להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.
( ו. שליש תחתון עד ו: 5-)
מעת לעת שבנידה מטמא קודש. האם מטמא תרומה?
שתי גרסאות ברב הונא:
גירסא ב – מטמאת תרומה
ראיה : מזה שלא הוזכר ההבדל הזה במשנת "מעלות" (חומרות שיש בקודשים על פני תורמה (במסכת חגיגה)).
קושיא : ברייתא – לקודש אבל לא לתרומה.
תשובה : הכוונה שם לחולין שנעשו על טהרת הקודש/תרומה.
גירסא א – לא מטמאת תרומה
קושיות:
1. למה לא הוזכר ההבדל במשנת "מעלות"?
תשובה: אין כאן דררא דטומאה (אין באמת סרך טומאה),
(רש"י – אין חשש אמיתי, זו רק גזירה. תוס' – יש חשש למפרע, אבל בהווה לפני שראתה – לא צריכה לחשוש כלל בין לקודש בין לתרומה).
2. ברייתא: "מטמאת אוכלין ומשקין", ולכאורה הכוונה גם לתרומה?
תשובה: הכוונה רק לקודשים.
3. ר"י במשנה (יא.) – אחרי שמתעסקת בתרומה צריכה לבדוק.
ולכאורה זה כדי שאם תימצא טמאה – התרומה שנגעה בה קודם תיטמא למפרע!
תשובה : מדובר שם שבודקת מיד ("ווסת") ואז גם אם לא אומרים מעת לעת בתרומה, כן אומרים שבדיקה מיד אחרי מטמאת למפרע.
4. רבי נהג כר"א במשנה שאם לא ראתה 3 עונות היא זקנה, והרי בימי רבי היה רק תרומה ולא קודשים!
תשובה – הכוונה לחולין שנעשו על טהרת התרומה (והיו שנהגו בזה טהרה גם אחרי החורבן).
5. שפחה של ר"ג בדקה ומצאה טמאה, ור"ג טימא את הככרות שהכינה מאז הבדיקה הקודמת. ולכאורה מדובר בתרומה שהרי כתוב שם תרומה.
תשובה : מדובר בקודשים (ה4/40 חלות תרומה שנותן לכהן. ומדובר שקודם הפרישה ורק אז אפתה (למרות שעקרונית עושים הפוך – אופים ואז מפרישים).
6. כנ"ל על שפחה של ר"ג עם חביות יין.
תשובה : מדובר בתרומה ולא בקודשים.
[אז למה השפחה שאלה אותה שאלה פעמיים?
תשובה: אלה היו 2 שפחות שונות..].