להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(ח: משנה שנייה – י. במשנה)
עוד מקרה של מינימום ומקסימום – חודשים מעוברים וחסרים
א. הקדמה :
אורכו של חודש הוא 29 יום ועוד 12 שעות וכ44 דקות.
אם נתעלם מה44 דקות, יוצא ששנה (29.5*12) היא: 354.
אך את החודשים א"א להתחיל באמצע יום, לכן יש בעיה:
אם הם יהיו של 29 יום, השנה ההלכתית תצא: 348, ואם הם מלאים: 360, ויוצא שעד סוף השנה כבר יהיה פער גדול בין מולד הלבנה המציאותי לבין ראש החודש ההלכתי.
מה עושים? עושים חצי מלאים חצי חסרים לסירוגין (תשרי מלא, חשון חסר וכו').
אבל לחז"ל היה צורך לסטות לפעמים מהסדר הרגיל של חצי חצי:
1. אבל עדיין יש בעיה – יש פער של 44 דקות.
40 דקות לחודש יותר בשנה פער של 8 שעות, וב3 שנים – 24 שעות,
4 דקות יוצר פער של 24 שעות ב30 שנה (4*12*30).
יוצא שכל 3 שנים, ולפעמים פחות, החודש ההלכתי יהיה מוקדם מדי ביחס לחודש המציאותי.
לכן פעם בכמה שנים צריכים לעשות חודש נוסף מלא, כדי לדחות את החודש ההלכתי ביום.
2. לא אד"ו ראש – כדי שיום כיפור לא יצא ביום שישי או ראשון.
לגבי חודש העיבור של שנה מעוברת:
ת"ק – תמיד מלא.
רשב"ג – לפעמים מלא לפעמים חסר.
ב. המשנה
כמה חודשים מעוברים/חסרים עושים בשנה רגילה?
ברגיל – 6,
בלא רגיל:
רישא: "אין פוחתין מארבעה חודשים" (=לא מורידים יותר מ2 מה6 הרגילים).
סיפא: "ולא נראה יתר על שמונה".
הסבר הרישא : לא מפחיתים יותר מ4 מעוברים,
למה?
כי אם יחסרו 3 יותר מהרגיל, עד ר"ה המולד המציאותי יבוא אחרי ההלכתי ב3 ימים (2.5)!
ולמה 2 מותר? אכן גם זה לא , אלא שמדובר שהשנה הקודמת היתה מעוברת,
והוסיפו חודש מלא, ולכן 1 מקזז את של שנה שעברה, ו1 יוצר פער קטן, ואנשים יחשבו שהמולד נראה ורק הם לא שמו לב (או שזה פשוט יתקזז עם חצאי הימים, ראה בהקדמה).
הסבר הסיפא : "ולא נראה יתר על שמונה" –
רב הונא : כמו הרישא, רק לצד השני: מקסימום 8 חודשים מעוברים (=לא מוסיפים יותר מ2 מהרגיל).
למה? אותו מהלך כמו ברישא:
כי אם יעברו 3 יותר מהרגיל, עד ר"ה המולד המציאותי יבוא לפני ההלכתי ב3 ימים!
ולמה 2 מותר? אכן גם זה לא, אלא שמדובר שהשנה הקודמת היתה מעוברת,
והוסיפו חודש חסר, ולכן 1 משלים את של שנה שעברה, ו1 יוצר פער קטן שלא שמים לב אליו.
עולא : הסיפא אינה דין בפני עצמו,
אלא רק נותנת טעם לרישא: למה לא עושים פחות מ4 מעוברים? כי לא עושים יותר מ8 חסרים…
ולמה לא פירש כמו הפשט (כרב הונא)? כי סובר כת"ק שחודש העיבור הוא תמיד מלא,
ולכן א"א לפרש ששנה שעברה הוסיפו חודש חסר,
ולכן כנראה שהרישא גם דיברה על הוספת חסרים.
לסיכום:
כולם מסכימים לעיקרון: אפשר להוסיף יום אחד לכאן או לכאן.
