להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.
(י: 8- עד 1-)
חלק א – עד מתי דיה שעתה
במשנה – רק בראייה הראשונה, אחר כך חוזרת למעת לעת.
רב , ר"ל (רי"ס, ר"י, ר"ש) – בכל 4 הנשים רק בראייה ה1 (בתולה, מעוברת, מניקה, זקנה)
שמואל , רי"ח (ר"מ) – רק בבתולה וזקינה זה רק בראייה ה1,
אבל במעוברת ומניקה – תמיד דיה שעתה.
אך אם ראתה מאונס (קפצה) – גם בראייה שניה דיה שעתה.
אגב זה עוסקים בקביעת ווסתות ע"י קפיצה.
חלק ב – קביעת ווסתות ע"י קפיצה
רב הונא – קפצה וראתה 3 פעמים בימים קבועים – קבעה ווסת.
לְמה קבעה?
אם הכוונה שקפצה בימים קבועים, וקבעה לימים – הרי גם קפצה,
ואם לא בימים קבועים והכוונה לקפיצות – הרי הברייתא אמרה "כל שתקבענה מחמת אונס – לא קבעה!"
תשובות :
1. כוונת רב הונא – מדובר בימים שונים, וקובעת לקפיצות לבדן,
ואילו בברייתא מדובר בימים קבועים וקובעת לימים + קפיצות.
וכשהברייתא אמרה שלא קובעת, זה לימים לחוד וקפיצות לחוד (כשקפצה ביום קבוע).
שאלה: פשיטא שלא קבעה ! הרי זה היה יום קבוע + קפיצה!
תשובה : מדובר כך:
קפצה ביום ראשון וראתה,
קפצה ביום ראשון וראתה,
קפצה בשבת וראתה רק ביום ראשון.
היינו חושבים שקבעה לימים ללא קפיצות,
קמ"ל שקבעה לימים + קפיצות (ושהקפיצה יכולה להיות גם יום לפני היום).
2. לישנא אחרת – רב הונא אמר בפירוש:
קבעה לימים ולא לקפיצות.
למה? הרי גם קפצה!
מסביר רב אשי: הכוונה במקרה הנ"ל, [1]
ולגרסה זו אכן קבעה רק לימים.
(יא. במשנה)
חלק ג – בדיקות
א. ימי נידה וזיבה
בפעם הראשונה שהיא רואה היא נידה 7 ימים.
אחר כך ההפסקה הנורמלית המינמלית עד הראייה הבאה היא 11 יום. אם ראתה בהם – זה זיבה.
כדי להיטהר מזיבה צריכה 7 נקיים, ורק אחר כך כששוב ראתה (והסתיימו 11 יום הנ"ל) זה שוב נידה.
ב. ימי טומאה וטהרה של יולדת
לזכר – 7 טומאה ו33 ימי טהרה,
לנקבה – 14 ימי טומאה ו66 ימי טהרה.
לגבי זה יש מחלוקת בדף לה: בדעת ב"ה –
רב – מעיין אחד הוא – זה אותו דם, פשוט זה טמא וזה טהור.
לוי – שני מעיינות הם – הדם נגרם משני דברים שונים באופן פיזיולוגי.
ומודה לוי שלפי ב"ש מעיין אחד הוא.
ג. קביעת ווסת בימי נידה/זיבה
בימי זיבה קובעת – ראתה 1 (נידה) + 15 (זיבה), 1 (נידה) + 15 (זיבה), 15 (נידה) – קבעה.
בימי נידה זו מחלוקת (לט:) – למשל: ראתה 1 + 5 (שניהם נידה), 5, 5 –
רי"ח – קבעה ל5.
ר"ל – לא קבעה (הראייה הראשונה ב5 אינה ראייה נפרדת אלא המשך לראיית הנידה של ה1).
משנה:
כל אישה, גם אישה ש"דיה שעתה" (אישה שיש לה ווסת, 4 נשים (חוץ מילדה)) –
אם עוסקת בטהרות, צריכה:
לבדוק את עצמה – בבוקר ובערב,
ולשמש בעדים – לפני ואחרי תשמיש,
ובאכילת תרומה (ת"ק – לפני, ר"י – גם אחרי).
חוץ מ:
נידה – שממילא טמאה 7 ימים
יושבת על דם טוהר (יולדת) – שממילא טהורה.
א. במשנה – נידה לא צריכה בדיקה.
