להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(כה: במשנה – כו: במשנה)
לא פדה והגיע היובל
המשנה ומקורות לר"י ור"ש
ר"י ור"ש – הולכת לכהנים
ר"י – ע"י פדיון (גז"ש "קודש לה'" ממקדיש בית (שגם זה לבדק הבית))
ר"ש – בחינם (גז"ש "קודש לה'" מכבשי עצרת (שגם הם מתנות כהונה))
ר"א – נשא ראצל ההקדש עד שיפדו, ורק אחר כך ילך לכהנים ביובל הבא.
דיון בדעת ר"א:
שלב א – המקור של ר"א
(כו. 1-)
א. למסקנה – רבא: "והיה השדה בצאתו ביובל… לכהן" – הולכת לכהן רק כשיצאה מהכהן (יציאה מההקדש אינה יציאה).
ב. רבה ואביי –
א – ואם לא יגאל את השדה,
ב – ואם מכר את השדה לאיש אחר,
ג- לא יגאל עוד.
ד – והיה השדה בצאתו ביובל… לכהן תהיה אחוזתו"
רבה חותך את הפסוק כך:
ב – אם מכר, אז ד – הולכת לכהן.
א – אם לא גאל ולא מכר, אז ג – לא יגאל עוד, ולא כתוב שהולכת לכהן.
אביי – צריך סיבה לחתוך את הפסוק:
ברייתא א : "לא יגאל עוד",
"עוד" מיותר, ומדבר על שלב שבו הבעלים יכולים לגאול אך לא "עוד" כפי שהיה אלא רק שיהיה שדה מקנה (כמו פדיון של כל אדם אחר).
מתי זה קורה?
לכאורה אחרי היובל, וכשאף אחד לא פדה, וכר"א שנשאר אצל ההקדש.
דחייה :
ייתכן שזה אכן אחרי היובל, אך מדובר שכן פדו לפני כן, והכהנים קיבלו לפי כולם,
וזה נהיה שדה אחוזתם,
ואז אחד הכהנים הקדיש שוב ובעה"ב פדה, ואז באמת זה נהיה רק שדה מקנה ולא שדה אחוזה, וביובל הבא מתחלקת שוב לכהנים ולא חוזרת לבעלים המקורי.
וכן בברייתא ב –
מישהו פדה לפני היובל, הגיע היובל והיא עברה לכהנים כשדה אחוזה (כמו ברייתא א)
הכהן מכר, הקונה הקדיש, ומישהו פדה,
ביובל הבא חוזר לכהן (שדה אחוזתו – "לאשר קנהו מאיתו"), ולא לבעלים המקורי.
וצריך את שתי הברייתות שבשתיהן לא חוזרת לבעלים המקורי:
בברייתא א לא חוזרת אלא מתחלקת. אז אולי כשכן חוזרת (ברייתא ב) – תחזור לבעלים המקורי.
בברייתא ב הבעלים המקורי לא שילם, אז אולי כשכן שילם (ברייתא א) – תחזור לבעלים המקורי.
קמ"ל.
(כו: 1+)
שלב ב – לפי ר"א: האם בעה"ב יכול להחזיר את השדה אחרי היובל להיות שדה אחוזתו?
ראיות:
א. מברייתא א –
הגמרא חוזרת על המהלך מעמוד א:
בהנחה שזה כר"א, יוצא שלא מחזיר לשדה אחוזה אלא רק שדה מקנה.
דחייה – הברייתא לאו דווקא כר"א, וכו'.
ב. משנתנו –
הניסוח של ר"א: "אין הכהנים נכנסים לתוכה עד שיגאלנה אחר",
משמע: אם בעה"ב גאל (שהוא לא אחר) – הכהנים לא נכנסים.
דחייה : גם הבעלים (אחרי היובל) נחשב אחר.
ג. ברייתא מפורשת – 2 גרסאות:
1. אם גאל הבעלים – בכ"ז יוצאה לכהנים ביובל.
2. אם גאל הבעלים – לא יוצאה לכהנים ביובל.
