סנהדרין ח – גמרא דף יומי

לעילוי נשמת רס"ל עומר בלווה הי"ד בן אייל וסיגל,
סמל בפלוגה א בגדוד 9203 של חטיבת אלכסנדרוני,
נפל בגבול לבנון בליל שבת פרשת נח. ממש לפני מותו היה חשוב לו לשמוע קידוש ודבר תורה.
להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

Download

לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)

להורדת התרשים של הדף

סיכום הדף, תלמוד בבלי סנהדרין דף ח

(ח. שליש תחתון – ח: באמצע)
א. זימון לבי"ד צריך להעשות בשם שלושת הדיינים, אא"כ זה יום הכינוס הקבוע שלהם.
ב. גם דיני קנסות דנים בשלושה דיינים סמוכים, וממילא- לא בשלושה הדיוטות וגם לא ביחיד מומחה לרבים.
ג. מוציא שם רע – במשנה – לר"מ – 3 דיינים (דיני ממונות), לרבנן ב-23 דיינים (כי זה תחום ששייך בו גם דיני נפשות).
[מבוא – יש שלושה סוגי תביעות במוציא שם רע: 1. בעל טוען שאשתו לא היתה בתולה ואין לו עדים שזינתה ורק בורה להפסידה את כתובתה (ממונות). 2. לבעל יש עדים שזינתה בין האירוסין לנישואין (ואז דינה בסקילה – נפשות). 3. אבי הנערה מזים את עדי הבעל ותובע מהבעל את הקנס (ממונות)].
שואלת הגמרא על רבנן – אז מה אם זה תחום שיש בו דיני נפשות?
בעקבות השאלה, נראה 8 הסברים למחלוקת (היום 2, מחר 6):
1. עולא – תביעה ממונית שיכולה להפוך לנפשות – מדובר במצב 1 (לרש"י), וכיוון שתביעת הממונות יכולה לגרור אחריה דיני נפשות (כייצא לעז עליה שזינתה ובסוף גם יגיעו עדים לכך) – מתחילים לרבנן ב-23. [מרגליות הים – הבעיה היא שאיננו רוצים שהב"י של 23 יתחיל עם דעה קדומה מהפסק של הבי"ד של ה-3, לכן כבר מההתחלה עושים 23].
2. רבא – דיון בנפשות שהפך לממונות – מדובר במצב 2 – הבעל כינס 23 כי טען שיש לו עדים, ובסוף אין לו, וכעת תובע רק להפסידה כתובתה, לרבנן משאירים את ה-23 משום כבוד בי"ד.
מקשים מבריית אשם מפורש שגם לרבנן בתביעה ממונית במוציא שם רע – מספיק שלושה דיינים, זה לכאורה כרבא ולא כעולא. תשובה – שם מדובר בתביעה של האבא (מצב 3) ולא של הבעל (מצב 1).