{enclose sanhedrin_77.mp3}
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הגמרא, דף יומי סנהדרין עז
(עו: במשנה – עח שורה שנייה)
א. הנהרגים בסיף – 1. אנשי עיר הנידחת. 2. רוצח.
ההורג בכוונה + במעשה הריגה וודאי + באופן ישיר – נהרג בסיף.
ב. הרג על ידי אבן או ברזל – חייב.
באבן ועץ – בודקים אם יש בו כדי להמית (לכן נאמר "יד"), בברזל לא – כי ממית בכל שהוא, אך דווקא כשפגע בו בחלק החד.
ג. ישירות ההריגה:
1. משנה – כבש במים/אש – חייב (נלמד מ"או באיבה").
רבא – רק אם גורם המוות כבר היה קיים בעוצמה שבה יכול להרוג.
1. כפתו לפני יתושים שכאן – חייב, לפני אריה (עוד לא שם) – פטור (יד רמה), (רב אשי פוטר גם בדבורים, כי מסתכל על כל יתוש בפנ"ע).
2. כפתו בשמש/בקור – חייב, כפתו לפני שהשמש כאן – פטור.
3. מצב בו גורם המוות כאן, אך לא בעוצמה קטלנית: כפתו ומת ברעב – רבא – פטור. כפה עליו גיגית או עשה חור בגג ונכנס קור – מחלוקת רבא (פוטר) ור' זירא (מחייב, ורק פוטר אם נועלו בחדר אטום, שם בהתחלה אין מחסור בחמצן כלל, וחייב רק אם הדליק נר].
[כובש בנזיקין – רבינא – חייב (קל וחומר מרוצח), רב אחא ב"ר – פטור (מיעוט מ"או באיבה… רוצח הוא")].
2. צריך שמעשה ההריגה יוכל להרוג לפי הנתונים ברגע המעשה. ולכן אם זרקו לבור והיה סולם או ירה חץ והיה לו מגן או תרופות (אפילו בשוק) – פטור, גם אם הוא זה שלקח לו את הסולם/בור וכו'.
3. כוחו
A – גם הקפצה מהקיר נחשבת כוחו [ובברייתות שמשמע שלא, זה כשנחת ואז זז ע"י כוח המשיכה].
B – התראה על אדם זורק שרוצה להרוג במזיד ע"י הקפצה מהקיר – לא נחשבת התראת ספק.
C – בהורג בשוגג תוך כדי משחק הקפצה מהקיר, הוא התכוון שיחזור חזרה יותר מד' אמות, ואם פגע בפחות – פטור.
D – משחרר סכר – המים נחשבים כוחו – וחייב, אך רק ב"כוח ראשון".
E – זורק ישר כלפי מעלה ונחת והרג – פטור. נחת קצת הצידה – חייב.
2 תגובות
מה לגבי מקרה שבו הוא זורק בזוית והרוח מחזירה לאותו המקום בדיוק?
לגבי סוף הדף, בו רב אשי מסביר למה כשהכדור זז קצת הצידה על ציר ה-x, זה נחשב מכוחו, אפילו שבציר ה-y כבר נגמר כוחו, זה מאוד פשוט על פי העיקרון של ההפרדה המוחלטצת בין ציר הx לציר ה-y, הנה כמה המחשות:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=hlW6hZkgmkA[/youtube]
וביתר אריכות (מדקה 1:49)
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=-uUsUaPJUc0[/youtube]