הדף היומי – מועד קטן דף כב

לעילוי נשמות האחים
מנשה, לבנה ומלכה ז"ל, בני שלום ובכורה

ולעילוי נשמת
הרב צבי בן רבי שלמה ופייגה פייר ז"ל

להקדשות ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)

שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(כא: 5- עד כב 6-)

חלק א – מתי מתחילה השבעה?

במצב הרגיל – מיד אחרי הקבורה.

מי שלא ידע (שמועה קרובה/רחוקה) – מתחיל כששמע.

אבל יש יוצאי דופן:

(דילוג ל- כב. 9+)

א. רבא לבני מחוזא –

אם חלק מהאבלים הולכים עם המת לקוברו במקום רחוק (למשל בארץ ישראל), וחלק מלווים רק עד היציאה מהעיר ואז חוזרים לעיר –

אלו שנשארים בעיר – מתחילים למנות מיד כשמחזירים פניהם (לפני הקבורה!)
           ואלו שהלכו לקבור – יתחילו אח"כ רק אחרי הקבורה.

(חזרה לכא: 5-)

ב. ת"ר – מי שנודע לו מאוחר, והגיע לשאר האבלים –

התחילו לשבת שבעה, ואחד האחים הקטנים לא היה באזור ולא ידע שהאב נפטר, ואז הגיע לשאר האחים וגילה שנפטר – לא מתחיל 7 לעצמו אלא מצטרף אליהם.

בתנאי ש:

בברייתא –

1. היה במקום קרוב (עד יום הליכה).
2. ת"ק – הגיע ב3 הימים הראשונים, ר"ש – אפילו ביום האחרון.

(כב. שליש)

1. a. לגבי ר"ש –
   רבי – בתנאי שכשחזר ביום 7 עדיין יש שם מנחמים (אחרת, נגמרה השבעה)

ואם ננערו המנחמים לעמוד ועוד לא עמדו? תיקו.

1. b. כמי ההלכה?
   בהתחלה: ר' אבא בן ר' חייא בר אבא: הלכה כר"ש באבל (וכרשב"ג בטרפות).
   אך אח"כ: תלמיד אחד עלה לארץ ושאל אותו אם אמר זאת, ואז דייק:

(בטריפות אין הלכה כרשב"ג),
באבלות – רב חסדא ורי"ח – אכן הלכה כר"ש,
אך ר"נ – מחמיר,
והלכה כדברי המקל באבל.

בגמרא –

3. רי"ח – דווקא ששמי שהלך הוא אחד האחים הקטנים. אך אם הוא הגדול – הוא מונה לעצמו ולא נטפל אליהם.

איבעיא להו: ואם יצא כדי לקבור את המת? (כך שהם כבר התחילו לשבת משיצא המת מהעיר, והוא רק אחרי הקבורה)
ת"ש – מונה עמהם (לרבנן – אם חזר תוך 3, לר"ש – תוך 7).

(כב 3-)

חלק ב – ת"ר – הבדלים בין אבלות על ההורים לשאר קרובים

(כבר ראינו אתמול הבדל לגבי שאלת שלום (לשאר קרובים לא שואלים אותו עד 30, להורים עד 12 חודש, עכשי ונראה עוד) –

1. בכל המתים – ממהרים לקבור (מדחים את המיטה)
   באביו ואמו לוקחים את הזמן (שיאריכו בהספדים), מלבד בערב שבת וחג – כדי שלא יאלצו לקבור במוצ"ש.
2. באביו ואמו ממעט בעסקו, ושאר המתים לא חייב.

(והרי אבל אסור במלאכה? תשובות בראשונים –
a. הכוונה כאן לדבר האבד.
b. מלאכה אסורה, סחורה (מו"מ) מותרת.
c. הכוונה כאן לא ב7 אלא ב30.

3. באביו ואמו חולץ את הכתף (קורע עד למעלה ומוציא היד מהקרע), בשאר לא חייב.

