הדף היומי – יומא נד

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי – יומא דף נד

(נג: במשנה – נד: 1-)

במשנה – משניטל ארון, היה מניח את המחתה על אבן השתייה, שהיתה גבוהה 3 אצבעות.

חלק א – האם הארון בסוף בית ראשון ניטל לבבל או נגנז?

משנתנו – ניטל הארון.

תניא + עולא + רב נחמן

גלה לבבל –

1. ר"א בברייתא – וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה (את יכניה) עִם־כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית־ה' (דהי"ב לו, י)
2. ר"א לפי עולא – וַיֵּצֵא מִבַּת־צִיּוֹן כׇּל־הֲדָרָהּ (איכה א, ו) – כל חדרה, שחבוי בחדרי חדרים.
3. רשב"י לפי הברייתא – הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא  כׇּל־אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא־יִוָּתֵר דָּבָר… (ישעיהו לט, ו) – עשרת הדברות

נגנז –

ר"י בן לקיש (וכן רשב"י לפי עולא) – נגנז במקומו (מתחת לקה"ק) –  וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הַקֹּדֶשׁ עַל־פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (מל"א ח, ח)

(נד. 3+)

מקשה רבה – האם כל מקום שכתוב "עד היום הזה" זה לעולם?
"וְאֶת־הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלַ͏ִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים א, כא)

והרי בחורבן כולם גלו, גם בנימין:

תניא – 52 שנה לא עבר איש ביהודה
(גלות ה70 נספרת מאז שהבבלים כבשו את הארץ ושבו את יהויקים, החורבן עצמו היה 18 שנים אח"כ, ומאז ועד הצהרת כורש עברו 52 שנה (52=70-18)).

ותניא – ר' יוסי – שבע שנים נתקיים "גׇּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כׇל־אַרְצָהּ… וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם" (דברים כט, כב-כד).

(גז"ש ל"וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד…" (דניאל ט, כז)

עונה עולא: אצלנו כתוב "שם" – "וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

אבל גם זה קשה:
וּמֵהֶם  מִן־בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. וַיַּכּוּ אֶת־שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (דהי"א ד, מב-מג)
והרי הם כבר לא שם… (בא סנחריב ובלבל את האומות).

תיובתא.

                      (נד. מעל האמצע)

                      רב נחמן – חכמים בברייתא – הארון נגנז בלשכת (דיר) העצים.

וכן במשנה בשקלים – שכהן אחד התעסק בלשכת העצים (שיחק עם הגזרן שלו) ושם לב למרצפת בולטת, ובא לספר לחברו ולא הספיק ומת (שלא יסתכל בו), והבינו ששם גנוז הארון.

ומקרה דומה – תנא דבי רי"ש – שני כהנים התליעו עצים בלשכת העצים ונפל הקרדום של אחד מהם למרצפת ויצא אש ואכלתהו.

(נד. מתחת לאמצע)

חלק ב – ויראו ראשי הבדים

ראינו לעיל – "וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הַקֹּדֶשׁ עַל־פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מל"א ח, ח).

מקשה רב יהודה – "ויראו… ולא יראו…"!

תשובה – הבליטה נראתה, אך הבדים עצמם לא נראו.
וכן בברייתא, ונראין כשני דדי אישה,

וכן בפסוק – "צרור המור דודי לי בין שדי ילין" (שה"ש א, יג) – שדודי (השכינה) שוכנת בין הבדים.

(נד. שליש תחתון)

אגב הנ"ל – עוד על הקשר בין עם ישראל וה' כקשר זכר ונקבה:

חלק ג – רב קטינא –

כשעלו לרגל היו פותחים את הפרוכת ומראים את הכרובים שמעורים זה בזה, ואומרים: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה.

1. A. קושיות:
2. מתיב רב חסדא – והרי אסור להסתכל על הכלים (אפילו על הלויים נאמר "ולא יבוא לראות את הקודש", אלא קודם הכהנים הכניסו את הכלים לנרתיק שלהם).

עונה ר"נ – האיסור היה במשכן (תקופת האירוסין, האישה תנועה גם מבעלה) אבל לא במקדש (תקופת הנישואין).

מקשה רב חנא בר רב קטינא – הרי לעיל ראינו סיפור על הכהן שמת כי כמעט גילה את מקום הארון, ומשמע שמת כדי שלא יסתכל עליו?

תשובה – זה כבר אחרי גירושין ונישואין מחדש (בית שני) – אז חוזרת לצניעות הראשונה.

2. במאי עסקינן?

הרי בבית שני לא היה ארון וכרובים,

ובבית ראשון היתה חומה ולא פרוכת!

תשובות:

1. במקדש ראשון –
   היה פתח בחומה ופרוכת כיסתה את הפתח (כמו שהזכרנו בדף נב). וכר' זירא-רב – שגם במקדש שני היו פרוכות שכיסו את הפתחים.
2. רב אחר בר יעקב – במקדש שני –
   והכוונה לכרובים שהיו מצוירים על הקירות

כדכתיב (לגבי מקדש שלמה) – וְאֵת כׇּל־קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב  קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן (מל"א ו, כט)
וכן "וַיְפַתַּח עַל־הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת כְּמַעַר־אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב"

רבה בר רב שילא – כאיש המעורה בלוויה שלו (באשתו).

(נד: 1+)

1. B. ר"ל – בשעה שנכנסו נוכרים להיכל ראו את הכרובים מעורים זה בזה כנ"ל,
   הוציאום לשוק ואמרו תראו במה עם ישראל מתעסק, וזלזלו בעם ישראל,

שנאמר – "כׇּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ" (איכה א, ח)

(נד: שליש)

חלק ד – חוזרים למשנה – "ושתייה היתה נקראת"

תנא – שממנה הושתת העולם, וכמי שסובר שהעוםל נברא תחילה מציון.

דתניא – מאיפה נברא העולם?

           ר"א – מהאמצע – בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ (איוב לח, לח)

ר' יהושע – מ4 הצדדים – כִּי לַשֶּׁלֶג  יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ (איוב לז, ו)

רי"צ נפחא – אבן באמצע הים – עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הׇטְבָּעוּ אוֹ מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ (איוב לח, ו)

וחכמים – מציון – מִצִּיּוֹן מִכְלַל־יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ (תהלים נ, ב)

ועוד ברייתא –

ר"א הגדול – הארץ מהארץ והשמיים מהשמיים – אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃

וחכמים – שמיים וארץ נבראו מציון – מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל  אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבֹאוֹ׃ מִצִּיּוֹן מִכְלַל־יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׃