סנהדרין סח – גמרא הדף היומי

לעילוי נשמת סבו וסבתו של אחד הלומדים,
הסבא משה בן שלום יוסף גולדמן ז"ל שנלב"ע בכ"ד שבט ה'תשמ"ד,
והסבתא חיה בת ר' צבי גולדמן ז"ל7 שנלב"ע בד' מרחשוון ה'תשמ"ה. תנצב"ה

להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
דלהדפסת התרשים של הדף

השיעור הוכן והוקלט על ידי הרב דובי שחור

סיכום הדף היומי, סנהדרין סח

(סח. 1+ עד סח: 4-)

חלק א – המשך כשפים (אגדתא)

תזכורת: ר"ע בשם ר' יהושע – לוקטי קישואין שלא כדרך הטבע –

בדרך כישוף – חייב
באחיזת עיניים – פטור

קשה – והרי ר"ע למד את זה מר"א?
תשובה – אכן למד בהתחלה מר"א אך לא הבין ור' יהושע פירשה.

[מניין שלמד תחילה מר"א? סיפור:

במסכת ב"מ מסופר שנידו את ר"א בסיפור תנורו של עכנאי,
עכשיו נראה מה קרה אח"כ:
ביום שישי כשנטה למות באו ר"ע וחברי לבקרו וישבו במבואה,
שמעו את הורקנוס בן ר"א מנסה לחלוץ לו את תפיליו ור"א כעס,
חשב הורקנוס שדעתו של ר"א נטרפה אך באמת התכוון שעדיף לטפל באיסורי שבת (נרות, הטמנה), ולא בתפילין שזה רק דרבנן.

נכנסו החכמים, שאל למה באתם רק עכשיו (ללמוד), ואמר שלא ימותו מיתה טבעית ומיתתו של ר"ע תהיה קשה משל כולם,

ואמר שלמד הרבה ולימד הרבה אך עדיין למד רק מעט ממה שיכל ולימד רק מעט ממה שיכל ויש עוד  300 הלכות מצורע שלא לימד, ויש עוד למשל 300/0 הלכות כישוף בקישואין שרק ר"ע למד ממנו,

ומסופר שפעם הראה לו בפועל איך נטע ועקר קישואין בכישוף,

ולר"א זה מותר, כי אסור ללמוד כדי לעשות אך ללמוד כדי להבין מותר.

ור"ע וחבריו שאלו אותו אם חוזר בו משתי מחלוקות שנחלק עליהם בהלכות טומאה, והוא ענה שלא חוזר בו:

המחלוקות:

1. לגבי כלי עור שאמנם יש לו בית קיבול אבל הוא סגור (כמו קמע), האם מקבל טומאה –

חכמים – לא מקבל,
ר"א – מקבל

1. כלי עור עם קרע – יכול לקבל טומאה, אבל איך מטהרים אותו –

חכמים – צריך קודם לרוקן אותו ואז לטבול
ר"א – לא צריך לרוקן

ולסיום שאלו אותו – מה אם הנעל עדיין מונחת על האימום אצל הסנדל, האם מקבל טומאה, ואמר טהור (לא מקבל), ויצתה נשמתו בטהרה, ואמר ר' יהושע – הותר הנדר.

בהלוויה במוצ"ש היה ר"ע מכה בבשרו עד שדימם, ואמר עליו אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ועכשיו אין לי את מי לשאול.

(סח: בתחילת הפרק)

חלק ב – פרק בן סורר ומורה (המשך הנסקלים)

בן סורר ומורה שגנב טרטמר בשר ולוד יין, ודינו בסקילה.

א. באיזה גיל נהיה בן סורר ומורה?

מצד אחד שהגיע ל13 ושתי שערות (אחרת לא חייב בעונשים)

מצד שני שהוא לא מבוגר ("בן סורר", ולא בת ולא מבוגר) – מ13 ושתי שערות ועד שהשיער יקיף את הגיד.

שואלת הגמרא – למה לא גם קטן?

הרי מצד הסברא – מענישים בן סו"מ כי ירדה התורה לסוף דעתו שבסוף ילסטם את הבריות ומוטב שימות זכאי ולא חייב – אז סברא זו שייכת גם בקטן?

וגם מצד הלימוד – "בן" משמע קטן?

תשובה – רב – "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" – בן שסמוך לגבורתו של איש – שהוא כמעט מבוגר.

ב. עוד דרשה על אותו פסוק – רב חסדא:
אם האבא היה קטן כשהילד נולד – הילד לא יכול להיות בו סו"מ ("כי יהיה לאיש בן",

ואפשר ללמוד את שתי הדרשות:

אם היתה רק הדרשה של רב (בן שהוא סמוך לגבורתו של איש) –

מספיק לכתוב "כי יהיה בן לאיש"

ואם היתה רק את הדרשה של רב חסדא (שהאבא צריך להיות איש) –

מספיק לכתוב "כי יהיה בן איש".