שאלה – לפי רי"ח למה שלא תבדוק בשביל לבדוק אם קבעה ווסת? [2]
תשובה – צריך להבדיל בין מעיין סתום לפתוח:
רק כשהראייה הראשונה היתה ממעיין סגור (1, 1, 25 + 1 (נידה)) – לרי"ח קובעת, ואז אכן כן תצטרך לבדוק ב1 שבחודש השלישי.
אבל כשהראייה הראשונה ממעיין פתוח (1 + 5 (נידה), 5, 5) – גם לרי"ח לא קבעה, ועל זה דיברה המשנה שאין טעם לבדוק בימי הנידה של החודש הראשון, כי ממילא לא תקבע להם.
(יא. 4-)
ב. במשנה – היושבת על דם טוהר לא צריכה בדיקה.
שאלה (נסתרת): ברור שלא צריכה בדיקה, מה החידוש?
הסברים :
1. מדובר במבקשת לישב על דם טוהר (כלומר בסוף 7 ימי הטומאה).
היינו חושבים שצריכה לבדוק שסיימה אותם (שטהורה) – כדי לראות שהמעיין הטמא נסגר,
קמ"ל שלא צריכה, כי מעיין אחד הוא, וגם אם רואה ביום 7 וממשיכה ביום ה8 – היום ה8 טהור!
אך קשה – הרי לפי לוי שני מעיינות הם!
תשובה – המשנה כב"ש שגם לפי לוי אומרים מעיין אחד הוא.
(וזה שמשנתנו סתמה כב"ש לא אומר שהלכה כמותו, כי במשנה בדף לד: זו מח', ובסתם ואח"כ מח' אין הלכה כסתם).
2. מדובר בימי טוהר ממש,
והיינו חושבים שצריכה לבדוק בשביל העתיד – כי אולי בחודש הבא תקבע ווסת.
קמ"ל שראייה בימי טוהר לא קובעת לראיה בימי טומאה (אפילו לרב שמעיין אחד הוא).
ג. במשנה – בתולה קטנה לא צריכה לשמש בעדים
שואל ר' יונה – למה לא בודקת כדי לבדוק אם נשתנה מראה הדם?
הרי רב גידל-רב אמר בדף סד: (כמו שהזכרנו גם אתמול) שגם כשמניחים שהדם הוא דם בתולים, זה רק אם לא נשתנה המראה שלו. אם נשתנה – אפילו בתולה קטנה תהיה טמאה).[3]
ומחזק רבא את הקושיא מהרישא אכן ברישא (לגבי בידיקות סתם, לא סביב תשמיש) לא הזכירה שבתולה לא צריכה לבדוק – משמע שצריכה בדיוק בשביל הנ"ל!
עונה רבא –
מה שרב גידל אמר שבנשתנה מראה הדם טמאה – דווקא בלא שימשה,
אבל אם שימשה – אפשר להניח שהתשמיש גרם לשינוי המראה.
לכן:
ברישא שלא שימשה – אכן צריכה לבדוק אם השתנה מראה הדם. [4]
בסיפא ששימשה – לא צריכה לבדוק, כי גם אם המראה השתנה – טהורה.
(י: שליש תחתון)
[1] כך לפי חלק מהראשונים, אך יש חולקים שמדובר כאן שלא קפצה בפעם ה3 כלל, ולכן קבעה רק לימים.
[2] עד עכשיו למדנו שהבדיקות רק לעניין טהרות. אבל כעת נראה שיש גם עניין לבדוק כדי לדעת אם ראתה וקבעה ווסת.
ומתרצים הפלתי והערוך לנר שזה דווקא כשהיא כבר נידה/זבה, שאז: ערוך לנר: יש יותר סיכוי שתראה, פלתי: אולי לא הרגישה, שאז חוששים ובודקת גם לגבי ווסת.
[3] במשנה בדף סד: – עד מתי מניחים שדם הביאה הראשונה הוא דם בתולים?
ב"ה | ב"ש | |
לא הגיע זמנה לראות | עד שתתרפא המכה | עד 4 לילות |
הגיע זמנה אך לא ראתה | עד 4 לילות של תשמיש | |
הגיע זמן וראתה | לילה 1 |
רב גידל שמואל – מצבים בהם מחמירים גם בילדה הקטנה:
1. פסקה (שימשה ולא ראתה, ואז שוב שימשה וראתה)
2. לא שימשה לילה אחד וראתה למחרת.
3. נשתנה מראה הדם (כמו שהזכרנו אתמול (י:).
[4] קצת קשה – הרי אם לא שימשה וראתה דם אז ממילא היא טמאה לפי רב גידל, גם אם לא השתנה מראה הדם, אז מה החידוש שאם לא שימשה והשתנה מראה הדם שהיא טמאה?
