לרפואת הילד ניר רפאל בן רחל ברכה בתוך שאר חולי ישראל,
ולהבדיל,
לעילוי נשמת יצחק בן מלכה יהודית ויחזקאל ז"ל
ולעילוי נשמות הוריו
להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
סיכום הדף יומי, תלמוד בבלי סנהדרין לו
(לו. שורה 6 – לו: במשנה)
א. (ההבדל התשיעי) – בדיני נפשות הדיין הגדול לא פותח ראשון, כדי ששאר הדיינים לא יתביישו לחלוק עליו (במיוחד אם הוא פותח לחובה (רש"י)). רבי לא פתח ראשון גם בממונות (רש"י – כי היה עניו, נמ"י – כי התקיימו בו "תורה וגדולה במקום אחד", והיה חשש גדול שיתביישו, אז החמיר גם בממונות).
מקור – 1. לא תענה על ריב-רב. 2. מדוד שחגר חרבו (=אמר דעתו) אחרון במשפט של נבל הכרמלי.
ב. האם רב ותלמיד דנים יחד? אם התלמיד צריך לסברות רבו – לא, אם צריך רק מידע – כן.
ג. (ההבדל העשירי) – בדיני נפשות צריך דיינים מיוחסים (ולא גר/ממזר). הבדל זה נובע מעצם הגדרתם כסנהדרין קטנה של 23. ממילא, לא מובן למה ר' אבהו אמר שמתוך 10 ההבדלים בין דיני ממונות לנפשות, רק הצורך ב-23 דיינים שייך לגבי שור הנסקל, והרי גם הצורך בדיינים מיוחסים שייך בשור? תשובה: באמת גם בשור צריך מיוחסים, ור' אבהו כלל הבדל נוסף ב-10 ההבדלים – שבנפשות צריך דיין עם ילדים (ובממונות ושור הנסקל לא צריך).
הצורך במשנתנו ובמשנה בנידה מט: – אחת לפסול ממזר ואחת לפסול גר לדון בנפשות. ויש צריכותא, כי לממזר יש הורים ישראלים (משא"כ לגר) אך פסול לבוא בקהל (ולגר מותר).
המקור לצורך בדיינים מיוחסים: 1. "ומום אין בך" (דחייה – אולי מום גופני). 2. לגבי 70 הזקנים של משה – "עמך" – "בדומין לך" (דחייה – אולי כי שרתה עליהם שכינה). 3. לגבי הדיינים של משה בעצת יתרו – "אתך" – "בדומין לך".
3 תגובות
אני מנסה להגיע לדף לו והשיעור המושמע הוא על דף לה
סודר, תודה
יש מספר דפים כמו ל"ו שאודיו לא פועל