להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף יא
(יא. 6+ עד יא: שליש תחתון)
המשך דיני מזוזה
א. גם שער חייב במזוזה
- A. ראינו אתמול ששער ניקנור חייב.
- B. מקור: ת"ר – "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" – מכאן ששערי בתים, חצירות, מדינות ועיירות חייבים" (כשהם שער לשטח שיש בו בית מגורים).
- C. שאל אביי את רב ספרא – למה בשערי מחוזא אין מזוזה?
רב ספרא: כי מדובר בקשתות שעיקר מטרתם לא לשער, אלא להחזיק המגדל שמעליהם.
מקשה אביי: והרי השומר ישן במגדל, אז שיצטרכו מזוזה בשביל המגדל?
(כמו שבית כנסת שהחזן ישן בו חייב במזוזה).
אביי: משום סכנה (לא לגרום למלך לחשוב שעושים פה כשפים).
דתניא: שפעם אחת בודק מזוזות קיבל קנס של 1000 זוז.
[והרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים?
כשמדובר בסכנה שכיחה – ניזוקים, כפי ששמואל חשש משאול].
(יא. באמצע)
ב. בית תבן, רפת, אוצר עצים ושמן
אמוראים:
רב כהנא – חייבים.
(אא"כ נשים נאותות שם (=רוחצות), שאז זה מגונה ופטורים).
רב יהודה – פטורים, כי לא מיועדים לדירה,
(ואם נשים נאותות שם (=מתקשטות) אז זה אולי סיבה לחייב (מחלוקת).
- A. ברייתא א – פטורים, מפני שהנשים נאותות בהן.
בפשטות זה כרב כהנא: עקרונית חייבים, אבל אם נשים נאותו – זה גנאי ופטורים.
מקשה רב יהודה מברייתא ב – רפת בקר פטורה.
ולכן מסביר את ברייתא א אחרת:
פטורים, אף על פי שנאותות בהם (מתקשטות בבשמים).
עונה רב כהנא – זה מחלוקת תנאים.
וגם אתה ר"י חייב לומר ששיטתך במחלוקת תנאים:
בברייתא ג: פטורה, ואם נאותו שם – חייבת.
זה הרי נגד תירוץ ר"י בברייתא א,
אלא גם לרב יהודה זה מחלוקת תנאים:
שעקרונית פטור, ואם נשים נאותות שם –
לברייתא א עדיין פטור, לברייתא ג חייב.
שוב המחלוקת:
לרב כהנא:
ברייתא א – חייב, אא"כ נאותות שם (מתרחצות),
ברייתא ב+ג – פטור, ואם נאותות (מתקשטות) – חייב.
ר"י:
לכל הברייתות עקרונית פטור,
ואם נאותות: ברייתא א – פטור, ברייתא ג – חייב
(וברייתא ב – לא מוכרח לא ברור).
(יא. שליש תחתון)
- B. דתניא: ברייתא ד – כאן שניהם מוצאים את המחלוקת:
רישא:
ת"ק פוטר: "ביתך" – המיוחד לך (דירת אדם), פרט לבית התבן וכו'.
ויש מחייבין.
סיפא:
באמת אמרו: בית הכיסא והמרחץ והטבילה, ושהנשים נאותות מהם – פטורים.
כל אחד מסביר את המחלוקת לשיטתו:
רב כהנא (כפשוטו) – זו מחלוקת תנאים על סתם בית התבן.
ובסיפא: אם נאותות (רוחצות) אז לפי כולם פטור – כי זה גנאי.
ומה החידוש? (הרי כבר נאמר בית המרחץ).
שלא רק במרחץ רבים פטור (הרבה זוהמא), אלא גם במרחץ של יחיד.
רב יהודה – בסתם לפי כולם פטור,
ת"ק – כפשוטו – שפטור, ומוסיף ר"י: ואפילו אם מתקשטות.
ויש מחייבים – אם מתקשטות.
[ובסיפא: בבית הכיסא וכו' – גם אם נאותות (מתקשטות)
גם ל"יש אומרים" – לא מועיל].
