{enclose makot_16.mp3}
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הדף היומי, גמרא מכות דף טז
(טו: באמצע – טז: רבע תחתון)
חלק א – המשך "לאו הניתק לעשה"
א. מחלוקת "קיימו"/"ביטלו"
ביאור המחלוקת – באמת לפני שניהם צריך ללקות מיד כשלא קיים את העשה, אך לר"ל לא ניתן ללקות מיד – כיוון שזאת התראת ספק, לכן לוקה רק כשמתרים בו שוב על הביטול בידיים.
ב. התראת ספק + לאו שאין בו מעשה
התראת ספק – לרי"ח – התראה, לר"ל – לא התראה.
(לאו שאין בו מעשה – לר"ל – לוקים, לר|"יח- לא לוקים).
מקור 1– נשבע שלא יאכל לחם – לשניהם לא ילקה, לרי"ח – כי זה לאו שאין בו מעשה, לר"ל – כי זה התראת ספק.
מקור 2 – ר"י פוטר את המותיר את בשר הפסח כי ניתק לעשה. נדייק שלולוי זה היה חייב מלקות, למרות שזה – התראת ספק (ר"ל) + אין בו מעשה (רי"ח).
כל צד לומד את הדין שלו, ואילו את הדין השני לומדים ממקור אחר של ר"י שסותר את המקור הזה:
ר"ל – מקור 3 – לר"י התראה ספק אינה התראה (מכה שני אנשים שהם ספק אביו בזה אחר זה).
ר"יח – מקור 4 – לר"י לא לוקים על לאו שאין בו מעשה (מלבד שלושה יוצאי דופן).
ב. מקרים שילקה גם לדעה של "ביטלו" – כשביטל העשה בידיים
1. מצוות שילוח הקן – ששחט את האם.
2. מגרש אנוסתו – דחייה: לא יכול לבטל, שהרי אפילו אם ידיר אותה הנאה ממנו על דעת רבים, אפשר להפר לצורך מצווה.
3. גזל/משכון – דחייה: גם אם שרף, לא לוקה כי צריך לשלם (1. לא לוקה ומשלם. 2. לא ביטל את העשה – כי מקיימו על ידי התשלום).
4. לא נתן פאה – ומירח בכרי/אכל את הלחם.
חלק שני – מקרים בהם יש מלקות – אכילת שקצים
א. אכילת שקצים ורמשים – גם התולעת שבכרוב.
ב. מספר הלאוים על כל סוג שרץ: כללי – 2, מים – 2, ארץ – 3, עוף – 1. מחברים את הסוגים שעבר עליהם ולפי זה לוקה.
ג. שיעור אכילת שרצים – חייבים ברייה, גם פחות מכזית. אם יש כמה מרוסקים בכזית – עובר על נבלה.
תגובה אחת
טעות בעריכה
בס"ד
באתר דף ט"ז משודר ומוצג דף י"ח (דף ט"ז חסר).
בברכה.
שלמה.