הדף היומי – יבמות ט

השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן דויד ע״ה למשפחת וינקלר הי׳ו

להקדשות ליחצו כאן

Download

השיעור על הלוח האלקטרוני

השיעור הרגיל המלא עם התרשים

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

2022לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(ח: שליש תחתון בנקודתיים – ט:)

חלק א – המקור של רבי שלא מייבמים ערווה

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ".            

א. המקור – [1]

1. מיעוטים –

"וּלְקָחָהּ" – ולא ערווה,

"וְיִבְּמָהּ" – ולא צרת ערווה.

קשה – איפה כתוב בפסוק צרה?

1. B."וּלְקָחָהּ" – לאסור: רק כשיש לו מבחר, אך אם אחת אסורה – כולן אסורות.

"וְיִבְּמָהּ" – להתיר: רק בייבום, אך בנישואין צרת ערווה מותרת.

ב. יוצא שיש לנו שני מקורות, מה כל אחד עושה עם השני:

ג. הרחבה – מקור שחטאת זה רק כשבמזיד חייב כרת

A. סוגי קרבנות החטאת

B. מניין שמביאים רק על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת?

שיטת רבי –

שיטת רבנן (ט. בערך שליש)

לדעתם "עליה" תפוס לזה שלא מייבם את אחות אשתו. ממילא לגבי הכרת, הם הולכים במסלול הפוך:

(ט. מתחת לאמצע)

ורבי – מה ילמד מ"תורה אחת"?

שהיתה הו"א שכפי שעיר שחטאה במזיד בע"ז שונה מיחיד (עיר הנידחת – סיף במקום סקילה וממונם נשרף)

אולי גם בשוגג יהיה שונה, קמ"ל שלא.

            (ט. שליש תחתון)

[רב חלקיא מהגרוניא –

מה ההו"א? הרי לא ניתן להמציא קרבן?

1. אולי הפוך בקרבן ע"ז של ציבור (שעיר לעולה ופר לחטאת).
2. אולי צריך להביא ואין לו תקנה].

(ט. 10-)

חלק ב – למה המשנה לא הזכירה את אנוסת אביו?

(יעקב הוליד את ראובן.
בנוסף, אנס אישה והוליד את שמעון.
ראובן (הבן הרגיל) התחתן עם האנוסה, ואז מת.
שמעון לא יכול לייבם את האנוסה כי היא אמו!).

1. A. עונה רבי: כי המשנה לא מזכירה מקרים שהם במחלוקת

וכאן זה מחלוקת:
לרבנן – אכן ראובן יכל להתחתן עם אנוסת אביו,
           אך לר"י – זה אסור (לאו), והמשנה לא עוסקת במקרים אסורים.

קשה: והרי המשניות כן מזכירות מקרים במחלוקת?

1. אישה שאסורה באיסור מצווה (מדרבנן, למשל סבתא) או באיסור קדושה (למשל ממזרת) –
   לר"ע אין ייבום וחליצה,
   ולרבנן יש חליצה – והמשנה בדף כ. מביאה את דעת רבנן, אפילו שזה נתון במחלוקת!

תשובה – זה בפרק אחר.

2. כל הדין שהערווה פוטרת צרותיה, גם זה מחלוקת!
   (בפרקנו – יג. – ב"ה כמשנתנו, אך ב"ש – צרותיה עושות חליצה וייבום)

תשובה – ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, וכאילו אין מחלוקת.

3. והרי המשנה הזכירה אשת אחיו שלא היה בעולמו – שאין לה ייבום וחליצה,
   ובאמת זה מחלוקת – לפי ר"ש יש לה! (משנה יח:)
   (תזכורת למקרה: ראובן ייבם את אשת לוי לפני ששמעון נולד, ואז ראובן מת – שמעון לא יכול לייבם אותה, כי שמעון בעלה נפטר לפני שלוי נולד).

תשובה – המשנה מתכוונת למקרה שבו אין מחלוקת ולכו"ע אסורה:
[כי זה תלוי מתי נולד שמעון –
אם נולד לפני שראובן ייבם אותה (משנה יז.) – בזה מסכים למשנה שלא, ולכן הוזכר במשנה.

           ואמנם ר' אושעיא אמר שר"ש חלק גם על זה (דף יח)
אבל דחו את ר' אושעיא (שם)

אך אם נולד אחרי שראובן ייבם אותה (משנה יח:) – בזה חולק ר"ש ומתיר גם לו לייבם.

סברא: שהרי הוא נולד למציאות שבה היא כבר אשתו של ראובן (לוי כבר נשכח), וממילא יכול לייבם את אשת ראובן, שהיתה בעולמו].

והרי לפי ר' חייא יוצא שהמשנה עסקה גם במקרה שנולד אחרי הייבום (שאז לרבנן אסור, ולר"ש מותר)!
[כי אמר (לפי רב ספרא) שגם במקרה זה יכול להיות מצב של שתי אחיות שנפלו לייבום לשתי אחים, וכל אחת אסורה על אחד (משום אשת אחיו שלא היה בעולמו) ומותרת לשני, וזה יכול לקרות רק לפי ר"ש]

תשובה – רבי לא סובר כר' חייא.

[1]בדפים האחרונים ראינו שתי שיטות –
לפי השיטה שגם ערווה עצמה צריכה מקור, אז ההבנה הראשונית מובנת, וההבנה השנייה פחות.
לפי רבא שערווה עצמה לא צריכה מקור, העמדנו בדף ח. את ההבנה הראשונה "ולקחה" – ולא צרה, "ויבמה" – שבנישואין צרת ערווה מותרת.