להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף
סיכום הדף יומי, תלמוד בבלי סנהדרין קיא
(קי: במשנה – קיא: במשנה)
א. משנה: "עשרת השבטים אינן עתידין לחזור"
במשנה – האם עתידים לחזור –
רש"י 1 – האם צאצאיהם יחזרו בימות המשיח
רש"י 2 – האם לעשרת השבטים עצמם יש חלק לעולם הבא. [1]
וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל, וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה (דברים כט,כז) –
ר"ע – לא, כמו שהיום הולך ולא חוזר
ר"א – כן, כמו שהיום מאפיל ואחר כך מאיר
בברייתא – האם יש להם חלק לעולם הבא
ר"ע – לא
וַיִּתְּשֵׁם – בעוה"ז, וַיַּשְׁלִכֵם – לעוה"ב
ר"ש – תלוי –
אם מעשיהם "כַּיּוֹם הַזֶּה" אז אין להם,
אבל אם עושים תשובה אז יש להם (חוזרים)
רבי – יחזרו (משמע – גם בלי תשובה) –
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
וכן רבא – הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל ה' לוֹא־אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי־חָסִיד אֲנִי נְאֻם־ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם (ירמיהו ג, יב)
ומתפלא על ר"ע שעזב את חסידותו ולא לימד זכות,
שהרי לגבי הילדים הקטנים של הרשעים אמר שיש להם חלק לעוה"ב – בסעיף הבא.
(קי: 12-)
המקום בו היה ר"ע חסיד ודרש לזכות –
ב. קטנים
- A. דתניא – קטני רשעים של ישראל –
ר"ג – לא באין לעוה"ב
כִּי־הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כׇל־זֵדִים וְכׇל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף (מלאכי ג, יט)
שֹׁרֶשׁ – בעוה"ז, וְעָנָף – בעוה"ב
ר"ע – יש להם
מקור –
- שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה' (תהלים קטז),
- וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ (דניאל ד, כ) – לא לפגוש בשורש (הילדים),
ומה נלמד מ"אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף" – זה מתייחס לרשעים עצמם –
- שלא ישאיר להם לעוה"ב זכויות לא של מצווה ולא שיורי מצווה (מצוות פחות חמורות)
- שלא ישאיר להם לא גוף (מוות) ולא נשמה (כרת).
אבל קטני רשעי הע"ז – לפי כולם אין להם חלק לעוה"ב (משמע שגויים לא רשעים יש להם)[2]
וַתְּאַבֵּד כׇּל־זֵכֶר לָמוֹ (ישעיהו כו).
(קי: 5-)
- B. מאיזה גיל יש לקטנים (לא רשעים) עוה"ב – מהקטן לגדול –
- משעה שנזרע – זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר (תהלים כב, לא)
- משעה שנולד – יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ (שמכניסם לעוה"ב) לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה (תהלים כב, לב)
- משעה שנימול – עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה (תהלים פח, טז) – משעה שנאשתי אימתך עלי בברית
- משעה שסיפר (דיבר) – זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר (שם פסוק לא)
- משעה שאומר אמן – פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיהו כו) – שאומרים אמן (אל מלך נאמן).
(קיא. 1+)
אגב חסידותו של ר"ע שדרש לזכות
ג. כמה יזכו להיגאל בעתיד לבוא/עוה"ב –
- A. שלוש מחלוקות ר"ל ורי"ח – שרי"ח דורש לזכות במידת חסידות
- 1. ישעיהו ה, יד – לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק –
ר"ל – גהנום התרחב וקולט גם את מי ששייר אפילו חוק אחד
רי"ח – להפך – הגהנום קולט רק את מי שלא למד (יש גורסים – עשה) אפילו חוק אחד.
- 2. זכריה יג, ח – וְהָיָה בְכׇל־הָאָרֶץ נְאֻם־ה' פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ –
ר"ל – שליש מהבן השלישי של שם (ארפכשד) ישרדו
רי"ח – הבן השלישי של שם (ארפכשד), שהוא גם הדור השלישי מנח (נח, שם, ארפכשד) – ישרדו כל זרעו (כלומר גם כל עם ישראל)
- 3. ירמיהו ג, יד – שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם־ה' כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן –
ר"ל (ורב כהנא) – דברים ככתבן,
רי"ח (ורב) – להפך – שאחד מעיר או שניים ממשפחה מזכים את כל העיר/משפחה.
