להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף ג
(ב: שליש עליון – ג: שליש תחתון)
חלק א – הקדמה: פסוקי הקרבנות
א. קרבנות המוסף של החגים (במדבר כח, פרשת פנחס)
בכל החגים מביאים (מלבד סוכות שיוצא דופן):
חטאת: שעיר,
עולה: ופר/פרים, איל אחד, שבעה כבשים:
פסח, שבועות, ראש חודש: שני פרים,
ראש השנה, יום כיפור שמיני עצרת: פר אחד.
(בסוכות הכל יוצא דופן: פרים – 13 עד 7, שני אילים, 14 כבשים).
ב. יום כיפור
ביום כיפור יש שני סטים של קרבנות:
סט אחד – קרבנות המוסף הנ"ל.
סט שני – קרבנות סדר העבודה (פרשת אחרי מות, ויקרא טז) –
ג – בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל־הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃
ה- וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי־שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה׃
לסיכום:
אהרן מביא: פר לחטאת (חטאת פנימית) ואיל לעולה (עולה רגילה),
(והגמרא ג: באמצע מוכיחה שזה קרבן יחיד:
מזה שלגבי השעירים כתוב "מאת עדת בני ישראל", משמע שהקרבנות שלפני זה הם לא מהציבור,
וגם מפסוק אח"כ – "פר החטאת אשר לו".
הציבור מביא: שני שעירים (אחד לחטאת פנימית ואחד לעזאזל) ואיל לעולה.
(ג. באמצע, דתניא)
מה זה האיל לעולה?
רבי: זה האיל האחד של קרבנות המוסף.
ר"א בר"ש: זה איל אחר.
כלומר ביו"כ יש שני אילי ציבור:
אחד של קרבנות המוסף,
ועוד אחד שנחשב חלק מסדר העבודה ("חובת היום").
ג. קרבנות חג שבועות
גם לשבועות יש שני סטים:
סט אחד – קרבנות המוסף הנ"ל (במדבר כח, פרשת פנחס),
סט שני – קרבנות שתי הלחם (ויקרא כג, פרשת אמור, פרשיית חגים באופן כללי ללא פירוט קרבנות):
"…עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'.
וְהִקְרַבְתֶּם עַל־הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן־בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַה', וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַה'.
וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים׃
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל־שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה' לַכֹּהֵן׃
לסיכום:
עולה: פר אחד, אילים שניים, שבעה כבשים,
חטאת: שעיר.
שלמים: שני כבשים (!)
ד. הקרבנות ביום השמיני (ויקרא ט, פרשת שמיני)
א – וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ב – וַיֹּאמֶר אֶל־אַהֲרֹן קַח־לְךָ עֵגֶל בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה'׃
ג – וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר־עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה׃
ד – וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם׃
לסיכום:
אהרן מביא: עגל לחטאת, איל לעולה
הציבור מביא: עגל וכבש לעולה, שור ואיל לשלמים.
(ג: 2+)
האם הקרבנות הראשונים אכן קרבנות יחיד של אהרן?
והרי לגבי הקטורת זה מחלוקת:
דתניא (לגבי הקטורת – קח לך סמים (שמות ל)) –
ר' יאשיה – "קח לך" – משלך.
ר' יונתן (וכן אבא חנן – ר' אלעזר) – גם "קח לך" משל ציבור.
ונאמר "קח לך" כביקורת על עם ישראל שה' היה רוצה שהקטורת תהיה מאהרן ולא מהם.
(ג: רבע "עד כאן לא פליגי")
דחייה – בחנוכת המשכן לפי כולם זה קרבן יחיד של אהרן,
ואל תשווה בין חנוכת המשכן לקטורת:
כי המחלוקת בקטורת זה כי שם כתוב רק "קח לך",
אבל בחנוכת המשכן – כיון שבפסוק הראשון כתוב "קח לך" ופסוק אח"כ "קחו" – ברור שהראשון רק של אהרן.
חלק ב – המקור לפרישה לפני יום כיפור
כאמור אתמול – לומדים את יו"כ מחנוכת המשכן:
בחנוכת המשכן כתוב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא ח).
ביום כיפור כתוב: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא טז)
קושיות – אולי הכוונה למשהו אחר:
והגמרא תענה כמו אתמול – שעדיף לעשות גזירה שווה לדבר הכי דומה.
