להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.
(ז: 1- עד ח: באמצע)
האם זה נכון? בגמרא יש שני דיונים דומים אך שונים, כדי לעשות סדר – נראה קודם את כל המקרים שמוזכרים, ואחר כך נראה את סדר הגמרא.
שלב א – כל המקרים שיוזכרו בסוגיה
א. עוד מקרים בהם נפסק כר' אליעזר:
(ח. 1+)
1. מיאון קטנה
משנה יבמות קט. –
שני אחים שנשואים לשתי אחיות, אחת קטנה ואחת קטנה (שנישואיה דרבנן).
האח שנשוי לגדולה נפטר, וכעת לאח החי יש בעיה – יש לו קשר עם שתי אחיות (נישואין דרבנן, זיקה דאורייתא).
מה הוא עושה?
ר' יהושע – מפסיד את שתיהן (להישאר עם הגדולה לא יכול כי היא אחות אשתו מדרבנן, ולהישאר אם הקטנה לא כי היא אחות זקוקתו.
ר"ג – יכול להישאר עם הקטנה (הזיקה של הגדולה לא מפריעה).
ר' אליעזר – מלמדין את הקטנה שתמאן , ולמפרע לא היו נשואין, ויכול לייבם את הגדולה.
וגם ר"י-שמואל וגם ר' אלעזר אמרו שהלכה בזה כר' אליעזר!
במקרה זה יש חיזוק לר' אליעזר מתנא נוסף :
A. משנה יבמות קיא: –
אדם אחד שנשוי לשתי נשים – גדולה וקטנה, ומת.
לכתחילה הוא אמור לייבם את הגדולה ובכך לפטור את השאר מייבום, אך הוא עשה שלא כדין וייבם תחילה את הקטנה ואז את הגדולה.
ת"ק – צריך לגרש את שתיהן (הקטנה אוסרת את הגדולה מדרבנן, והגדולה מהתורה את הקטנה).
ר' אלעזר (לא ר' אליעזר) – מלמדין את הקטנה שתמאן.
דחייה : הרי הגמרא ביבמות אמרה שיש צריכותא לשני המקרים ושהם לא דומים,
כלומר ר' אלעזר לא בהכרח מסכים לר' אליעזר.
B. משנה עדויות ו,א –
ר' יהודה בן בבא העיד חמישה דברים – "שמשיאין את האישה על פי עד אחד, שממאנים את הקטנות".
וברור שהכוונה לשני המקרים הנ"ל (ר' אליעזר ור' אלעזר).
[דחייה: אולי הכוונה ר קלר' אלעזר, והשתמש בלשון רבים כ"קטנות בעלמא".
תשובה : אם כן, גם את המקרה של "אישה" היה צריך לכתוב "נשים"].
(ח. 5+)
2. צירוף לחלה (חלה ב, ד)
ת"ק – אין מצטרפים "עד שישכו זו בזו"
ר' אליעזר – הסל מצרף את החתיכות לשיעור חלה אפילו אחרי האפייה.
ופסק ר"י-שמואל כר' אליעזר.
(ח. 7-)
3. הבדלה במוצאי שבת
משנה ברכות לג. –
ת"ק – בחונן הדעת,
ר"ע – ברכה רביעית בפני עצמה,
ר' אליעזר – בהודאה,
ור' אלעזר פסק הלכה כר' אליעזר .
גם כאן יש חיזוק מתנא נוסף:
ברייתא –
ר"ע – ברכה רביעית בפני עצמה,
ר' חנינא בן גמליאל – בהודאה – כמו ר' אליעזר!
[וקשה על ר' חנינא מברייתא אחרת –
לגבי מוצאי יו"כ – ר' חנינא בן גמליאל: אומר הבדלה בחונן הדעת.
אך מתרצים: הוא עצמו סובר שבהודאה (כר' אליעזר), וכאן רק אמר משום אבותיו].
(ח. באמצע)
ב. מקרה שבו לא נפסק כר' אליעזר – האם קטף (שרף) נחשב פרי?
ערלה א, ז –
המעמיד חלב בשרף ערלה (להכין גבינה) –
ר' אליעזר – החלב אסור (כלומר הקטף נחשב פרי ערלה).
רבנן (ר' יהושע) – החלב מותר (הקטף אינו פרי).
משנה שביעית ז,ו –
הורד (פרח), כופר (בושם), לטום (שורש), קטף (שרף של עץ הקטף) – יש להם שביעית,
כלומר נחשב פרי.
מי אמר את המשנה בשביעית ?
ר' פדת – זה ר' אליעזר (שקטף זה פרי).
