(זבחים ה: – ו. במשנה)
מקורות לפסול טריפה בקרבנות: "מן הבקר", "ממשקה ישראל", "כל אשר יעבור תחת השבט".
א. צריכותא – גם כשהיתה לו שעת הכושר, וגם כשנטרף אחרי שהוקדש – פסול.
ב. למה צריך מקור, הרי יש קל וחומר מבעל מום (שבהדיוט מותר ולגבוה אסור – מכאן שגבוה>הדיוט).
דחייית הקל וחומר:
A. דינים בהם לכאורה הדיוט חמור מגבוה:
a. בברייתא
1. דם וחלב. דחייה – לא ניתן ללמוד משם להקל כי זה רק חלק מהבהמה.
2. מליקה. דחייה – לא ניתן ללמוד משם כי זה לא קולא אלא חומרא (שלא שוחטים).
b. בגמרא:
1. מנחת העומר (מקריבים חדש). דחייה: שם יש לו תפקיד להתיר (דחיית הדחייה – גם בטריפה ניתן לומר שמתיר את איסור הטריפה שבו).
2. פיטום הקטורת.
3-4. שבת וכלאיים (שמותרים במקדש). דחייה: גם בהדיוט מותר שבת (מילה) וכלאיים (ציצית). דחיית הדחייה – מילה וציצית הם גבוה לא הדיוט.
דחייה כללית לכולם – מצוות בכך.
5. שילוב דם וחלב עם מליקה. דחייה – מצוותן בכך.
B. לא ניתן ללמוד מבע"מ – כי חמור מוריפה.
[במה חמור – a. ששייך גם בככהנים. דחייה – יוצא דופן יוכיח. b. גם יוצא דופן חמור שבכור לא מתקדש. c. נלמד משניהם יחד. דחייה: 1. טריפה הותרה (בקרבנות העוף). דחייה – גם מום לא פוסל בקרבנות העוף. 2. מומם ניכר, בניגוד לטריפה שאינו ניכר].
ממילא – כיוון שדחינו את הקל וחומר – צריך את הפסוקים הנ"ל.
תגובה אחת
סוגיות מהדף היומי מנחות ו'
לא לתת לחוטא הרגשה טובה – הרב יעקב רט מסביר.
אדם שחטא וצריך להביא קרבן, עדיף שיביא תוספת וישלם עליה ביוקר, או שיביא את קרבנו כמו שהוא והעיקר שלא ירגיש שהקריב קרבן גדול ומכובד? הרב יעקב רט מסביר בתכנית 'סוגיות מהדף היומי' מסכת מנחות דף ו' בערוץ אורות
http://www.orot.tv/Article.aspx?Id=326