הדף היומי – יומא עג

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי – יומא דף עג

(עב: 3- עד עג: סוף פרק בא לו כהן גדול)

חלק א – מעמדו של כהן משוח מלחמה

לפני יציאה למלחמה מושחים כהן וממנים אותו להיות כהן משוח מלחמה, והוא מחזק את העם לפני היציאה. משמע מהגמרא שהמינוי נשאר גם אחרי המלחמה.

רב דימי – כשעובד במקדש לובש שמונה בגדים (כמו כה"ג).

א. מקור (שמות כט, כט, תצווה) – "וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמׇשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָם" –
הפשט: מתמנים לכה"ג ע"י שמן המשחה או הבגדים,
אך דורשים: "אחריו" – גם מי שבא אחריו בגדולה – משוח מלחמה.

ב. השלכה: אם יש לו שמונה בגדים הוא נחשב ככה"ג, וראוי לעבוד בקה"ק!

(מקור (רש"י) – בסוף סדר העבודה:
"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר־יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת־יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ" – גם כה"ג שהתמנה ע"י הבגדים עובד ביו"כ.
(וזה קשה להבין, ויפה עיניים מעיר שבירושלמי אינו כך).

ג. קושיות:

1. כהן גדול מוריש את התפקיד לבנו, ואילו כהן משוח מלחמה לא מוריש,
   כי רק מי שראוי לעבוד בקה"ק מוריש את התפקיד.

מכאן שכהן משוח מלחמה לא ראוי לעבוד בקה"ק – כי לא לובש את הבגדים.

מקור – פסוק אח"כ (ל):
"שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ".

עונה רנבי"צ – הוא אכן ראוי לקה"ק, אבל זה לא "עיקר משיחתו", ולכן לא מוריש את התפקיד.

2. מיתיבי – משוח מלחמה לא משמש לא בארבעה (כהדיוט) ולא בשמונה (ככה"ג).

עונה אביי – אז מה הוא זר ולא עובד כלל?! אלא כוונת הברייתא שמן הדין הוא ככה"ג, אלא שבפועל לא עושה זאת מדרבנן – משום איבה.

3. רב אדא בר אבא – ברייתא – דברים שבין הכהנים השונים. בין השאר:
   כהן גדול לובש 8 בגדים והדיוט 4,
   כהן שעבר לובש 8,
   כהן משוח מלחמה לא לובש 8.

תשובה: גם כאן זה משום איבה.

אך הרי הכהן שעבר לובש 8, אז מכאן שהברייתא לא חוששת לאיבה.
תשובה – בכהן שעבר אין איבה, כי הוא היה באותה דרגה, אך במשוח מלחמה שהוא דרגה נמוכה יותר יש איבה.

[בכל אופן, רואים בברייתא שיש (עוד) חמישה דברים בהם הוא כמו כה"ג (שנאמרו בויקרא יא, שם כתוב שזה מתייחס לכהן "אשר יוצק שמן על ראשו" – שזה נכון גם למשוח מלחמה):

• באבלות – לא פורע שערו ולא פורם (קורע) בגדיו.
• לא נטמא לקורביו (בניגוד להדיוט)
• מצוות עשה לישא בתולה ואיסור לישא גרושה ואלמנה (בניגוד להדיוט שנושא אלמנה)
• ר"י – אם מת מחזיר את הרוצח בשגגה,
  חכמים – לא מחזיר.

(עג. שליש תחתון)

ד. האם גם רי"ח אמר את זה?

ר' אבהו או ר' חייא אמר זאת בשם רי"ח,
אך ר' אמי ור' אסי לא הסכימו שרי"ח אמר זאת,

אך לא אמרו במפורש שלא אלא סובבו ראשם.

רב פפא – למה לא אמרו במפורש?
אם זה ר' אבהו – מובן, משום כבוד בית הקיסר (ר' אבהו היה מקורב לקיסר),
אבל אם זה ר' חייא – לא מובן.

ה. דעת רבין (ובברייתא) – לא עובד ב8 בגדים, אלא נשאל באורים ותומים, ועושבה זאת ב8 בגדים.

           (ולכן הסוגיא הובאה כאן, כי בסו המשנה ראינו שהכה"ג נשאל ב8 בגדים).

לסיכום – דברים בהם משוח מלחמה כמו כה"ג:

רב דימי – עובד ב8 בגדים (וראוי לעבוד בקה"ק!),

אך לר' אמי ור' אבי רי"ח חלק.

בברייתא:

• באבלות – לא פורע שערו ולא פורם (קורע) בגדיו.
• לא נטמא לקורביו (בניגוד להדיוט)
• מצוות עשה לישא בתולה ואיסור לישא גרושה ואלמנה (בניגוד להדיוט שנושא אלמנה)
• ר"י – אם מת מחזיר את הרוצח בשגגה,
  חכמים – לא מחזיר.

