Download

{enclose makot_18.mp3}

סיכום הדף יומי, גמרא מכות דף יח

(יח. שורה 5 – יח: שורה אחרונה)
א. זר שאכל עולה לפני זריקה חוץ לירושלים עובר על חמישה לאוים נפרדים –
1. חוץ לירושלים. חוץ לעזרה. 3. זר. 4. לפני זריקה. 5. אכילת עולה.
למה לא מנו גם את הלאוים הבאים:
2. "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" – בשר קרבן שיצא – נפסל (בחפצא).
1. "זר לא יאכל  – כי קודש הם".
3. "לא יאכל – כי קודש הוא" – כל נפסל אסור.
דחיית כל השלושה – פסוקים אלו אוסרים רק כשבאופן כללי מותר.
4. כל קרבן כליל אסור. נכון, אך רבא הביא רק את הלאוים מהפסוק "לא תוכל לאכול בשעריך".

ב. אכילת חטאת לפני זריקת הדם "ואכלו אותם אשר כופר בהם, וזר לא יאכל כי קודש הם".
גירסא 1 – רב – איסור לאו נוסף לכהן האוכל לפני זריקת הדם (לאו הבא מכלל עשה – לאו).
דחייה – לאו הבא מכלל עשה – אינו לאו (לכן מפרטת התורה איסורי אכילה בבהמות).
גירסא 2 – רב – זר שאכול חטאת לפני זריקת הדם – לא לוקה מצד פסוק זה.

ג. מה מעכב את אכילת הביכורים ע"י הכהן – ההנחה או המקרא?
A. ר"א – ההנחה (אך גם הוא מצריך פוטנציאל של מקרא, כלומר לפני סוכות).
B. רי"ח – לגבי מקרא – בשם ר"ש – מעקב, בשם רבנן – לא מעקב.
לגבי הנחה – ראב"י (רבנן) – מעקב, ר"י – לא מעקב.
[ראב"י – מזה שהתורה חוזרת על הנחה פעמיים, ור"י – הפעם השנייה מלמדת על תנופה (וראב"י – תנופה לומד מפסוק אחר)].

ד. ר' יצחק (כר' אליעזר) – הבעלים חייבים על אכילת הביכורים (כזר כאכל תרומה) – מהכנסתם למקדש.