(יא. 2-)
- C. והתניא – ברייתא ה – קושיא על רב יהודה:
"ובשעריך" (לשון רבים) בא לרבות:
גם שערי בתים וחצרות ומדינות וכו',
וגם שערי רפת, לול, מתבן, אוצרות יין ושמן – חייבים.
[רב כהנא יסביר שזה כדעה שמחייבת,
אך לר"י קשה, ואכן תיובתא, וגם הוא יאלץ להודות שזו מחלוקת.
(וכאן אי אפשר לפרש שחייבים כי מתקשטות שם,
כי הברייתא לומדת את החיוב מפסוק – כלומר זה חיוב עקרוני).
[המשך הברייתא:
מצד שני "ביתך" ממעט –
- דווקא כמו בית שמיוחד לדירה, ולא רק למעבר,
לכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת פטורים
(רמב"ם ועוד – הכוונה לכאלה שאינם מובילים לבית).
- דווקא כמו בית שעשוי לשימושים מכובדים
לכן בית הכיסא והמרחץ והבורסקי פטורים,
- דווקא כמו בית שהוא חול ולא קודש
לכן הלשכות והעזרות במקדש פטורים.
(ריטב"א: וזה חולק על דעת חכמים ור"י שראינו אתמול לגבי לשכת פרהדרין, שלחכמים חייבת, ולר"י פטורה רק כי זה לא נחשב שישן בה, ואילו כאן בברייתא יש פטור גורף למקדש)].
(יא: רבע)
- D. ברייתא ו – תני רב שמואל בר יהודה לפני רבא:
ששה פטורים מן המזוזה:
בית התבן, הבקר, העצים, האוצרות,
ושער המדי, שער שאינו מקורה (ללא משקוף), שער שאינו גבוה עשרה טפחים.
(ורב יהודה ורב כהנא כל אחד יסביר לשיטתו –
לרב יהודה – זה לפי כולם, לרב כהנא – זה לדעה הפוטרת).
(יא: שליש)
ג. שער המדי (עגול)
לכאורה הברייתא הנ"ל פטרה.
אך קשה: הברייתא פתחה שיש "ששה פטורים", ובפועל פירטה שבעה!
אלא שבאמת שער המדי זה מחלוקת (לכן בפתיחה הברייתא לא החשיבה את זה):
דתניא: כיפה:
ר"מ – מחייב, וחכמים – פוטרים.
לכאורה המחלוקת היא לגבי משקוף או מזוזות עגולים, אבל הברייתא ואביי מסבירים אחרת:
- לפי כולם אין בעיה שהמשקוף עגול (אנחנו מסתכלים על שורת האבנים הישרה שמעל המשקוף – כמשוף).
- גם אין בעיה שהמזוזות מתעגלות (ריטב"א: בתנאי שה3 טפחים הראשונים ישרים).
- מה שחשוב זה שיהיה שיעור פתח: רוחב 4 וגובה 10.
לכן הברייתא אומרת:
אם המזוזות עולות 10 ואז מתעגלות – לפי כולם זה פתח, כי יש שיעור פתח.
ואביי מרחיב:
גם אם המזוזות עולות רק 3 (ריטב"א) ואז מתעגלות, אם יש שיעור פתח בחלל – זה נחשב פתח.
המחלוקת כשאין שיעור פתח: אמנם השפיץ בגובה 10, ואמנם למטה יש רוחב 4,
אבל למעלה אין רוחב 4:
ר"מ – מחייב (חוקקים להשלים)
חכמים – פוטרים (לא חוקקים להשלים).
(יא: מתחת לאמצע)
ד. תנו רבנן – בית כנסת, בית אישה, בית שותפים – חייבים במזוזה.[1]
פשיטא!
החידוש: היינו חושבים לדרוש:
ביתך – ולא של אישה,
ביתך – ולא של רבים (שותפים).
קמ"ל שלא, כי כתוב: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" – וגם אישה ורבים רוצים חיים.
ומה בכ"ז דורשים מביתך?[2] רבא: כדרך ביאתך לבית – שהמזוזה בצד ימין (כפי שנכנס ברגל ימין).
[1] לגבי בית כנסת ראינו לעיל שזה רק אם חזן הכנסת ישן שם.
[2] קצת קשה, כי כבר למדנו מזה לעיל בברייתא ה הרבה דברים.
