להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף סו
(סו. משנה – סו: במשנה)
משנה:
- הוידוי על השעיר המשתלח וההשתחוויה של העם
- הכל כשרים להוליכו (גם ישראל), אבל בפועל כמעט תמיד זה היה כהן.
- העבירו אותו בכבש מעל העם כדי שהיהודים הבבליים לא יתלשו לו שערות ויאמרו "טול וצא".
גמרא
א. על מי מתוודה?
במשנה – "עמך בית ישראל".
ר"י – השעיר מכפר גם על הכהנים.
ר' ירמיה – המשנה לא כר"י (על הכהנים מכפר רק הפר).
אביי – המשנה גם כר"י (גם הכהנים הם חלק מעם ישראל)
(סו. 1-)
ב. המשלח והשילוח
- A. במשנה – גם ישראל כשר.
- B. ברייתא – מקור:
וְשִׁלַּח בְּיַד־אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה (טז, כא).
איש – גם זר.
פשיטא! הרי זו לא עבודה במקדש.
היינו חושבים שכיון שזה כפרה ("לכפר עליו") – אז צריך דווקא כהן.
עיתי (עת, זמן) –
- שיהיה מזומן – מינו אותו כבר מאתמול לשליחות
2. אפילו בשבת – - A. איזה חילול שבת יש בזה?
- איסור תחומין – רק דרבנן.
- רב ששת – אלא איסור שנושא את השעיר אם השעיר חולה (הוצאה וטלטול).
- B. והרי לר' נתן החי נושא את עצמו?
תשובה – כיוון שהשעיר חולה (אחרת – ילך לבד),
נחשב שלא נושא את עצמו.
- C. והרי גם ללא שבת – ביו"כ גם יש איסור הוצאה, אז למה צריך פסוק להתיר שבת? הרי זה ממילא מותר!
רפרם: הברייתא כדעה שאין ביו"כ איסור הוצאה!
[אגב, למעשה בכריתות יד. – יש איסור גם ביו"כ].
- אפילו בטומאה – שאם המשלח שהוכן מראש נטמא – הוא בכ"ז נכנס לעזרה לקחת את השעיר.
(סו: רבע)
- C. שאלות ששאלו את ר"א, ור"א לא ענה תשובה קונקרטית כי לא ענה על דבר שלא שמע:
- חלה השעיר – האם אפשר להרכיבו על גבו?
"אמר להם – יכול הוא להרכיב אני ואתם" (זה לא סביר, השעיר חזק יותר מהאדם).
וחכמים – כן
(וכן ראינו לעיל שיכול להרכיבו על גבו, ושעל זה דיברה הברייתא שהתירה בשבת).
- חלה המשלח – האם יכול לשלוח ביד אחר?
"אמר להם – אהא בשלום אני ואתם" (זה לא סביר. הלוואי שאנחנו נהיה בריאים כמוה משלח (תוס' ישנים)).
וחכמים – כן.
- נפל ולא מת – האם ירד אחריו להורגו?
"אמר להם – כן יאבדו אויבך ישראל"
וחכמים – כן.
(דילוג: סו: בעל האמצע עד 6-)
ג. במשנה – וכבש עשו לו כדי שלא יתלשו לו הבבליים שערות
- a. רבה בב"ח – זה באמת היו אלכסנדריים, וקראו להם במשנה בבליים כי בני ארץ שיראל
שנאו את הבבליים.
וכן ר"י בברייתא. - b. "טול וצא".
תנא – היו אומרים לו "מה שהי צפירא דין וחובי דרא סגיאין".
מה מתעכב פה השעיר הזה כשעוונות הדור מרובים. שילך כבר!
(סו: מעל האמצע, אגדתא)
ד. בסוגריים – עוד שאלות ששאלו את ר"א והתחמק מלענות:
- A. ברייתא –
- פלוני מהו לעולם הבא?
- האם מותר לרועה להציל כבשה מהארי?
- והאם מותר להציל את הרוע מהארי?
- ממזר מהו לירש?
- האם מותר לאדם לסוד את ביתו? (או אסור משום החורבן).
(סו: שליש תחתון)
- B. עוד ברייתא דומה – שאלה אישה את ר"א –
למה עובדי העגל בחטא העגל מתו במיתות שונות?
סיף – שמות לב, כו-כז – וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כׇּל־בְּנֵי לֵוִי. וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ־חַרְבּוֹ עַל־יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ־אֶת־אָחִיו וְאִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־קְרֹבוֹ.
מגפה – שם לה – וַיִּגֹּף ה' אֶת־הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן
הדרוקן – (ע"פ המשך הגמרא, כמו שבודקים אישה סוטה, וראה מקור ברש"י).
וענה לה – אין חכמה לאישה אלא בפלך.
[סוגריים בתוך סוגריים:
- a. מה באמת התשובה?
רב ולוי –
דעה אחת –
מי שזיבח וקיטר לעגל – סיף (מיתת בי"ד),
גיפף ונישק – מגפה שאין בזה מיתת בי"ד או מלקות (משנה סנהדרין ס:)
מי שרק ששמח בליבו – הדרוקן (עשו "בדיקה פנימי" לראות אם שמח, ואז מת בזה).
דעה שנייה –
עבד בעדים והתראה – סיף (מיתת בי"ד).
עדים בלא התראה – מגפה,
בלי עדים והתראה – הדרוקן (לכן צריך בדיקה, כי לא היו עדים).
- b. רב יהודה – שבט לוי לא חטא (הם הרגו כאמור את החוטאים).
והרי הרגו גם את קרוביהם (בני לוי)?
הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת־אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת־בָּנָו לֹא יָדָע (וזאת הברכה, בברכה ללוי, דברים לג ט).
תשובה – הכוונה לקרובים שאינם לויים:
אביו – אבי אמו שהיא ישראלית,
אחיו – אחיו מהאם שהיא ישראלית.
בניו – בני בניו, מבתו שהתחתנה עם ישראלי.
