להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(ג. 8+ עד ד. בשליש העליון) חלק א – עוד מקרים של "הכל…" א. משנה (זבים ב, א) הכל מיטמאין בזיבה – לרבות תינוק (אפילו שלא ראוי לביאה ואין לו טומאת קרי עד 9 שנים). מקור בברייתא: ר"י – "איש איש כי יהיה זב מבשרו" ר' ישמעאל בן רי"ח בן ברוקה – ""והזב את זובו לזכר ולנקבה" – לא צריך איש אלא זכר, בכל גיל. ב. ברייתא – הכל מיטמאין בטמא מת – לרבות קטן מקור: "נפשות" (כולל קטן), אך אין כרת (כתוב גם "איש") ג. משנה (נגעים ג, א) – הכל מיטמאין בנגעים – לרבות קטן מצד אחד "אדם" – לרבות קטן, מצד שני "איש" – למעט אישה מפריעה ופרימה. ד. ברייתא – הכל רואין את הנגעים – לרבות כהן שלא מבין בזה, אם יש לו ת"ח שמנחה אותו (אבל צריך להיות כזה שכשמסבירים לו כן מבין) ה. משנה (פרה ה, ד) – הכל כשרין לקדש – לר"י לרבות קטן (אך לא אישה), לרבנן – לרבות אישה (אך לא קטן) ו. משנה (פרה יב, י) – הכל כשרין להזות – לרבות ערל (אפילו שפסול לעבודה ועוד) ז. משנה (חולין ב. ) – הכל שוחטין – לרבות כותים (תחת השגחה, בהנחה שהם נחשבים יהודים), ולרבות ישראל מומר לתאבון. ח. משנה (כתובות קי:) – הכל מעלין לארץ ישראל – לרבות שעבד כנעני כופה את רבו למכור אותו למישהו בארץ או – אפילו ממקום יפה בחו"ל מקום לא יפה בארץ ואין הכל מוציאין מארץ ישראל – עבד שברח מחו"ל לארץ, לא מסגירים אותו לחו"ל, הכל מעלין לירושלים – אפילו ממקום יפה למקום לא יפה ואין הכל מוציאין מירושלים – אפילו ממקום לא יפה למקום לא יפה. (ג: 7+) חלק ב – מה ההו"א שהכהנים פטורים? א. בסוכה – בזמן העבודה פטורים (כעין תדורו, עם אשתו), ההו"א זה שגם בבית יהיה פטור. ב. בציצית – יש היקש בין איסור שעטנז לציצית, אז ההו"א: אולי כיוון שכהנים לובשים שעטנז באבנט – אולי פטורים גם מציצית. ג. בתפילין – בזמן העבודה פטורים מתפילין של יד, כי הכתונת צריכה להיות על הבשר, וההו"א – שפטורים גם מתפילין של ראש (קמ"ל שחייבים, ואת המצנפת שמו מאחורי התפילין). ד. בתקיעת שופר – 1. יום תרועה – רק מי שזה ארוע חד פעמי, לעומת זאת הכהנים תוקעים בחצוצרות כל יום. דחייה – שם זה חצוצרות, כאן זה שופר. 2. הכהנים (ולויים) לא שייכים לכל דיני היובל, כי אם מוכר קרקע ביובל המכירה כן תופסת, אז אולי גם לא שייכים לשופר ראש השנה (שהרי בשאר דיני היובל הם כן שייכים). ה. במקרא מגילה – החידוש: שמתבטלים מעבודתם כדי לשמוע מגילה. ו. בזימון – בחולין אין חידוש, אבל בקודשים – האכילה מכפרת, אולי בזה אין ברכת המזון וזימון, קמ"ל (סוף סוף היא גם משביעה). ז. מצטרפים לזימון – החידוש שכהן שאוכל קודשים מצטרף לזר שאוכל חולין. ח. מעריכין – נראה מחר…