יותר מיום – מותר רק כדי לקזז משהו משנה שעברה –
אם היה מעובר וחודש העיבור היה מלא – אפשר להוסיף השנה עוד חסר.
אם היה מעובר והיה חסר (אפשרי רק לרב הונא – רשב"ג) – אפשר להוסיף עוד מלא (וכך רב הונא מבאר את הרישא).
(ט: 2+)
ג. קושיות על רב הונא:
1. ברייתא: ראש השנה חל או ביום שבו חל יום הנף (טז בניסן), או ביום שבו חל א באייר.
כלומר: בשנה רגילה של חצי חצי – יוצא שבין א אייר לא תשרי יש 147 יום, בדיוק 21 שבועות. כך שהם יוצאים באותו יום.
בשנה שבה הוסיפו עוד חודש חסר בקיץ, א תשרי הולך אחרוה ביום, ויוצא ביום הנף.
וקשה – שהרי לפי רב הונא יש עוד אפשרות:
בשנה שבה הוסיפו חודש מלא, ואז ר"ה יוצר ביום של ב' אייר!
[לרב הונא אפשר להוסיף 2 חודשים מלאים, ואז 1 מהם בחורף ו1 בקיץ].
תשובה : הרי גם לעולא זה ייתכן (אם יעשו יום אחד נוסף מלא, וזה יהיה בקיץ),
אלא הברייתא הזו כאחרים :
שסוברים שבאופן כללי החודשים קבועים (מלא, חסר וכו') – ואז ר"ה ביום א' אייר,
אלא רק מוסיפים חודש חסר כדי לקזז את חודש העיבור של שנה מעוברת,
ולא מוסיפים חודש מלא כלל.
(דילוג: ט: מהאמצע עד שורה רחבה ראשונה)
2. מיתיבי – "הריני נזיר כימות שנת לבנה – 354. והרי לפעמים זה 356!
בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, שהולכים לפי הרוב (354).
(חזרה אחורה לשליש תחתון)
ד. עוד שסוברים כרב הונא:
שמואל – שנה רגילה – 354, אך יש גם מקסימום (356) ומינימום (352).
רבי – פעם עשה 9 חסרים, ולמה? כי שנה לפני זה היה גם שנה מעוברת עם חודש מלא, וגם עשו 8 מלאים – יוצא שסובר כרב הונא שעושים 8 מלאים.
(ט: באמצע)
ה. דיון בדעת אחרים:
אחרים אמרו שתמיד הפער בין אותו חג משנה לשנה הוא 4 ימים, ובשנה מעוברת 5.
הסבר:
השנה היא תמיד חצי מלאים חצי חסרים, כלומר 354, שזה 50 שבועות (350) + 4 ימים (=הפער).
בשנה מעוברת, אם הוסיפו חודש חסר – יוצר פער של יום נוסף (29 זה 4 שבועות + יום 1),
(ואם הוסיפו חודש מלא – זה יוצר פער של יומיים (4 שבועות + 2 ימים)).
אמנם, כאמור, גם לאחרים – אפשר להוסיף חודש חסר כדי להתקזז עם שנה מעוברת מלאה.
שאלות:
1. מקשה רב אדא ב"א: האם אחרים באים ללמד אותנו חשבון?
רבא : לא. הם מלמדים אותנו שלא מחכים לעדים, אלא מקדשים את החודשים החסרים אפילו לא באו עדים!
2. כאמור, לאחרים, לכאורה, לא מוסיפים מעוברים בכלל.
שואל רבינא: איך אחרים פותרים את בעיית ה8 שעות לשנה (יומי דשעי) וה24 שעות ל30 שנה?
תשובה : אכן יש שנים יוצאי דופן בהם גם לאחרים מוסיפים מלא, אבל ברגיל זה תמיד אחד מלא אחד חסר.
[וזה קשה: לעיל הבאנו את אחרים כדי לבאר ברייתא בה לכאורה לא מוסיפים חודש מלא, והנה יוצא שגם לאחרים מוסיפים!
וכנראה שהברייתא התכוונה שלא מוסיפים בשביל סיבה כמו "לא אדו ראש", אבל בשביל להתקזז כן מוסיפים].
