סיכום הדף היומי, זבחים יד
(יד. שורה 9 – יד: 10 שורות מלמטה)
הולכת הדם
חלק א – פסולי מחשבה בהולכה
א. במשנה:
רבנן – יש פסול, ר"ש – מכשיר (כיון שאפשר בלי ההולכה), ר"א – רק בהליכה במקום שצריך להלך.
ב. דעת ר"ש
A. ר"ל – בהליכה הכרחית – פוסל גם לר"ש, כמו בהולכה לתוך ההיכל בחטאות הפנימיות.
ומפרט רבא – בהליכה ממקום השחיטה עד ההיכל, תלוי מה נחשב "צפון" (מקום השחיטה) – לר"א בר"ש – גם צמוד לפתח ההיכל נחשב צפון ואז לא פוסל, לרי"ס בר"י רק כנגד המזבח נחשב – ואז כן פוסל.
שאלות על ר"ל:
1. הרי לר"ש אין כלל פיגול בחטאות הפנימיות? תשובה – "שלא לשמה" כן פוסל
[ואגב –
a. גם מחשבת פיגול פוסלת בחטאות הפנימיות ורק לא יוצרת "פיגול" (המקור – קל וחומר מ"שלא לשמה", שלא פוסל בשלמים ופוסל בחטאות (הפנימיות), קל וחומר ש"חוץ לזמנו" שפוסל בשלמים.
b. "חוץ למקומו" גם פוסל, מקור: 1. קו"ח "שלא לשמה" (ולא נדחה ששלא לשמה שייכת בבמות, כיוון שפסח וחטאת אין בבמות). 2. היקש מ"חוץ לזמנו" (בבניין אב לא לומדים כי שם יש כרת, אך לומדים בהיקש ("ביום השלישי… פיגול יהיה" (זה בעצם המקור לחוץ למקומו, ומוקש לחוץ לזמנו)).
B. רבא – עוד דוגמא – הולכת הלבונה של לחם הפנים אל המזבח (-מקביל לזריקת דם, כיוון שמתיר את הלחם).
a. לפי ר"י (דף נט) – כל העזרה נחשבת כמזבח (לעניין הקטרה, לא לזריקת הדם). ממילא לא פוסל אלא עד שמגיע לעזרה.
b. לגבי ההולכה בתוך ההיכל והאולם – בתוך ההיכל לא פוסל כי יכולים לשים את המנורה צמוד לפתח. בתוך האולם – אם סובר שקדושתה כקדושת ההיכל, אז גם שם לא פוסל ורק פוסל בעובי הפתח, ואם גם הפתח נחשב כאולם – יפסול רק בהושטת היד, ואם צריך דווקא הליכה כדי לפסול – לא יפסול כלל.
חלק ב – הולכה בזר
א. האם הולכה כשירה בזר?
רב חסדא – כשירה (ראיה מפסוק).
מקשה רב ששת – ברייתא – זר (ועוד) פסול לקבל להוליך ולזרוק. והפסוק – כשהזר רק משמש כאיצטבא.
ב. רבה ורב יוסף – זאת מחלוקת תנאים במשנתנו: יש קשר בין פיגול לזרות:
ת"ק שאומר שמפגל – זאת עבודה – ופסולה בזר, ר"ש שאומר שלא מפגל – כשירה בזר.
קושיות על הקשר בין השניים:
1. שחיטה – נחשבת עבודה (אי אפשר בלעדיה) וכשירה בזר.
תירוץ – שחיטה לא מוגדרת עבודה (תוס' – שהרי ישנה בחולין) (ולכן כשירה בזר, אמנם בכל זאת מפגלת).
דחיית התירוץ – והרי בפרה אדומה שחיטה פסולה בזר. דחיית הדחייה – פרה אדומה בכלל אינה קרבן אלא בדק הבית (לכן לא ניתן ללמוד משם, וכמו שבראיית נגעים צריך כהן, אפילו שאינה עבודה).
2. לכיוון ההפוך – הולכת איברי העולה למזבח – (אפשר לוותר עליה) – ופסולה בזר.
תירוץ – באופן כללי עבודה שניתן לוותר עליה כשירה בזר, אא"כ למדנו בתורה בפירוש שפסולה (היכא דגלי גלי).
דחיית התירוץ – אדרבה! אם הולכת האיברים פסולה בזר (אפילו שכלל לא מעכבת את הכפרה), הולכת הדם ודאי פסולה בזר (שמעכבת את הכפרה), אפילו לר"ש שאומר שניתן לוותר עליה ואינה עבודה. לפי"ז המסקה – גם לר"ש פסולה בזר וכך אכן סוברים עולא ור"א).
