סנהדרין סב – גמרא הדף היומי

Download

{enclose sanhedrin_62.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא סנהדרין סב

(סא: שליש תחתון – סג. רבע עליון).
א. עבודה זרה ללא כוונה (מאהבה או יראה)
אביי – חייב. רבא – פטור.
נסיונות ראיה של אביי – 1. משנתנו ("העובד"). דחייה – זה ל"כדרכה". 2. המן (שעבדוהו מיראה, וחייבים). דחייה – לא חייבים. 3. "שגגת מעשה" בע"ז – אביי – שחשב שמותר מאהבה/יראה. רבא (דחייה) – שלא ידע כלל שאסור לעבוד ע"ז.

ב. חילוק מלאכות בעבודה זרה
בשבת יש חילוק מלאכות. מקור: 1. ר' נתן – הבערה לחלק יצאת. 2. ר' יוסי – "מאחת מהנה" – אחת שהיא הנה.
בעבודה זרה:
ר' זכאי – אין חילוק מלאכות. (וכן ר' אמי – "לא תעבדם" – הכתוב עשה כולן עבודה אחת).
ר' יוחנן (ואביי) – יש. ונלמד מ"השתחוואה" – לחלק יצאת.
ר' אבא – לכאורה אותה מחלוקת בשבת לגבי הבערה שייכת גם בע"ז לגבי השתחוואה (ואז: ר' יוסי כר' זכאי שאין, ור' נתן כרי"ח שיש).
דחיות לר' אבא:
1. גם ר' יוסי סובר שיש חילוק מלאכות בשבת, אלא שלומד מ"מאחת מהנה", אך כאן בע"ז יסכים שיש ללמוד מ"השתחוואה".
2. גם בע"ז ר' יוסי יכול ללמוד מ"מאחת מהנה". דחיית הדחייה הזאת: 1. לרבא (מסוגיא א) – לגבי "הנה שהיא אחת" – יוצא שצריך לא לדעת כלל שיש עבודה זרה, ואז זה כמו "שגגת שבת ושגגת מלאכות" שרבא התלבט כמה חטאות מביא (אך נדחה: אז מה? אז נפשוט מכאן שמביא אחת!). 2. הפסוק מדבר על שאר החטאות (פר, שעיר, כבשה/שעירה), ולא על חטאת ע"ז (דווקא שעירה).

ג. הבדלים בין שבת ל"שאר מצוות" (גרסה שנייה של ברייתת ר' זכאי)
סיפא – בשגגת מעשה – בשבת פטור ובשאר מצוות חייב.
לא ייתכן ש"שאר מצוות" הכוונה לע"ז, כי אם שגג לגמרי (חשב שמשתחווה לאנדרטה) – פטור כמו בשבת, ואם חשב שמותר מאהבה ויראה (אביי) או שכלל לא ידע על איסור ע"ז (רבא) – חייב גם בע"ז וגם בשבת.
אלא הכוונה שמתעסק בשבת פטור, ומתעסק בחלבים ועריות – חייב.
רישא – בשבת יש חילוק מלאכות ובשאר מצוות אין. פה חייבים לומר שהכוונה לע"ז, ושלברייתא אין חילוק מלאכות (כר' אמי).
ר' יוחנן דחה את הברייתא – כי לא ייתכן לחלק כך בין "שאר מצוות" שברישא (ע"ז) לסיפא (חלבים ועריות).