הדף היומי – יומא ב

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

(ב. תחילת המסכת – ב: שליש עליון)

הפרשת הכהן לפני עבודת יו"כ, שריפת הפרה אדומה וחנוכת המשכן

הקדמה:

במשנה – הפרשה לפני עבודת יו"כ:

שבעה ימים קודם יו"כ מפרישים את הכהן מביתו ואשתו,

גם לצורך פרקטי – לומד ומתאמן על העבודות,

אבל גם יש כאן דין שיש לו מקור דאורייתא.

בגמרא: תנן התם (משנה פרה ג,א) – הפרשה לפני שריפת הפרה.

(נראה דיונים על זה, ותוך כדי גם נדון במשנתנו (יו"כ)).

חלק א – מיקום ההפרשה:

"ללשכה שעל פני הבירה, צפונה מזרחה, ולשכת בית האבן היתה נקראת".
והגמרא מסבירה מהסוף להתחלה:

• א. לשכת בית האבן –
• אדם שנטמא וטבל מוגדר "טבול יום" – והוא לא מטמא חולין אבל עדיין מטמא קודשים וטהרות ואסור במקדש.
  כדי להיטהר לגמרי צריך "הערב שמש".
• הצדוקים אמרו שהשורף את הפרה צריך להיות טהור לגמרי (הערב שמש),
  ואילו חז"ל אמרו שגם טבול יום יכול,
  ולכן כדי להוציא מדעת הצדוקים עשו דווקא טבול יום.
• מצד שני – כדי שלא יראה שהם מזלזלים בפרה אדומה – השתמשו בכלי אבן שלא יכולים לקבל טומאה (כדי לוודא שלא נטמא).

לכן נקראה הלשכה "בית האבן", כי שם היו הכלים.

• ב. בצפון מזרח העזרה,
  המיקום הוא סמלי:
  בצפון – לרמז שהפרה אדומה אמנם אינה קרבן רגיל (נשחטת בחוץ וכו'), אבל היא סוג של חטאת ("למי נידה חטאת היא") (ולהזכיר לשוחט לכוון לשם פרה אדומה).

במזרח – לרמז לפתח המשכן, לרמז/להזכיר שאת ההזיה עושים מול הפתח.

• ג. שעל פני הבירה –

רי"ח – הכוונה למקום מסוים בהר הבית שנקרא כך.

ר"ל – הכוונה לכל המקדש שנקרא כך.

(ב. רבע תחתון)

חלק ב – מניין שמפרישים

לפני חנוכת המשכן כתוב (ויקרא ח, לג-לד):

וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם…
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃

ומסביר רי"ח שזה מרמז שצריכים לפרוש גם בעתיד לפני עוד מצוות: עבודת יו"כ ושריפת הפרה:

א. שריפת פרה:

1. לַעֲשֹׂת.

דחייה: אולי זה חלק מהלימוד ליו"כ (לכפר).

1. צִוָּה –
   גזירה שווה לפרה, שם כתוב: " זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר".

(ב: 1+)

מקשים – הרי בעוד תחומים כתוב ציווי!

תשובה – הציווי בפרה אדומה הכי דומה לציווי בחנוכת המשכן. נפרט:

1. ביו"כ – "ויעש כאשר ציווה".
   לא דומה: שם זה ציווי לאחר העשייה.
2. בקרבנות – "ביום צוותו את בני ישראל".
   לא דומה: צוותו שונה מ"ציווה".

(והרי בגזירה שווה לא אכפת לנו אם דומה בדיוק (כמו גשירה שווה בין "ושב הכהן" ל"ובא הכהן" לגבי צרעת).
תשובה: נכון, אבל אם יש משהו יותר דומה – עדיף.

(ב: שליש)

ב. לפני יו"כ (משנתנו) – " לְכַפֵּר" רומז ליום כיפור

נפרט מחר.