להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף עא
(ע: 3- עד עא: במשנה)
חלק א – הכניסה לקה"ק להוצאת הכף והמחתה + סדר עוד עבודות
בפסוקים:
כב – שילוח השעיר לעזאזל (לבן) – וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָם אֶל־אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת־הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר׃
כג – הוצאת הכף והמחתה (לבן) – וּבָא אַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם׃
כד – אילו ואיל העם (זהב) – וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת־בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם׃
כה – הקטרת האימורים של הפר והשעיר (זהב) – וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה׃
כו – טומאת המשלח – וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת־הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי־כֵן יָבוֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה׃
כז – שריפת הפר והשעיר מחוץ למחנה – וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת־דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת־עֹרֹתָם וְאֶת־בְּשָׂרָם וְאֶת־פִּרְשָׁם׃
כח – טומאת השורף – וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי־כֵן יָבוֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה׃
שוב בקיצור –
עבודת היום (קטורת, הפר והשעיר, שעיר לעזאזל)
כג – הוצאת הכף ומחתה (לבן),
כד – אילו ואיל העם (זהב),
כה – הקטרת אימורי הפר והשעיר (זהב),
כז – שריפת הפר והשעיר בחוץ
ואילו במשניות מקדימים שני דברים:
עבודת היום (קטורת, הפר והשעיר, שעיר לעזאזל)
כז – שריפת הפר והשעיר בחוץ
כד – אילו ואיל העם (זהב),
כג – הוצאת הכף ומחתה (לבן),
כה – הקטרת אימורי הפר והשעיר (זהב).
ת"ר –
פסוק כג לא ברור – מה הוא עושה שם כשהוא בא?
אלא – מדובר בכניסה להוצאת הכף והמחתה,
וכל הפרשייה נאמרה לפי הסדר, מלבד פסוק זה (שלא לפי הסדר).
א. ראיות שאינו לפי הסדר:
- רב חסדא – יש הלמ"ס שהיו 5 טבילות ו10 קידושים:
אם נלך לפי סדר התורה יוצא שסה"כ עושה 3 טבילות ו6 קידושים:
טבילה: מתחיל את היום בזהב (תמיד של שחר),
טבילה: עובר ללבן לכל עבודות היום עד הוצאת הכף ומחתה,
טבילה: עובר לזהב לשאר קרבנות היום והקטרת האימורים.
אם נשנה את הסדר, זה מוסיף שתי החלפות:
טבילה: מתחיל את היום בזהב (תמיד של שחר),
טבילה: עובר ללבן לכל עבודות היום עד הוצאת הכף ומחתה,
טבילה: עובר לזהב אילו ואיל העם,
טבילה: עובר ללבן להוצאת הכף והמחתה,
טבילה: עובר לזהב לשאר קרבנות היום והקטרת האימורים.
- רבא – מפשט הפסוק (כג):
וּפָשַׁט אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם –
משמע שלבש בפעם השנייה בגדי לבן, ואז פשט.
קושיא על שניהם (ר' זירא, רבה בר רב שילא) –
זה נכון שצריך להקדים משהו בבגדי זהב להוצאת הכף והמחתה,
אבל אולי זה לא אילו ואיל העם, אלא השעיר שנעשה בחוץ? (שעיר החטאת של מוסף),
רש"י – שהרי כתוב בו (במדבר כט) – "שעיר עיזים אחד לחטאת, מלבד חטאת הכיפורים" – משמע שהוא הראשון אחרי הפר והשעיר של סדר העבודה.
עונה אביי: יותר סביר להקדים את אילו ואיל העם,
כי כתוב (כד) – "וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־עֹלַת הָעָם…" –
משמע שזה הקרבן הראשון שעושה אחרי ש"יוצא" מעבודות הפנים לעבודות החוץ.
(עא. באמצע)
ב. קושיא על הברייתא – הרי יש עוד פסוק שלא לפי הסדר:
לא רק אילו ואיל העם קודמים להוצאת הכף והמחתה,
אלא גם שריפת הפר והשעיר קודמים גם למחתה וגם לאילו ואיל העם!
תשובה: כוונת הברייתא שמפסוק זה ואילך זה לא לפי הסדר.
ומה המקור שגם שריפת הפר והשעיר מוקדמת?
אביי – גז"ש מהפסוקים על טומאת המשלח והשורף:
בפסוק כו – "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת־הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – ושם ברור שהוא שילח לפני הרבה שלבים (בפסוק כב),
- "והמשלח" – מעיקרא משמע (שהרי זה מתייחס לפסוק כב שדיבר על השילוח, ומאז לא הוזכר שוב, אז סביר שהפסוק הזה מתייחס לפסוק כב).
- רבא – פסוק י – " וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יׇעֳמַד־חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" – עד שעת כפרה (מתן דמים), ואז מיד נשלח.
כך גם פסוק כח "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – מתייחסלשריפה שנעשתה מיד אחרי שילוח השעיר.
(עא. שליש תחתון)
חלק ב – סיום העבודה
א. כשחוזר המשלח מהמדבר למחרת יו"כ (שהרי מחכה עד צאת יו"כ) – ניגש לכהן הגדול ואומר לו:
בבית – מחייה חיים (הקב"ה), עשינו שליחותו.
בשוק – אישי כהן גדול, עשינו שליחותך,
(בשוק יש אנשים ששומעים אז מכבד את הכה"ג ואומר "שליחותך") (רש"י)
- A. אגב מחייה חיים:
- כשרבנן היו נפרדים בפומפדיתא אמרו: "מחייה חיים יתן לך חיים ארוכים ומתוקנין",
- "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" (תהלים קטז, הלל) – לגור במקום עם שווקים זמינים (שיש אוכל ושאר צרכים בקלות).
- "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" (משלי ג) – שהחיים יהפכו מרעה לטובה (מעוני לעושר).
- B. אגב אישי כהן גדול (מהרש"א) – ר' ברכיה:
"אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל־בְּנֵי אָדָם" (משלי ח) – מתייחס לת"ח:
- אישים מלשון אישה – אלו ת"ח שהם ענוותנים כנשים אך עושים גבורה כגברים.
- אישים מלשון "קרבן אשה" – הרוצה להקריב נסך יין על המזבח יתן יין לת"ח.
(ואגב, עוד דרשה של ר' ברכיה:
הרואה שתורה פוסקת מזרעו ישא עוד אישה בת ת"ח.
(עא: 2+)
ב. ויו"ט היה עושה לאוהביו כשיצא בשלום מהקודש (סיום המשנה ע.)
מעשה בכה"ג שהעליב את שמעיה ואבטליון.