סנהדרין עז – גמרא הדף היומי

לעילוי נשמות הוריו של אחד הלומדים,
נחמן זאב בן מאיר ז"ל שנפטר בט"ו אדר א,
ואסתר מלכה בת יצחק הכהן ז"ל שנפטר בג' אדר ב, וזכו לגדל בנים לתורה ומצוות.
להבדיל,
השיעור מוקדש לזכות ישראל לוגר הי"ו, מלומדי הדף היומי מאתר סיני לרגל יום הולדתו ה 75

להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

סיכום הגמרא, דף יומי סנהדרין עז

(עו: במשנה – עח שורה שנייה)
א. הנהרגים בסיף – 1. אנשי עיר הנידחת. 2. רוצח.
ההורג בכוונה + במעשה הריגה וודאי + באופן ישיר – נהרג בסיף.

ב. הרג על ידי אבן או ברזל – חייב.
באבן ועץ – בודקים אם יש בו כדי להמית (לכן נאמר "יד"), בברזל לא – כי ממית בכל שהוא, אך דווקא כשפגע בו בחלק החד.

ג. ישירות ההריגה:
1. משנה – כבש במים/אש – חייב (נלמד מ"או באיבה").
רבא – רק אם גורם המוות כבר היה קיים בעוצמה שבה יכול להרוג.
1. כפתו לפני יתושים שכאן – חייב, לפני אריה (עוד לא שם) – פטור (יד רמה), (רב אשי פוטר גם בדבורים, כי מסתכל על כל יתוש בפנ"ע).
2. כפתו בשמש/בקור – חייב, כפתו לפני שהשמש כאן – פטור.
3. מצב בו גורם המוות כאן, אך לא בעוצמה קטלנית: כפתו ומת ברעב – רבא – פטור. כפה עליו גיגית או עשה חור בגג ונכנס קור – מחלוקת רבא (פוטר) ור' זירא (מחייב, ורק פוטר אם נועלו בחדר אטום, שם בהתחלה אין מחסור בחמצן כלל, וחייב רק אם הדליק נר].
[כובש בנזיקין – רבינא – חייב (קל וחומר מרוצח), רב אחא ב"ר – פטור (מיעוט מ"או באיבה… רוצח הוא")].

2. צריך שמעשה ההריגה יוכל להרוג לפי הנתונים ברגע המעשה. ולכן אם זרקו לבור והיה סולם או ירה חץ והיה לו מגן או תרופות (אפילו בשוק) – פטור, גם אם הוא זה שלקח לו את הסולם/בור וכו'.

3. כוחו
A – גם הקפצה מהקיר נחשבת כוחו [ובברייתות שמשמע שלא, זה כשנחת ואז זז ע"י כוח המשיכה].
B – התראה על אדם זורק שרוצה להרוג במזיד ע"י הקפצה מהקיר – לא נחשבת התראת ספק.
C – בהורג בשוגג תוך כדי משחק הקפצה מהקיר, הוא התכוון שיחזור חזרה יותר מד' אמות, ואם פגע בפחות – פטור.
D – משחרר סכר – המים נחשבים כוחו – וחייב, אך רק ב"כוח ראשון".
E – זורק ישר כלפי מעלה ונחת והרג – פטור. נחת קצת הצידה – חייב.