מכות ד, גמרא דף יומי

Download

{enclose makot_04.mp3}

מכות ד, גמרא דף יומי

(ג: 5 שורות מלמטה – ה. במשנה)

חלק ראשון – הלכות של ר"י-רב
א. פותח פתח ראש לחלוק – זה מכה בפטיש וחייב חטאת (ושונה מפתיחת חבית, כי שם המכסה לא נחשב חלק מהחבית).
ב. שלושה לוגי מים שנפל לתוכם יין – נחשב כיין (כי הולך לפי המראה) ואם יפול למקווה – לא יפסול אותו (כרי"ח בן נורי, וכת"ק לפי הגרסא השנייה), ור' חייא – נחשב כמים ופוסל (כת"ק בגרסא הראשונה).
ג. שלושה לוגי יין שנפלו לים – חוששים שעדיין מכונסים ואם טבל שם – עדיין טמא, ואם נפל שם כיכר תרומה – נטמא מאותם יין מכונסים.

חלק שני – מלקות
א. סיבות לאי קבלת מלקות:
1. האם לוקה ומשלם
רבנן – לא לוקה ומשלם, נלמד מעדים זוממים "כדי רשעתו" (ומוציא שם רע זה דין מיוחד).
ר"מ – לוקה ומשלם – ממוציא שם רע (נלמד לעדים זוממים – שגם זה קנס כר"ע, ו"כדי רשעתו" מלמד שלא מת ולוקה, וממילא – לוקה ומשלם גם בממון).
2. לאו שאין בו מעשה – ר' יעקב – פטור, ר"י – מחייב (לומד ממותיא שם רע).
3. לאו הניתק לעשה – ר"י – פוטר.

ב. המקורות בסוגיא
1. בעדים זוממים – לאו שאין בו מעשה – לוקה (מקור בדף ב: מהפרשייה של מלקות) + שלא מקבל שני עונשים ("כדי רשעתו").
2. במוציא שם רע – לאו שאין בו מעשה – לוקה ומשלם.
3. לא תותירו ממנו עד בוקר – לא לוקה – ר"י – כי זה לאו הניתק לעשה, ר' יעקב – כי זה לאו שאין בו מעשה.

ג. מקורות המחלוקת האם לוקה ומשלם
רבנן – לא ("כדי רשעתו", ואילו ר"מ – זה מלמד שלא מת ומשלם (תוספות).
ר"מ – (עולא) ממוציא שם רע – שמשלם ולוקה.

ד. מקור לר"י שלוקה על לאו שאין בו מעשה
לומדים מצירוף של עדים זוממים ומוציא שם רע (וצריך את שניהם יחד כי בכל אחד יש חומרא שאין בשני).