מכות ט, גמרא דף יומי

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

סיכום הגמרא, תלמוד בבלי מכות דף ט

(מכות דף ח: במשנה – ט: במשנה)

מי גולה ועל ידי מי גולים

א. אב על בנו ובן על אביו –

1. A. אב שהרג את בנו –

אם הכה אותו לצורך חינוך – לא גולה,

אם שלא לשום צורך – פשיטא שגולה,

החידוש כאן – שזה היה לצורך לימוד מלאכה כשכבר יש לבן מלאכה

1. B. בן שהרג את אביו – סתירה: במשנה – גולה, בברייתא – לא גולה.

תירוצים:

1. לרבנן גולה (שגגת סיף), לר"ש – לא גולה (שגגת חנק).
2. הברייתא דיברה על מכה ולא הורג.

ב. עבד כנעני וכותי – כמו ישראל (גולים ומגלים)

בברייתא מוסיפים שגם יכולים לגרום לשני לקבל מלקות:

1. על ידי שהשני קילל אותם בשם ה',

דחייה – הרי מקלל כותי לא חייב (אינו עושה מעשה "עמך").

2. על ידי שהשני זמם שהם חייבים מלקות,

דחייה –  הרי עבד לא מעיד,

3. על ידי שאחר הכה אותם (בהנחה שחייבים גם על הכאת כותי (שאינו עושה מעשה עמך)).

ג. גר תושב וגוי

גוי – חייב מיתה גם ללא התראה (לרמב"ן בשוגג לא, לרש"י – גם בשוגג)

גר תושב – אם הרג יהודי נהרג, אך יהודי שהרג אותו או שגר תושב הרג גר תושב – גולה.

(ומה שכתוב בברייתא שגר תושב הוא כגוי ונהרג – זה כשזה יותר חמור:

1. רב חסדא – בדרך עלייה (בהנחה שזה חמור מדרך ירידה).
2. רבא – ב"אומר מותר" (בהנחה שזה קרוב למזיד).

ד. "אומר מותר" (טעה בפירוש המציאות)

רב חסדא – אונס,

רבא – קרוב למזיד (היה צריך לבדוק)

ראיות ודחיות לשניהם מאבימלך שלקח את שרה, שם זה היה "אומר מותר" לא ידע שהיא אשת איש)

ראיה לרבא – "הנך מת"

אך רב חסדא – זה רק מיתה בידי שמיים

ראיה לרב חסדא  – הרי בסוף ה' וויתר לו

אך רבא – עדיין מצד הדין חייב מיתה.

ה. סומא

ר"י – פרט לסומא (בלא ראות – מיעט סומא)

ר"מ – כולל סומא (שני מיעוטים – מרבים).

ו. שונא את ההרוג

מהחמור לקל:

רי"ס – נהרג בבי"ד (מפרשים: אא"כ ברור שזה שוגג), ולא צריך התראה – כרי"ס בר"י.

ת"ק – קרוב למזיד ולא גולה,

ור"ש – תלוי: אם יתכן שהיה מזיד – לא גולה, ואם לא – גולה (בכל מקרה לא נהרג).

איך בודקים?

ברייתא 1 –

נקרע החבל – שוגג (וכרבנן ולא כרבי, שכשהברזל עף מהכת – גולה),
נשמט מידו – לא גולה.

[אגב ברייתא 2 – שונה בשני דברים – 1. באוהב 2. לפי רבי,
ולכן הדין הפוך –

אם נקרע – לא גולה
אם נשמט – גולה (מדובר באוהב).