{enclose makot_22.mp3}
סיכום הדף היומי, גמרא מכות דף כב
(כא: 8 שורות לפני הסוף – כב: במשנה למטה)
א. המשך דיון במשנה בעמוד הקודם
A. למה המשנה לא הזכירה שעובר גם על זורע ביו"ט?
כי אין חילוק מלאכות ביו"ט, ויהיה חייב רק על אחד מהם (ואת המשנה שאומרת שמבשל גיד הנשה בחלב עובר גם על בישול וגם על הבערה ביו"ט – נשנה ונאמר שעובר על איסור אחר ולא הבערה (אכילת נבלה, הנאה מעצי אשירה, שריפת עצי הקדש).
B. למה המשנה לא הוסיפה את שבעת האיסורים הבאים – חורש וזורע ליד נחל איתן (עגלה ערופה), מוחק שם ה', תולש סימני צרעת, הזיז החושן מהאפוד, הזיז את בדי ארון העדות מהטבעות, מחרשה עשויה עצי אשירה, קצץ עצי פרי בלי סיבה.
C. למה לא הוסיפו את האיסור שנשבע לא לחרוש את השדה (גם בחול – ואז האיסור חל גם על יו"ט)? 1. לא הזכירו איסורים שניתן להישאל עליהם (דחייה – ניתן להישאל גם על נזירות). 2. לפי המשנה השבועה לא חלה גם כשזה איסור כולל (כלומר שכולל גם את ימי החול).
ב. כלאיים בבהמות
הקדמות: 1. פסולי המוקדשים הם גם חול וגם קודש. 2. איסור כלאיים בבמה זה לא רק שני מינים ממש, אלא גם קדוש וחול.
חידושים: 1. ר' הושעיא – גם חול/קודש עם פסולי המוקדשין זה כלאיים. 2. ר' יצחק – גם הבהמה עצמה שהיא מפסולי המוקדשין – היא כלאיים עם עצמה!
ג. מספר המלקות
A. מקסימלי – ר"י – 40 (ואת ה-40 מקבל על גבו בין השכמות), רבנן – 39 (…במספר, ארבעים…"), בפועל – לפי אומדנא כמה יכול לקבל בלי למות.
B. לא עושים אומדנא חדשה:
במשנה – אם טעו באומדנא הראשונה – אם כבר התחיל לקבל מלקות לפיה – לא נעשה אומדנא חדשה, ונפטור אותו במה שקיבל (כלומר: אם צריך לקבל פחות מהראשונה – לא יקבל כלום, ואם יותר – נסתפק במה שקיבל).
בברייתא – אם מצבו הבריאותי השתנה ולכן האומדנא השתנתה, כיוון שהאומדנא הראשונה לא היתה טעות, לא נעשה אומדנא חדשה אפילו אם עוד לא התחיל לקבל מלקות לפי הראשונה.
ד. האם ניתן לתת מלקות על שני איסורים יחד?
במשנה – כן – כשמקבל 42 ומעלה (39 על חטא אחד, 3 ומעלה על חטא נוסף).
בברייתא – לא – כשאמור לקבל 41 ומטה, אז יקבל 39 על חטא אחד, יתרפא, ויקבל שוב 39 (או לפי האומדנא) על החטא השני).
תגובה אחת
כל הכבוד
ישר כח!!!