הדף היומי – מועד קטן דף כא

לעילוי נשמת הנערה
שחר בת מוריה ורועי ז"ל,
שהיום מלאו 11 חודשים לפטירתה.

לעילוי נשמת
הרב מרדכי אהרון בר' שלום ז"ל
איש חזון ומעש עסק לאחר המלחמה עם חבריו לאירגון שארית הפליטה בחיפוש והצלת ילדים שהוחבאו אצל גויים ובמנזרים שונים באירופה העשנה והבאתם ארצה. עם עלייתו עסק בצרכי ציבור באמונה ועשה ככל יכולתו לבניית העם והארץ

לעילוי נשמת
הרב אברהם בן נחמיה וגיטל צוקרמן זצ"ל
הרב אברהם צוקרמן הקים את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרא"ה בצוותא עם הרב משה צבי נריה ז"ל, וכיהן כיושב ראש ישיבות בני עקיבא בישראל.

לעילוי נשמת
ישראל בן משה ולאה ז"ל
שנפטר לפני שבוע בכ"ב שבט

להקדשות ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)

שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(כ: 2- עד כא: 5-)

חלק א – המקור לקריעה בעמידה

1. אמימר_­­ רמי בר חמא: איוב – "וַיָּקׇם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת־מְעִלוֹ" (איוב א, כ).
2. דויד – "ויקם המלך ויקרע את בגדיו" (שמ"ב יג, לא)

דחיות:
a. גם בחליצה כתוב עמידה – "ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה" – והרי שם לא צריך לעמוד, אלא הכוונה שעובד לעשות משהו.
תשובה –
בלשון עבד (ועמד) – זה לאו דווקא לעמוד,
בלשון עתיד (ויקם) – זה שבאמת עמד.

1. b. אולי עשו את זה על דעת עצמם ולא כי חייבים

הראיה שעשו עוד דברים על דעת עצמם:
אצל איוב – "ויגז את ראשו",
אצל דוד – "וישכב ארצה"

           דחיית הראיה הזו אצל דוד –
אולי הכוונה שהפך מיטתו ושכב עליה (שנחשב כמו שכיבה על הקרקע).

(כא. שליש)

חלק ב – דברים האסורים בשבעה (והתמקדות בלימוד תורה)

ת"ר –

• מלאכה,
• רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל
• לימוד תורה

(אגב, עוד דברים שלא הוזכרו בברייתא:
עטיפת הראש, כפיית המיטה,
גילוח, כיבוס, גיהוץ, שלום, לצאת, להתחתן, שמחות
תפילין (נראה להלן)).

ופרוט לגבי תורה –

1. אסור כל סוגי הלימוד: תנ"ך, משנה, מדרש, הלכות, הש"ס [תלמוד], אגדות.
   2. אם רבים צריכים לו – אינו נמנע.

וכן מסופר על ר' יוסי שלימד בציפורי כשהתאבל על בנו.

הגבלה:
רב לרבה בב"ח – לא ילחוש ישירות למתורגמן, אלא לאדם נוסף שהוא ילחוש לו,

(כפי שר' יהודה בר אילעי לחש לר' חנניה בן עקביא, שלחש למתורגמן).

חלק ג – דברים שאסורים, אבל לא כל השבעה

תזכורת: ראינו שלא כל שבעת הימים הם באותה רמה:

1. (כ. באמצע) לפי ר"א וב"ש (ורבא) – צריך מינימום של 3 ימים מלאים כדי שהרגל יבטל את השבעה.
   2. (יט: למטה) רב הונא בריה דרב יהושע – גם לרבנן שאין מינימום, בכל זאת – אם הרגל יוצא במוצאי היום הראשון-שלישי – לא רוחץ לכבוד הרגל, אלא רק מהערב, ורק אם יוצא במוצאי ה4 והלאה – מתרחץ לכבוד הרגל.