[ואגב רב ורב כהנא – רב ראה שרב כהנא חופף את ראשו,
אמר עליו פסוק (שנאמר על החכמה (תורה)) – וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים (איוב כח)
רב כהנא הבין שמקלל אותו שימות,
אך הסביר רב – הכוונה שהתורה לא תימצא במי שמחיה עצמו (מתעסק יותר מדי בחיים)
(קיא. באמצע)
- B. תניא – שמות ו, ז-ח – וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ –
מקיש יציאתם לביאתם –
כמו שבביאתם נכנסו 2 אנשים (יהושע וכלב) מ60 ריבוא (1 מ300 אלף),
כך גם ביציאה 60 ריבוא זה מתוך פי 300,000 – כלומר 600,000X300,000 = 180,000,000,000 והשאר מתו (רש"י – בשלושת ימי האפלה, מהר"ל – במהלך דורות השעבוד).
רבא – וכן יהיה בימות המשיח – (פסוק שמקשר בין הגאולה העתידית לכאולת מצרים) – וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָיִם (הושע ב, יז).
(קיא. מתחת לאמצע)
כהמשך לזה שרבים מעם ישראל מתו במצרים
ד. אגב – שאלותיו והבנותיו של משה רבנו –
- A. תניא – משה רבנו הרהר אחר ה' פעמיים –
בהתחלה – ששאל מה שמך,
ובהמשך – כשאמר "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל־פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה"
(תחילה מספר ר"א ברי"ס שפגש זקן באלכסנדריה שהראה לו את כל המקומות בהם הרגו המצרים את עם ישראל),
אמר לו ה' – חבל על דאבדין ולא משתכחין (האבות),
הרי הבטחתי את הארץ לאברהם יצחק ויעקב, וכל אחד מהם נאלץ לקנות/לריב על הארץ, ולא הרהרו אחר מידותי, וגם לא שאלו "מה שמך" –
אברהם היה צריך לקנות שדה לקבור את שרה,
יצחק היה צריך לריב על המים עם רועי גרר,
יעקב קנה שטח מבני חמור אבי שכם,
ועל זה נענש משה שלא נכנס לארץ.
(קיא. 4-)
- B. וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (שמות לד, ח, אחרי יג מידות של רחמים) – בגלל איזה מידה השתחווה –
ר' חנינא בן גמלא – "ארך אפיים", והשתחווה מהודיה ושמחה
ראיות:
- תניא – כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה כותב "ארך אפיים" (מכאן הראיה), משה רצה שיהיה רק לצדיקים אך ה' אמר גם לרשעים.
אחרי חטא העגל ה' רצה להשמידם – והרי אתה משה אמרת שצריך ארך אפיים רק לצדיקים! ענה משה – אך אתה אמרת שגם לרשעים ("וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר – ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד" (במדבר יד, יז))
(
- ר' חגא – עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה־קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים (תהלים צג, ה) – עדותיך נאמנים כי הם לאורך ימים (ארך אפיים), וזה משה אמר כי תהלים צ זה משה (תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה)
רבנן – "ואמת", והשתחווה מאימת הדין.
(קיא: 8+)
ה. השכר לצדיקים – שלושה פסוקים בישעיהו כח
ה- בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ
ו – וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה
ז – וְגַם־אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן־הַיַּיִן תָּעוּ מִן־הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה
לַעֲטֶרֶת – עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק,
ולמי?
"צְבִי" – עושים רצונו,
ו"וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה" – מצפים לתפארה (ישועתו)
ו"לִשְׁאָר עַמּוֹ" – שמשים עצמו כשיריים
ו"וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט" – הרודה את יצרו "וְלִגְבוּרָה" – התגבר ביצרו
"לַיּוֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּט" – דן דין אמת לאמיתו
"מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה" – נושא ונותן במלחמתה של תורה
"שָׁעְרָה" – שמשכימים ומעריבים בבתי כנס ובתי מדרש (כמו השוער)
ולמה דווקא אלו ולא אנשים שפשוט מקיימים את המצוות? פסוק ז – וְגַם־אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ… פָּקוּ פְּלִילִיָּה –
בַּיַּיִן שָׁגוּ – כמו ששיכור עושה את מעשיו בלי מחשבה, גם הם, לא כי התגברו על יצרם אלא פשוט בדרך הטבע
ולא רק שלא יזכו לעטרת, אלא – פָּקוּ פְּלִילִיָּה – פליליה זה דין, ופקו זה גיהנום, כלומר דינם לגיהנום.
[1] מזה שהמשנה מובאת בין משניות שעוסקות בחלק בעולם הבא, ומזה שהברייתא כותבת כך בפירוש, קצת משמע כמו הפירוש השני של רש"י. ואולי שני הפירושים הם אותו דבר – ש"חלק לעולם הבא" הכוונה בימות המשיח.
[2] קה: יש דעה (שהתקבלה להלכה) שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב (משוטנשטיין)
