לעילוי נשמת מנחם מנדל בן פנחס הלוי ז"ל
להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
סיכום הדף, גמרא תלמוד בבלי סנהדרין מז
(מו: 10- עד מז: 10-)
(השיעור הועבר על ידי הרב דובי שחור)
חלק א – האם ההספד לכבוד הנפטר או לכבוד החיים?
| לכבוד הנפטר | לכבוד החיים | |
| נפקא מינות | ||
| 1. ביקש שלא יוספד | שומעים לו – ולא מספידים | לא שומעים – ומספידים |
| 2. משפחה שלא רוצה | כופין – ומספידים | לא כופין – ולא מספידים |
| ראיות | ||
| 1. המתינו עם הלוויית שרה עד שיבוא אברהם להספיד | מובן – המתינו לכבודה | לא מובן. תשובה – זה לכבודו של אברהם, אבל גם שרה עצמה שמחה בכבודו ולכן המתינו. |
| 2. ספדו וקברו את אביה בן ירבעם (ואת שאר אחיו לא) | מובן – היה צדיק. | לא מובן – הרי משפחתו רשעים. דחייה – אכן בשבילם, ואביה עצמו היה שמח בכבודם. |
| 3. הנבואה שאנשי ענתות לא ייספדו ולא ייקברו | מובן – הם רשעים ולא מגיע להם. | לא מובן – הרי קרוביהם לא רשעים. דחייה – אמנם בשביל החיים, אבל החיים לא רוצים להתכבד ברשעים כאלו. |
| 4. ירמיהו מבטיח לצדקיהו שהוא יזכה להספד | מובן – צדקיהו עצמו מעוניין בכך שיוספד. | לא מובן – מה אכפת לצדקיהו מההספד? דחייה – אמנם ההספד עצמו בשביל המתים, אבל עצם הידיעה עוד בחייו שיספידוהו לאחר מותו היא כבר כבוד גם בשביל צדקיהו עצמו. |
| 5. נבזה בעיניו נמאס – חזקיהו מלך יהודה שגירר עצמות אביו הרשע אחז | מובן – חזקיהו לא חושב על כבוד החיים אלא מעניש את הרשעים. | דחייה – זה היה כדי לכפר על אביו (והרי בזה פגע גם בכבוד עם ישראל? תשובה – העם מוחל על כבודו בשביל חזקיהו) |
| 6. רבי ביקש שיספידו אותו רק בערים הגדולות | מובן – המטרה לכבוד הנפטר ויש לו רצונות | דחייה – רבי רצה שעם ישראל יתכבד בכך שיספידו את הנשיא בערים הגדולות |
| 7. משנתנו – מלינים את המת רק לכבודו (להביא ארון ותכריכים) | מובן – הכל לצורך המת | דחייה – זה לכבוד החי, ואין איסור של הלנת המת כי האיסור רק בצורת ביזיון (שמלין סתם) |
| 8. ראיה דומה: מותר להלין את המת לצורך כבודו של המת (להביא מקוננות, ארון ותכריכים) | מובן – הכל לצורך המת | דחייה דומה – זה לכבוד החי, ואין בזה ביזיון כי זה לכבוד המת |
| 9. ר' נתן – לא נספד כראוי – זה סימן יפה לנפטר | מובן – כפי שכשלא הוספד – זה סימן יפה לנפטר, כך כשהוספד – זה לצורך הנפטר, ואכן זאת המסקנה. | |
(מז. באמצע)
חלק ב – במשנה: את הרוגי בית דין קברו בבתי קברות ייחודיים
והיו שניים – לנסקלים ונשרפים (חמורים יותר), לנחנקים ונהרגים (קלים יותר), כי לא קוברים צדיק עם רשע (ויש הלמ"ס שזה רק שניים ולא ארבעה).
ראיה שלא קוברים יחד מסיפור – פעם גדוד מואבים תקפו בהלוויה, אז המלווים השליכו את המת במערת הקבורה של אלישע הנביא, וכשנגע בעצמות אלישע קם לתחייה הלך על רגליו – כדי שלא ייקבר איתו.
מקשה רב פפא – אולי שם זה כי אלישע קיבל "פי שניים" – וצריך להחיות פעמיים (ובחייו החיה רק פעם אחת)?
תשובה – אותו אדם רק יצא מהמערה ואז מת שוב, כלומר המטרה היתה רק שלא ייקבר עם אלישע.
[ואיפה אלישע החיה מת נוסף?
תשובה – צרעת נעמן נחשבת כמו החייאה].
(מז. שליש תחתון)
חלק ג – דיחוי בקרבנות
רי"ח – אכל חלב, הפריש קרבן לחטאת, המיר דתו או נשתטה, ואז עשה תשובה או נשתפה – הקרבן פסול, כי נדחה
וצריך לציין גם המיר דתו וגם נשתטה –
כי אולי דווקא מומר – כי הוא עשה את זה בעצמו, אבל נשתטה שקרה לו – אולי נחשב כישן, רמ"ל שלא.
ואולי דווקא נשתטה – כי זה לא בשליטתו, אבל מומר זה בשליטתו, קמ"ל.
רב יוסף – ראיה לרי"ח – אם היו בעיר הנידחת קודשי מזבח – ימותו,
ולמה לא מקריבים אותם, הרי אנשי העיר נתכפרו במיתתם? אלא שהקרבן נדחה.
דוחה אביי – המיתה לא מכפרת ומתו מתוך רשעתם, ולכן לא מקריבים.
(ראיה מרב שמעיה – שכהן לא נטמא כדי לטפל בהוריו הרשעים שמתו, מכאן שעצם המיתה לא הופכת אותם לצדיקים).
עונה רבא – שם מתו באופן טבעי ולא לא התכפרו,
אך מי שמת בעיר הנידחת בתור עונש – זה כן מכפר.
ראיה – "נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמיים" (תהלים עט) – שהכוונה לרשעים שנתכפרו במיתתם)
דוחה אביי – שם מתו שלא כדין על ידי המלכות, ואכן נתכפרו בזה. אבל המתים במיתת בי"ד – לא נתכפרו.
ראיה לאביי ממשנתנו – שהרוגי בי"ד נקברים בבתי קברות ייחודיים ולא עם אבותיהם.
דחייה – אולי הרוגי בי"ד מתכפרים בשני הדברים יחד (מיתה + קבורה לבד).
דחיית הדחייה – אז למה לא מתאבלים עליהם?
תשובה –
- כי צריך גם את עיכול הבשר (והראיה שאחרי עיכול הבשר מעבירים את העצמות לקברי אבותיו).
- רב אשי – האבלות מתחילה מסתימת הגולל ואילו הכפרה קצת אחר כך, ולכן הם פטורים מלהתאבל
(ורק חיכו לעיכול הבשר כי טכנית אי אפשר להעביר לפני כן).
(מז: 18+)
חלק ד – הנאה מחפצי המת
לאחר מות רב אנשים לקחו עפר מהקבר כסגולה ושמואל התיר (העפר לא נאסר)
לימוד מהיקש לע"ז – שהמחובר לקרקע (וכן הקרקע עצמה) לא נאסר.
קושיות:
- חפר קבר למת ובסוף קבר במקום אחר – הקבר הראשון אסור עולמית.
תשובה – שם מדובר בקבר בניין (מאבנים שחיברו לקרקע – שזה כן נאסר)
- קבר שקברו בו נאסר
תשובה – כנ"ל
- (אחד משלושה קברים בברייתא) – קבר שמזיק את הרבים מותר לפנותו ואסור בהנאה
תשובה – כנ"ל
