להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף נב
(נא: במשנה – נב: במשנה)
המשך סדר העבודה – הכניסה לקה"ק
א. הפרוכת (ההפרדה בין הקודש לקודש הקודשים)
במשכן – פרוכת אחת שפתוחה מעט בצפון.
במקדש ראשון – אמה טרקסין (חומה בעובי אמה בגובה ההיכל (30 אמה), ובאמצע פתח ופרוכת שמכסה את הפתח.
במקדש שני –
לא יכלו לעשות חומה כי הגובה 40 אמה וא"א לעשות חומה גבוהה כל כך שתהיה רק בעובי אמה (שאר החומות היו עובי 5 אמות).
לכן עשו פרוכת:
רי"ס – היתה פרוכת אחת.
כמו במשכן – "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים" (שמות כו).
ת"ק – היו שתי פרוכות וביניהן אמה
הפסוק נכון לגבי המשכן,
אבל במקדש צריך עובי אמה, והסתפקו אם אזור האמה נחשב קודש או קה"ק, לכן עשו משני הצדדים של האמה (כדי שאם זה קודש, יש פרוכת שמוציאה אותו אתל הקודש, ואם זה קה"ק – יש פרוכת שמכניסה אותו אל קה"ק).
ואיך נכנסו –
לרי"ס – היה רווח בפרוכת בצד הצפוני.
לת"ק – (במשנה הבאה, נב:) בפרוכת החיצונית היה רווח בצד הדרומי, ואז הלך בין הפרוכות לצד הצפוני, ושם היה רווח בצד צפון.
יוצא שבסוף לשניהם לנכנסו לקה"ק מצפון.
(נא: שליש תחתון)
ב. מסלול ההליכה של הכהן
הקדמה:
- A. סדר הכלים במשכן –
שולחן בצפון
מזבח באמצע (משוך למזרח)
מנורה בדרום
- B. שלמה הוסיף 10 שולחנות, וסידר אותם בשתי שורות של 5, משני צידי השולחן של משה.
ויש מחלוקת במנחות (צח:-צט.) איך השולחנות מסודרים:
מצפון לדרום (ואז חייבים להצמיד אותם לקיר הצפוני) כי צריכים שכל השולחנות יהיו בחצי הצפוני של ההיכל (רוחב ההיכל 20 אמה, והשולחנות תופסים 10 אמה).
ממזרח למערב (ואז היה רווח של 2.5 אמות בין הקיר הצפוני לשולחנות).
מסלול ההליכה:
ר"י – סובר כת"ק שהיו שתי פרוכות, והפתח היה בדרום,
נכנס באמצע והולך ישר עם נטייה קלה שמאלה, כך שעוקף את המזבח משמאל, עובר בין השולחן למנורה ומגיע לפתח הדרומי בפרוכת.
ולמה לא הולך לאורך הכותל הדרומי (ועוקף את המנורה משמאל)?
כי בגדיו יתלכלכו מהפיח שבכותל ליד המנורה.
ר' יוסי ("ויש אומרים") ויש אומרים – הפתח (בפרוכת היחידה) בצפון,
לכן הולך צמוד לקיר הצפוני עד הפתח (עובר את כל הכלים מימין).
ומה עם השולחנות של שלמה?
הוא סובר שהם היו ממזרח למערב, כך שיש רווח מצפון לשולחנות.
ר"מ – "בין השולחן למזבח".
גמרא: סובר כר' יוסי שהפתח בצפון, אך לא הולך לאורך הקיר הצפוני כי:
- סובר שהשולחנות של שלמה מצפון לדרום, ולכן חוסמים את המעבר הצפוני. לכן עוקף אותם מדרום (משמאל), שזה בין השולחן למזבח.
- מסכים שהשולחנות מזרח מערב, ויש רווח בצפון, אלא שזה לא דרך ארץ ללכת מצפון, כי אז רואה את פנים קודש הקודשים (רש"י).
ורי"ס – חביבין ישראל ביו"כ, שהכהן יכול להיכנס ישירות.
(נב. 3+)
ג. אמה טרקסין
כאמור לת"ק – לא הכריעו אם הוא כלפנים (קה"ק) או כלחוץ (קודש).
כלומר ברור להם שזה חלק מאחד מהשטחים, ורק לא יודעים איזה
הראיה שזה חלק:
מלכים א,ו – האורך של הקודש + קה"ק הוא 60,
מתוכן הקודש 40 וקה"ק 20,
כלומר ברור שהכותל כלול בזה.
- A. מתקיף רבינא – ואולי האמה לא כאן ולא כאן?
(נב. באמצע (דילמא))
כלומר אולי המדידות בפסוקים זה ללא עובי הכותל (כלומר שבאמת זה היה 61).
כפי שמצינו במשנה במידות (ד, ו-ז) – האורך הכולל (מקצה האולם עד קצה התא שמאחורי קה"ק) היה 100, ובפירוט מחשיב את האמה טרקסין בנפרד – ההיכל (40), אמה טרקסין 1, קה"ק – 20 וכו'.
(נב. 😎
תשובה: זה אכן לא כלול במידת ה60,
אבל בכ"ז הסתפקו מה המעמד של אותה אמה.
- B. רי"ח – ר' יוסף איש הוצל מראה את הספק בפסוקים (מל"א, ו יט):
"וּדְבִיר (=המחיצה, אמה טרקסין) בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה'"
אפשרות א – המחיצה בחוץ: וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת, מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן…
אפשרות ב – המחיצה בפנים: וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן…
האם באמת הסתפק בזה?
הרי איסי בן יהודה (=ר' יוסף איש הוצל) – הסתפק בספק דומה לגבי חמישה מקרים אחרים, ולא זה!
[חמשת המקרים: שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם. ומסביר רש"י:
- שאת – הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ (בראשית ד, ז)
- משוקדים – וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ (שמות כה, לד)
- מחר – וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה (שמות יז, ט)
- ארור – סֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל (בראשית מט, ו-ז)
- קם – הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־הָאָרֶץ (דברים לא, טז)
תשובה – בתורה יש רק חמישה מקרים, אך יש עוד מקרים בנביאים.
והרי יש עוד ספק כזה בתורה (של רב חסדא)?
וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לה', פָּרִים׃
תשובה: זה ספק של רב חסדא, לא של איסי בן יהודה.