{enclose sanhedrin_99.mp3}
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הדף היומי, תלמוד בבלי סנהדרין צט
(צט. שורה 6 – ק. שליש עליון)
חלק א – המשך עניין המשיח
א. אורך תקופת ימות המשיח
מהקצר לארוך:
1. ר"א – 40 שנה (1. ארבעים שנה אקוט בדור. 2. ויענך וירעיבך – שמחנו כימות עיניתנו).
2. ראב"ע – 70 שנה (שבעים שנה כימי מלך אחד).
3. רבי – שלושה דורות (ולפני ירח דור דורים).
4. רבי – 365 שנה (או 365,000) (ושנת גאולי באה).
5. ר' דוסא – 400 שנה (וענו אותם 400 שנה – שמחנו כימות עיניתנו).
6. שמואל – כמיום שנברא העולם (כימי השמיים אל הארץ).
7. רב נחמן בר יצחק – מימי נח (1656 פחות מהשורה הקודמת).
8. אבימי בן ר' אבהו – 7000 (ומשוש חתן על כלה).
ב. ר' הלל – אין משיח לישראל, שכבר אכלום בימי חזקיה.
[ג. "יום נקם בליבי" – שה' כביכול לא גילה ל: רי"ח – אבריו (יד רמה – פה), ר"ל – מלאכי השרת].
ד. אופי ימות המשיח ועולם הבא:
רי"ח – הנבואות הם על ימות המשיח, אך עוה"ב – עין לא ראתה אלוקים זולתך.
שמואל – ימות המשיח – רק אין שיעבוד מלכויות (ואז: יד רמה – הנבואות הם על עוה"ב, אך רמב"ם – גם לשמואל – עוה"ב – עין לא ראתה, והנבואות הם על דרך משל).
חלק שני – עוד שאין להם חלק לעולם הבא
א. אין להם חלק לעולם הבא
במשנה – הכופר בתורה מן השמיים ואפיקורוס.
ברייתא א – המקור- "כי דבר ה' בזה", ומוסיפה – המגלה פנים בתורה, "ואת מצוותו הפר" – ברית.
ר"א המודעי – מוסיף: מחלל קודשים, מבזה מועדות, מלבין פני חברו (רמב"ם – סברא).
ברייתא ב – מרחיב שכופר בתורה מן השמיים זה אפילו על פסוק אחד או לימוד מקו"ח/גז"ש.
ב. הרחבה ל"דבר ה' בזה", וחשיבות חזרה על הלימוד
A. ברייתא – לומד ולא מלמד, לא משגיח על המשנה, יכול ולא עוסק בתורה, רי"ש – עובד ע"ז.
B. חשיבות החזרה – מי שלא חוזר – כזורע ולא קוצר, כיולדת שקוברת בניה. ר"ע – לחזור על הלימוד כמו זמר שחוזר על שיריו [ועוד על לימוד תורה: 1. ר"א – אדם לעמל פיו בתורה יולד. 2. נואף אישה חסר לב – לומד לפרקים/מהרש"א – לא חוזר].
C. "והנפש אשר תעשה ביד רמה… את ה' הוא מגדף" – מנשה בן חזקיה היה מלגלג על התורה שאומר שיש בה פסוקים מיותרים, ויצתה בת קול ואמרה שייענש, ועליו אמר ישעיהו – "הוי מושכי העון בחבלי שווא (בהתחלה, אך בהמשך – ) "וכעבות העגלה חטאה".
[ביאור הפסוקים ה"מיותרים" – 1. ייחוס תמנע (פילגש אליפז בן עשיו) – אחות של לוטן בן שעיר, מכאן שהיתה בת מלך, ורצתה להתגייר אך לא קיבלוה אז נהייתה פילגש לאליפז (מוטב להיות שפחה לאומה זו מגבירה לאומה אחרת), ויצא ממנה עמלק. 2. הדודאים – שראובן לא פשט ידו בגזל].
D. המשך בעניין תלמוד תורה – 1. העוסק לשמה – עושה שלום ובונה פלטרין למעלה ולמטה, מגן על העולם ומקרב את הגאולה. 2. מלמד בן חברו תורה – כאילו עשה את בן חברו/דברי התורה/עצמו. [הגורם לאחר לעשות מצווה – כאילו עשאה].
ג. מיהו אפיקורוס (כי דבר ה' בזה)
מאירי – מעבר לפשט של כופר בעיקרי אמונה כמו נבואה והשגחה, הגמרא מרחיבה את זה, וכן מבארת את "מגלה פנים בתורה" (שזה חמור מאפיקורוס) –
A. רב (ור' חנינא): מבזה ת"ח, רי"ח (וריב"ל) – (פחות חמור) מבזה חברו בפני ת"ח.
אם דיברו על הקל יותר (אפיקורוס), אז רי"ח מובן: אפיקורוס זה מבזה באופן עקיף, ומגלה פנים – זה מבזה ת"ח עצמו.
ואז רב יאמר – אפיקורוס זה מבזה ת"ח עצמו, ומגלה פנים – זה כמנשה שממש מלגלג על התורה עצמה.
אם דיברו על החמור יותר (מגלה פנים) אז רב (שהחמיר) מובן: מגלה פנים זה מבזה ת"ח עצמו ואפיקורוס – מבזה באופן עקיף.
ואז רי"ח (שמגלה זה רק בפני, וכש"כ ת"ח עצמו) יאמר שאפיקורוס זה: 1. שמזלזל בתועלת של ת"ת של ת"ח (אך דוחים – זה מגלה פנים – כי יש פסוקים מפורשים שת"ח גורמים לעולם להתקיים), 2. שמזלזל בכבוד רבו בצורה עדינה (אומר "אנחנו למדנו" במקום "הרב לימד"), 3. שמזלזל בתועלת של הפסיקה של ת"ח. 4. שאומר "הני רבנן" (בגוף שני) (וכן כשקראו למגילה "זו"), 5. מדבר על רבו בשמו.