- קרבנות (למשל – "וכיפר עליו הכהן").
[ואיך נדע איזה כהן להפריש? נפריש את כל בית האב של אותו שבוע]
תשובה: יו"כ דומה לחנוכת המשכן כי לשניהם קבוע זמן,
ואילו קרבנות (יחיד) לא קבוע להם זמן
- מוספי שלושת הרגלים
(דמיון: כפרה + קבוע זמן)
תשובה: משכן ויו"כ דומים בעוד משהו: נוהגים פעם אחת בשנה.
- לרגל ספציפי
(דמיון: כפרה + קבוע זמן + פעם בשנה)
ונבחר או את פסח – כי הוא הראשון,
או סוכות – כי יש לו הרבה מצוות.
תשובה: חנוכת המשכן ויו"כ דומים בעוד משהו: הם יום אחד.
- שמיני עצרת
(דמיון: כפרה + קבוע זמן + פעם בשנה + יום אחד)
תשובה: יו"כ וחנוכת המשכן הם יום אחד שאין לפניו קדושה.
קשה: לכאורה זה קל וחומר:
אם יום אחד ללא קדושה לפניו צריך פרישה,
יום אחד עם קדושה לפניו הוא יותר קדוש – וודאי צריך פרישה.
תשובות:
- a. כאן זה לא עניין של סברא אלא גזירה שווה – והולכים על הכי דומה
("כאשר עשה ביום הזה" = יום כזה).
- b. רב אשי – גם קל וחומר אין כאן:
אם החג העיקרי (סוכות) לא צריך פרישה,
סביר שגם הטפל אליו (שמיני עצרת) לא צריך פרישה.
(ואפילו ששמיני עצרת נחשב רגל בפני עצמו,
זה רק לעניין פז"ר קש"ב,
אבל באמת הוא המשך של וכות וטפל לו (לגבי השלמת חגיגה).
(ג. 4+)
- עצרת (שבועות)
(דמיון: כפרה + קבוע זמן + פעם בשנה + יום אחד שאין לפניו קדושה)
תשובה: יו"כ וחנוכת המשכן דומים גם בקרבנות:
בשניהם יש פר ואיל:[1]
בחנוכת המשכן אהרן הביא עגל (פר) לחטאת ואיל לעולה.
ביו"כ בקרבנות המוסף: פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים (לעולה)
ואילו בעצרת יש מספרים אחרים:
עם שתי הלחם מביאים פר אחד ושני אילים ושבעה כבשים,
(ובמוספים מביאים: שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים).
דחייה:
זה נכון לרבי (שביו"כ יש איל אחד),
אבל לפי ר"א בר"ש (שראינו בהקדמה) ביו"כ יש עוד איל של ציבור,
תשובה:
האיל הנוסף לא חלק מקרבנות המוסף, אלא של חובת היום,
לכן בכל קטגוריה יש רק איל אחד.
(ג. 4-)
- ראש השנה –
(דמיון: כפרה + קבוע זמן + פעם בשנה + יום אחד שאין לפניו קדושה + פר ואיל)
תשובות:
A. זו ההשוואה בין הקרבנות:
ביו"כ – הכהן מביא פר (לחטאת) ואיל (לעולה)
חנוכת המשכן – הכהן מביא פר (לחטאת), ואיל (לעולה)
ואילו בראש השנה, אמנם יש פר ואיל אבל:
- a. גמרא: הם של ציבור
(וכאן יש קטע ארוך מתחילת עמוד ב ועד האמצע שמוכיח שבמילואים וביו"כ מדובר בקרבנות יחיד של הכהן).
- b. רב אשי: הם עולות.
- B. רבינא: הדמיון בין יו"כ למילואים הוא אחר (זה גם תירוץ לכל שאר המקרים):
- a. בשניהם העבודה בכהן הגדול,
בניגוד לכל שאר החגים שהזכרנו שלא צריך כה"ג. - b. איכא דאמרי – שניהם "עבודת תחילה" –
חנוכת המשכן חנכה את המזבח החיצון,
ויום הכיפורים הראשון חנך את קודש הקודשים.
[1] אמנם ביו"כ שניהם עולה ובמילואים הפר (עגל) חטאת, אבל עדיין יש את הדמיון שבשניהם יש פר ואיל.
