סנהדרין עז – גמרא הדף היומי

Download

{enclose sanhedrin_77.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הגמרא, דף יומי סנהדרין עז

(עו: במשנה – עח שורה שנייה)
א. הנהרגים בסיף – 1. אנשי עיר הנידחת. 2. רוצח.
ההורג בכוונה + במעשה הריגה וודאי + באופן ישיר – נהרג בסיף.

ב. הרג על ידי אבן או ברזל – חייב.
באבן ועץ – בודקים אם יש בו כדי להמית (לכן נאמר "יד"), בברזל לא – כי ממית בכל שהוא, אך דווקא כשפגע בו בחלק החד.

ג. ישירות ההריגה:
1. משנה – כבש במים/אש – חייב (נלמד מ"או באיבה").
רבא – רק אם גורם המוות כבר היה קיים בעוצמה שבה יכול להרוג.
1. כפתו לפני יתושים שכאן – חייב, לפני אריה (עוד לא שם) – פטור (יד רמה), (רב אשי פוטר גם בדבורים, כי מסתכל על כל יתוש בפנ"ע).
2. כפתו בשמש/בקור – חייב, כפתו לפני שהשמש כאן – פטור.
3. מצב בו גורם המוות כאן, אך לא בעוצמה קטלנית: כפתו ומת ברעב – רבא – פטור. כפה עליו גיגית או עשה חור בגג ונכנס קור – מחלוקת רבא (פוטר) ור' זירא (מחייב, ורק פוטר אם נועלו בחדר אטום, שם בהתחלה אין מחסור בחמצן כלל, וחייב רק אם הדליק נר].
[כובש בנזיקין – רבינא – חייב (קל וחומר מרוצח), רב אחא ב"ר – פטור (מיעוט מ"או באיבה… רוצח הוא")].

2. צריך שמעשה ההריגה יוכל להרוג לפי הנתונים ברגע המעשה. ולכן אם זרקו לבור והיה סולם או ירה חץ והיה לו מגן או תרופות (אפילו בשוק) – פטור, גם אם הוא זה שלקח לו את הסולם/בור וכו'.

3. כוחו
A – גם הקפצה מהקיר נחשבת כוחו [ובברייתות שמשמע שלא, זה כשנחת ואז זז ע"י כוח המשיכה].
B – התראה על אדם זורק שרוצה להרוג במזיד ע"י הקפצה מהקיר – לא נחשבת התראת ספק.
C – בהורג בשוגג תוך כדי משחק הקפצה מהקיר, הוא התכוון שיחזור חזרה יותר מד' אמות, ואם פגע בפחות – פטור.
D – משחרר סכר – המים נחשבים כוחו – וחייב, אך רק ב"כוח ראשון".
E – זורק ישר כלפי מעלה ונחת והרג – פטור. נחת קצת הצידה – חייב.