בהמשך נראה שגם על הנשיא חולצים,
ומסופר שגדול הדור א – מת אביו, וביקש לחלוץ,
וגדול הדור ב שהיה שם, גם רצה לחלוץ עמו,
ולכן גדול הדור א לא חלץ, כדי שב' גם לא יתבזה ויחלוץ.

במי מדובר – רבי ור' יעקב בר אחא,
ויש שתי גרסאות מי זה א ומי זה,
וקשה על הגירסה ש-א' הוא רבי, כי אז אביו הוא הנשיא רשב"ג ואז ב' אכן אמור לחלוץ (כי חולצים על נשיא).

מתי נגמר?

4. תספורת –
   בכל המתים – 30 יום, באביו ואמו – עד שיגערו בו חבריו.
5. איסור ללכת לשמחות –
   בכל המתים – 30 יום, באביו ואמו – 12 חודש.

רבה בב"ח לגבי שאר מתים – ולשמחת מרעות (מפגש חברתי, פחות שמח מחתונה) –

גירסא א – להחמיר –

שמחת מרעות עד 30, שמחת מצווה עד 12 חודש.

מיתיבי – לשמחה ולמרעות אסור עד 30, כלומר גם שמחת מצווה רק עד 30.

גירסא ב (אמימר) – להקל –

שמחת מרעות מותר מיד, שמחת מצווה עד 30.

ושוב מקשים מהברייתא: לשמחה ולמרעות אסור עד 30
תשובה – סעודה ראשונה עם החבורה – אסור (30),
אבל אם כבר אכל איתם וחייב להם ארוחה (פורענותא – פרעון) – מותר מיד.

(כב: באמצע)

דיני קריעה –

6. כל המתים – קורע טפח, על אביו ואמו – עד שיגלה את לבו.

מקור לטפח – "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם" (ששמע ששאול ויהונתן מתו) – החזקה היא ע"י היד שרוחבה טפח.

7. איזה בגד קורע –
   בכל המתים – רק את החלוק העליו, באביו ואמו – כל הבגדים שעליו.
   אך בכל מקרה לא קורע את "אפיקרסותו" (מעיל/גופיה).

אישה שקורעת על הוריה –
רשב"א – קורעת את הבגד התחתון ומסובבת , ואז קורעת העליון, משום צניעות.
ת"ק – מחלוקת ראשונים האם חולק (כי אין חשש הרהור כשמישהו מת) או מסכים.

8. מאיפה מתחיל הקרע –
   באביו ואמו – קורע גם את השפה.

בכל המתים –

ת"ק – מתחת לשפה (עושים חור ומשם ממשיכים),
אך ר"י – גם בהם מתחיל מהשפה,

מקור – ר' אבהו – כשאלישע רואה את אליהו עולה לשמיים –
" וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים" – שיראה כמו שניים.

9. תיקון הקרע (שולל – תפירה גסה, מאחה – תפירה טובה) –

בכל המתים – שולל לאחר 7, מאחה לאחר 30,
באביו ואמו – שולל לאחר 30, ואינו מאחה לעולם.

אישה – שוללת מיד משום צניעות

(יש אומרים שזה דווקא לדעה שלא מסובבת הבגד,
ויש אומרים שגם אם מסובבת – לא מכובד שתהיה בבגד קרוע).

(עד כאן הברייתא, רי"ח מוסיף עוד הבדלים) –

10. איך קורע?
    רי"ח – על כל המתים יכול לקרוע ביד או בכלי, באביו ואמו – דווקא ביד.

איפה קורע?
בכל המתים – יכול לקרוע בפנים (פירושים: 1. כשהוא בבית. 2. לא צריך להסיר מעילו העליון).
באביו ואמו מבחוץ (1. לא בבית אלא לפני העם. 2. מסיר מעילו העליון (אותו לא חייב לקרוע) כדי שיראו אקרע את חלוקו העליון).