להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף ס
(ס. במשנה –
עד עכשיו ראינו את עיקר סדר העבודה לפי הסדר שבו צריכים לעשות.
עכשיו נראה מה קורה אם שינה מהסדר.
שינה מהסדר
הקדמה א – סדר הפעולות שראינו:
- וידוי ראשון על הפר
- הגרלת השעירים
- וידוי שני על הפר
- שחיטת הפר
- הקטרת הקטורת
- הזאת דם הפר על הכפורת
- שחיטת השעיר
- הזאת דם השעיר על הכפורת
- הזאת דם הפר והשעיר על הפרוכת
- הזאת דם הפר והשעיר על מזבח הזהב
- שפיכת השיריים ליסוד מזבח העולה.
(ס: שליש עליון עד שליש תחתון)
הקדמה ב – האם שפיכת הדם ליסוד מעכבת את הכפרה?
דתניא – כתוב אחרי ההזאה על מזבח הזהב ולפני שאר שלבי היום – "וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת־הַקֹּדֶשׁ"
ר"י – אם כילה – כיפר.
ר"ע – אם כיפר (היזה את כל ההזאות) – כילה (סיים את העבודה).
מאי בינייהו? ר"יח וריב"ל:
דעה אחת – אין נפק"מ מעשית אלא רק מחלוקת ב"משמעות דורשין".
דעה שנייה – יש מחלוקת:
לר"י – גם השפיכה מעכבת (אם כילה הכל, כולל השפיכה, כיפר).
לר"ע – השפיכה לא מעכבת (אם כיפר (בקודש וקה"ק) – כילה, גם בלי לשפוך).
א. הדעות
משנה (וברייתא) – אם שינה את הסדר פסול,
למשל –
היזה מהשעיר לפני הפר, יחזור ויזה מהשעיר אחרי הפר.
באיזה עבודות הסדר מעכב?
ר' יהודה – רק מה שנעשה בקוה"ק הסדר מעכב,
אבל בחוץ (בקודש ובעזרה) – לא פוסל (למשל – היזה מהשעיר לפני הפר על הפרוכת).[1]
ר' נחמיה – כל מה שנעשה בבגדי לבן הסדר מעכב (גם בחוץ),
אבל בבגדי זהב – לא מעכב (למשל הקרבת איל העם לפני האיל שלו)
ב. רי"ח: מקור – "וְהָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכׇּל־חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה…" (לד)
"חוקת" מלמד שמעכב. מה כלול ב"חוקת"?
(ומשמע שמה שלא כלול בחוקה – לא רק שהסדר לא מעכב, אלא לא מעכב כלל (אא"כ יש לימוד שמעכב).
ועוד מעט נראה מקור מניין שבכ"ז כל העבודות עד שפיכת הדם מעכבות.
- רק ה"אחת בשנה" מעכב:
ר' נחמיה – דברים (עבודות) שמתכפרים בהן אחת בשנה.
ר"י – מקום שמתכפרים בו אחת בשנה.
דחייה – לא כתוב מקום!
- יש שני מיעוטים – "זאת" ו"אחת" –
ר"י – אחד למעט בגדי זהב ואחד למעט גם בגדי לבן בחוץ.
ר' נחמיה – אחד למעט בגדי זהב, ואחד למעט שפיכת שיירי הדם ליסוד (אפילו שנעשית בבגדי לבן) – שעצם העבודה לא מעכבת, אבל שאר העבודות בלבן בחוץ כן מעכבות.
ואילו ר"י – המיעוט הזה לא נכון:
כמו שהראינו בהקדמה (ב) – לר"י שפיכת השיריים מעכבת כמו שאר העבודות, ולכן אין סברא לומר שדווקא הסדר שלה לא מעכב, אלא באמת כל העבודות בחוץ לא מעכבות.
[ואילו ר' נחמיה –סובר כר"ע שהשפיכה לא מעכבת, ולכן יכול ללמוד שהיא גם לא כלולה בחוקת.[2]
(ס: שליש תחתון)
ומי אמר רי"ח הכי – הרי ר"יח אמר שגם לר' נחמיה השפיכה היא עבודה ומעכבת! (ולכן השופך מחוץ למקדש חייב על עבודה בחוץ (זבחים קי:)).
קשיא.
ג. דוגמאות לשינוי הסדר:
- A. ר' חנינא – חפן את הקטורת לפני שחיטת הפר – לא עשה כלום.
- a. לכאורה זה לא כר"י – שהרי חפינת הקטורת ושחיטת הפר נעשים בחוץ.
תשובה – זה גם לר"י, כי "צורך פנים כבפנים". - b. קשה ממשנתנו –
נשפך דם הפר לפני שסיים את ההזאות – צריך לשחוט שוב ולהזות מההתחלה.
אך לא כתוב שאחרי ששוחט שוב צריך גם לחפון שוב את הקטורת!
תשובה – אכן צריך לחפון שוב, אלא שזה לא הנושא במשנה.
(סא. 1+)
- B. עולא – שחט את השעיר לפני הזאת דם הפר בקה"ק – לא עשה כלום ושוחט שוב אחרי שיזה.
(הקדים עבודת חוץ לעבודת פנים – פסול, כשיטת כולם שבעבודות פנים הסדר מעכב),
ובכל מקרה כבר אמרנו שעבודת חוץ לצורך פנים – נחשבת כפנים)
קשה ממשנתנו – היזה מהשעיר לפני הזאת הפר, יזה שוב אחרי הפר.
ולא כתוב שצריך גם לשחוט שעיר חדש?
תשובה – במשנה מדובר בהזאות על הפרוכת, והשחיטה של השעיר היתה בזמן.
[ויוצא שמשנתנו כר' נחמיה, שרק לדעתו ההזאות על הפרוכת מעכבות].
[1] אבני נזר: ואם הקדים עבודת חוץ לעבודת פנים – גם מעכב (אבל הקדים עבודת פנים לעבודת חוץ – לא מעכב).
[2] אבל קשה – למה צריך שני מקורות למיעוט השפיכה? (גם "וכילה" וגם "זאת, אחת")
תגובה אחת
לרבי יהודה השפיכה מעכבת לדעה שניה.
במהלך השיעור )לא בסיכום,(בסיכום מחלוקת האמוראים נאמר בטעות שלרבי יהודה לא מעכב השפיכה.
בסיכום הכתוב נכתב נכון.