רבין – נשאל לאורים ותומים (ב8 בגדים).

(עג. רבע תחתון)

חלק ב – האורים ותומים

א. ת"ר – איך נשאלים באורים ותומים

1. השואל עומד מול הנשאל, והנשאל כלפי שכינה (מרכין ראשו אל החושן),
   2. צורת התשובה:

ת"ק – אומר "כה אמר ה'" ואת התשובה,
ר"י – לא צריך כה אמר ה'.

3. שואל לא בקול רם ולא בליבו –

מקור: "על פיו"
במדבר כז, כא – כשמשה מבקש שה' ימנה לו מחליף:
"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכׇל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכׇל־הָעֵדָה"

וכמו חנה – שהתפללה בלחש.

4. שואלים דבר אחד כל פעם, ואם בכ"ז שאל שני דברים – עונה על הראשון:

מקור: שאול שומע שדוד נמצא בקעילה (שמ"א כג) –
"הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד־נָא לְעַבְדֶּךָ, וַיֹּאמֶר ה' יֵרֵד.
וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת־אֲנָשַׁי בְּיַד־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר ה' יַסְגִּירוּ"

(דודי שאל שלא כסדר,
ולכן קיבל תשובה על השאלה אותה היה אמור לשאול ראשונה,
ואז שאל שוב את השאלה שאמור היה לשאול שנייה).

אבל אם זה דחוף, יכול לשאול על שני דברים וישיבו לו על שניהם:

מקור: דוד חוזר לצקלג אחרי שבסוף לא הלך למלחמה עם אכיש מלך גת נגד ישראל.
הוא מגלה שצקלג נשרפה והנשים נשבו ע"י העמלקים, ושואל את האורים ותומים אם לרדוף אחריהם:

וַיִּשְׁאַל דָּוִד בה' לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד־הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי־הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל׃

5. גזירת אורים ותומים (גם רעה) אינה חוזרת (בניגוד לנבואת נביא) –

מקור (במשדבר כז, כא) – "וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"

6. למה נקרא שמם אורים ותומים?

אורים – שמאירים דבריהם בצורה ברורה,
תומים – שמשלימים דבריהם (שתמיד צודקים).

           ואם תאמר – למה בפילגש בגבעה האורים ותומים לכאורה טעו?
תשובה: הם לא טעו – הם אמרו לעלות למלחמה אבל לא אמרו שינצחו בה,
ורק בפעם השלישית ששאלו האם גם יצליחו – אז ענו שאכן יצליחו.

[שופטים כ –

יח – וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ בֵית־אֵל וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹקִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה בַתְּחִלָּה׃

כג – וַיַּעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי־ה' עַד־הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בה' לֵאמֹר הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי וַיֹּאמֶר ה' עֲלוּ אֵלָיו׃

כז-כח – וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בה' וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם. וּפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן עֹמֵד  לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי־בִנְיָמִן אָחִי אִם־אֶחְדָּל (=האם אצליח?), וַיֹּאמֶר ה' עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ].

(עג: שליש)

ב. איך עונים האורים ותומים?

בעזרת אותיות החושן (שמות השבטים) –

רי"ח – האותיות על החושן בולטות
ר"ל – האותיות היו זזות ממקומם ויוצרות מילים.

שאלות:

1. והרי בשמות השבטים אין את האות צ? (וגם ח, ט, ק) –

כתוב שם גם:
אברהם, יצחק, יעקב,
שבטי ישורון.

2. והרי בברייתא – האורים ותומים עונים רק אם הכהן שנשאלים בו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו

(מקור: כשדוד ברח מאבשלום שאל באורים ותומים תחילה ע"י אביתר, שעל ידו תמיד שאל, אבל הפעם זה לא עבד, ואז שאל ע"י צדוק וזה עבד).

ואם זה תלוי באותיות – אז מה אכפת לנו מי הכהן הנשאל?
תשובה: זה באותיות, אבל הכהן מסייע, וזה עובד רק אם הוא ראוי.

(עג: באמצע)

ג. מי יכול לשאול באורים ותומים?

במשנה – רק מלך, אב בית דין, ומי שהציבור צריך לו.

מקור – ר' אבהו –
כאמור – במדבר כז, כא – כשמשה מבקש שה' ימנה לו מחליף:
"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכׇל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכׇל־הָעֵדָה"

הוא – יהושע (מלך),
וכל בני ישראל אתו – כהן משוח מלחמה (שמוציא את כל ישראל למלחמה),
וכל העדה – סנהדרין.