שגם אחרי גירושין יהיהמותר (וזה לא נכון!).

1. אכן "עליה" לא מתייחס לכל הפסוק,

אלא –

"וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר" – זה דווקא בייבום "עליה",

"לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ (לשון יחיד, הצרה מותרת)" – זה שלא בייבום.

          קשיים:

1. בא נהפוך (הרי "עליה" נאמר בסוף הפסוק!)

תשובה – לזה לא צריך "עליה", שהרי מסברא היינו מיישמים את החומרה בצרה יותר על שלא בייבום מאשר בייבום, אלא "עליה" בא לומר להפך – דווקא להחמיר בייבום!

1. רב אשי – בוא נדרוש אחרת –

"וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר" – שלא במקום מצווה שתיהן אסורות,

אבל "עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" – במקום מצוות ייבום – שתיהן מותרות.

דחייה – הרי מלשון היחיד חייבים שיהיה מקרה שבו רק אחת אסורה.

[1] אמנם גם לפני רבא למדנו מ"עליה" שהפסוק מתייחס לייבום, אך לא רק לייבום.

רבא לעומת זאת מדגיש ש"עליה" מלמד שהפסוק מתייחס רק לייבום (ולומד מכאן שצרותיה שלא בייבום מותרות), ולכן שואלים עליו – אם הפסוק מתייחס רק לייבום, אז גם עצם האיזור של אחות אשתו צריך להיות רק בייבום, וזה הרי אינו נכון!