השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם משה בן יוסף חיים טסלר ז"ל
ולעילוי נשמת שיינדל מלכה בת בצלאל ושרה ז"ל
ולעילוי נשמת אברהם יצחק בן מאיר וציפורה פיגה ז"ל,
איש חינוך משפיע ברמ"ח אבריו, ומנהל תיכון אמי"ת בר אילן שבע-עשרה (17) שנה.
להבדיל,
השיעור מוקדש לרפואת
צילה גולדברג בת לאה הי"ו, בתוך שאר חולי ישראל
השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)
שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב
(כ: תחילת פרק חומר בקודש – עד כב. 6+)
המשנה – חומר בקודש מתרומה
ר' אילא ורבא מחלקים לפי החלוקה הבאה:
דינים שיש להם בסיס/חשש מדאורייתא – ולכן חלים גם בחולין שנעשו על טהרת הקודש
(שזה כרב מרי ביט:-כ. שגם המשנה הקודמת סוברת שחלין שנעשו על טהרת הקודש הם כקודש):
- כשמטביל כלים: לצורך לתרומה יכול להטביל כלי בתוך כלי, לקודש לא.
- כשמשקה ראשון לטומאה מטמא כלי מדרבנן:
אם הכלי לצורך תרומה – כל אזור בכלי הוא נפרד (החוץ, התוך, ובית הצביטה)
אם לקודש – הכל כלי אחד (גזירה אטו משקה הזב שהוא אב ומטמא את כל הכלי מהתורה) - אדם שמחזיק ביד אחת מדרס (ולכן האדם אב) וביד השנייה תרומה/קודש בתוך כלי חרס,
תרומה – לא נטמאת (כי היא בחרס, והאדם לא מטמאה)
קודש – טמאה מדרבנן, גזירה שמא המדרס יכנס לאוויר הכלי. - מהמשנה הקודמת (יח:) – הבגדים של אוכלי תרומה נחשבים כמדרס עבור אוכלי קודש
- חציצה כשמטביל כלים: קשר ולחות חוצצים לצורך קודש, אבל לא לצורך תרומה.
- כלי שנוצר בטהרה – אם לצורך קודש בכל זאת צריך טבילה, לתרומה לא.
דינים שאין להם בסיס דאורייתא, ולא חלים בחולין על טהרת הקודש:
- אם יש כמה מאכלים בתוך כלי: בקודש כולם מצטרפים, בתרומה לא (ואחד ראשון, השני שני וכו')
- דרגות הטומאה: לתרומה יש עד שלישי (פסול), לקודש עד רביעי (פסול)
(הפירוש מניח שרביעי בקודש זה מדרבנן). - טומאת ידיים:
נטמאה יד אחת – לצורך תרומה מטביל רק אותה, לצורך קודש מטביל את שתי הידיים. - טומאת ידיים:
האם יכול לאכול פרי מנוגב (שלא הוכשר לקבל טומאה) בידיים טמאות:
תרומה – מותר, קודש – אסור. - אונן ומחוסר כיפורים –
תיקנו שטובל לצורך קודש, ולא לתרומה.
גמרא – לגבי ההבדל הראשון: לתרומה מטביל כלי בתוך כלי, ולקודש לא
למה לא?
ר' אילא – משום חציצה
הערות:
1. והרי גם מקרה 5 זה לגבי חציצה (קשר, לחות)?
יש שני מקרים של חציצה, ויש צריכותא:
כי מצד אחד – אולי רק כלי בכלי זה חשש חציצה, כי הכובד יוצר חציצה,
ומצד שני – אולי רק קשר זה חציצה כי המים מהדקים את הקשר, ואילו כלי בכלי קצת צף.
- ר' אילא לשיטתו, שבעצם יש במשנה רק 10 מקרים, כי מקרה 1 ו6 הם בעצם אותו רעיון).
רבא – משום שמא יטבול כלי קטן (מחט) בתוך כלי שאינו רחב כשפופרת הנוד
שאז לא נחשב כמחובר למקווה,
כשם שפתח בפחות מרוחב זה לא נחשב לפתח שמשיק בין שני חלקי המקווה.
לשיטתו אכן יש 11 מקרים במשנה,
כי 1 ו6 הם שני דינים שונים.