ואמר לו ר' זירא : כיון שאמרת שזה ר' אליעזר,
וכיוון שאבא שלך (ר' אלעזר, אביו של ר' פדת) אמר שאין הלכה כר"א בשאר דברים,
מכאן שההלכה היא שהקטף אינו פרי ומותר בשביעית.
ומזה שר' פדת לא ענה לר' זירא שבתחומים אחרים הלכה יכולה להיות כמותו –
מכאן שגם בתחומים אחרים אין הלכה כמותו.
שלב ב – הסוגיא עצמה לפי הסדר
בשני הדיונים:
ר"י-שמואל – הלכה כר"א בארבעה מקרים.
ומקשים – הרי ר"י-שמואל ור' אלעזר פסקו כמו ר' אלעזר גם במיאון!
ומתרצים:
א. לדיון הראשון:
1. באופן כללי, גם בתחומים אחרים אין הלכה כר"א,
אבל במיאון יש לר' אליעזר חיזוק (ר' אלעזר, ר' יהודה בן בבא) ולכן נפסק כמותו.
דחייה : יש עוד מקרים בהם נפסק כר"א בה אין חיזוק – חלה. [1]
2. מה שאמרו שהלכה כר' אליעזר רק בארבעה מקרים – זה בסדר טהרות.
אך בסדרים אחרים יש עוד הלכות כר' אליעזר.
הראיה: חלה.
(בדיון זה לא הוזכרו שני המקרים של ר' אלעזר: קטף והבדלה)
ב. לדיון השני – בדיוק הפוך:
1. מה שאמרו שהלכה כר' אליעזר רק בארבעה מקרים – זה בסדר טהרות.
אך בסדרים אחרים יש עוד הלכות כר' אליעזר.
דחייה : מר' זירא בקטף – שמפורש שגם בתחומים אחרים אין הלכה כר"א.
2. באופן כללי, גם בתחומים אחרים אין הלכה כר"א,
אבל במיאון יש לר' אליעזר חיזוק (ר' אלעזר, ר' יהודה בן בבא) ולכן נפסק כמותו.
אך קשה : הרי גם בהבדלה נפסק כמו ר"א?
תשובה : גם שם יש לו חיזוק! (ר' חנינא בן גמליאל).
(בדיון זה לא הוזכר המקרה של ר"י-שמואל: חלה).
(ח: רבע)
שלב ג – מאמר מוסגר: המשך דיון על הקטף
כאמור, יש לנו שתי משניות:
ערלה א, ז –
המעמיד חלב בשרף ערלה (להכין גבינה) –
ר' אליעזר – החלב אסור (כלומר הקטף נחשב פרי ערלה).
רבנן (ר' יהושע) – החלב מותר (הקטף אינו פרי).
משנה שביעית ז,ו –
הורד (פרח), כופר (בושם), לטום (שורש), קטף (שרף של עץ הקטף) – יש להם שביעית,
כלומר נחשב פרי.
ור' פדת אמר שהמשנה בשביעית היא ר' אליעזר,
ור' זירא אמר לו שבגללך (שאמרת שזה כר' אליעזר) – יוצא שאין הלכה כך.
כעת שואל ר' ירמיה – איך ר' זירא יכול היה להסביר את זה שלא כר' אליעזר?
ועונה ר' זירא: אפשר לומר שגם רבנן שחלקו בערלה שזה לא פרי, יודו בשביעית שזה פרי.
למה?
1. המחלוקת רק לגבי קטף מהעץ עצמו.
אך בערלה מדובר בקטף מהפרי, ובזה כולם מודים שזה פרי.
כמו שאכן אומר ר' יהושע (רבנן) במפורש – שרק קטף העץ אינו פרי.
2. גם בשביעית מדובר בקטף העץ עצמו, ובכל זאת ר' יהושע יכול להודות שזה פרי,
כי המחלוקת רק בעץ פרי , שבזה לר' יהושע קטף העץ אינו פרי אלא רק קטף הפרי,
אך בערלה מדובר בעץ שאין לו פירות – ובזה מודה ר' יהושע שגם קטף העץ נחשב פרי.
וכן בברייתא :
ר"ש – אין לקטף שביעית,
חכמים – יש לקטף שביעית, שקטפו זהו פריו.
ר' זירא מבין שיש 3 דעות:
לר"ש הקטף אף פעם אינו פרי,
לחכמים (ר' יהושע) – רק בעץ סרק הוא פרי.
לר' אליעזר – הקטף תמיד פרי.
אך דוחה ר' יוחנן, ייתכן שיש רק 2 דעות:
חכמים בברייתא הם ר' אליעזר – שהקטף תמיד פרי,
ור"ש בבריתא כר' יהושע במשנה – הקטף תמיד אינו פרי (חוץ מקטף הפירות),
ואז המשנה כר"א.