עכשיו נראה עוד דברים שלא אסורים כל השבעה:

א. איסור תפילין

ר"א  (מקל על התפילין) – ראשון ושני לא, שלישי ואילך כן

מקור – "ויתמו ימי בכי אבל משה".
דחיית ר' יהושע – זה דווקא במשה.

ר' יהושע (מחמיר) – ראשון לא, שני ואילך כן

מקור – "וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל… וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר".
דחיית ר"א – אכן עיקר המרירות יום אחד, אבל החובה היא יומיים.

בימים בהם מניח, והגיע איש חדש, האם חולץ?

ר"א (מחמיר) – לא חולץ,
ר' יהושע (מקל) – חולץ.

ולהלכה –

גם רבא וגם עולא פוסקים כשני הצדדים לחומרא על מצוות תפילין –

כר' יהושע שמניח ביום ה2, וכר"א שלא חולץ אם מגיעים פנים חדשות.

ומה לגבי היום השני –

עולא – חולץ (כי ממה נפשך: אם כר"א – לא מניח כלל ביום השני, ואם כר' יהושע – הרי חולץ)

רבא – לא חולץ.

ומקשה הגמרא לגבי רבא – איך פוסק כר' יהושע שמניח ביום השני,

הרי פסק כר"א ובית שמאי שצריך מינימום 3 ימים כדי שהרגל יבטל את השבעה?
תשובה – זה לא תלוי זה בזה: 3 ימים הם עיקר השבעה, אבל למצווה מחמירים שישים כבר ביום השני.[1]

(כא: 1+)

ב. דברים נוספים שלא עושים 3 ימים ראשונים –

1. איסור מלאכה (תוס' – הכוונה לעני, אבל אדם רגיל אסור במלאכה כל השבוע).
2. ללכת לבית אבלים אחר.
3. שאילת שלום –
   3 ראשונים – לא שואל ולא משיב,
   4-7 – לא שואל, אבל משיב.
   אחרי 7 – שואל ומשיב כדרכו.

קושיות:

1. והתניא – לגבי 3 הימים הראשונים –
   ר"ע שילח וברך בשלום את הבאים ללוויית בניו.

תשובה – כבוד רבים שונה.

(כא: באמצע)

2. ורמינהו – לגבי אחרי ה7 –
   בתוך 30 לא שואלים בשלומו (ולכאורה כל שכן שגם הוא לא שואל או משיב)

תשובה – אכן יש עוד חלוקה:
3 ראשונים – הכל אסור: לא שואל, לא משיב, לא שואלים אותו.
4-7 – לא שואל ולא שואלים, אבל אם שאלו – משיב.
אחרי 7 – שואל ומשיב, אבל עדיין לא שואלים אותו.

הבהרות על הברייתא:
a. ב4-7 – אם משיב, אז כנראה ששואלים אותו?
הסבר: לא שואלים, אבל אם שאלו כי לא ידעו – משיב.
ואילו ב3 ראשונים – אם שאלו מסביר שהוא אבל ואל משיב).

1. b. ורמינהו – קושיא על הברייתא –
   ברייתא דומה, אבל במקום 30 כתוב 12 חודש.
   תשובה – זה באביו ואמו.
2. c. בשתי הברייתות, כשכבר מותר לשאול בשלומו (אחרי 30, אחרי 12), אז לגבי תנחומים –

בברייתא השנייה כתוב – מנחם "מן הצד" (בלשון קצרה – תנוחמו),

בברייתא הראשונה פשוט כתוב שלא מדבר תחנומים,

אך מסבירה הגמרא שגם שם הכוונה שמנחם מהצד.

[1] מהתשובה משמע שהמחלוקת לגבי תפילין לא תלויה בשאלה מה עיקר האבלות, וזה קצת קשה כי במקורות מהפסוקים שהביאו משמע שזה כן עיקר העניין. אלא שכנראה שיש דרגות שונות בשבעה  – יש את היום הראשון (כיום מר), השני ("ימי בכי"), השלישי (עיקר האבלות), ושאר הימים.